פרויקט ביוטק 2016

מרב לוי ורותם רחמילביץ'

כיצד משפיע גידול החיידקים במצע גידול 2YT (מועשר) על רמת ביטוי האנזים PON1 8C8 בחיידקי E.Coli?

שמות המנחים: גדי ערמוני וירדנה דוד, רופאידה מרווט בשיתוף מכון וייצמן למדע

שם המורה: ענת קפלן

בית ספר: תיכון הדרים הוד השרון

מבוא ותיאור המחקר

במהלך ההיסטוריה והתקדמות האנושות התפתח האדם והתחיל לחקור ולשכלל את הטכנולוגיה דבר שהוביל להמצאות וגילויים חדשים בכל תחומי החיים. לצד הקדמה התגלה צדה האפל של ההתפתחות והאדם התחיל לתכנן שיטות הרג. חלה האצה בפיתוחם של כלי נשק כימיים, ביולוגים וגרעיניים וכך גבר החשש מפני הרעלה של חומרים כימיים במהלך פעולות צבאיות, פעולות טרור, פעילות חקלאית ועוד. בעקבות זאת גבר הצורך למציאת הגנה מפני רעלים אלה שבניהם גז עצבים. בעת ההיחשפות לגז עצבים נגרמת פגיעה בתפקודה של מערכת העצבים ולנזק בלתי הפיך. בעת ההיקשרות נמנע הפירוק של האצטילכולין והוא לא מסולק. תסמיני החשיפה לגז עצבים הם בין היתר פרכוסים ועוויתות, אי שליטה על סוגרים, הפרשה של רוק, דמעות, זיעה (האדם הנוזל) , התעייפות השרירים המובילה להרפיה כללית ובסופו של דבר מוות. הטיפול שקיים היום הוא אטרופין שמצמצם את פעולתו של גז העצבים. לאטרופין מספר חסרונות ולכן החל מחקר למציאת תחליף מועיל יותר. כיום במכון ויצמן מתקיים מחקר על האנזים PON1 שתפקידו לפרק תרכובות אורגנו זרחתיות ולשמש כהגנה מפני גז עצבים.

במסגרת פרויקט הביוטק נבדקים הגורמים המשפיעים על רמת הביטוי ורמת הפעילות של האנזים PON1 תחת משתנים שונים. אנו חוקרות את השפעת סוג מצע הגידול 2YT על רמת הביטוי של האנזים כלומר שאלת המחקר שלנו היא כיצד משפיע גידול החיידקים במצע גידול 2YT (מועשר) על רמת ביטוי האנזים PON1 8C8 בחיידקי E.Coli?
השערת המחקר: השערתנו למחקר היא שגידול חיידקי E.Coli הטרנסגניים במצע גידול מעושר (2YT) לא ישפיע על רמת הביטוי של האנזים PON1 בווריאנט 8C8 אך כן תשפיע על הזמן שייקח לחיידקים להגיע לאמצע השלב הלוגריתמי בשלב גידולם (שלב א). מצע הגידול בו אנו משתמשים מכיל : (Tryptone 16(g\l (מקור לחומצות אמינו) , (yeast extract (10g\l (תמצית שמרים), (NaCl 5(g\l. (פי 2 יותר ממצע גידול רגיל )



לדעתנו התנאים שניתנים לחיידקים במצע הגידול 2YT יהיו טובים יותר לגידול החיידקים ויגרמו להם להפיק יותר אנרגיה בפרק זמן קצר יותר ולגדול בקצב מהיר יותר כתוצאה מכך נצטרך להוציא אותם אחרי פרק זמן קצר יותר.

משתנים: משתנה בלתי תלוי- סוג מצע הגידול (2YT). דרך שנויו- בעזרת קבוצת המחקר אנו משנים את סוג מצע הגידול. בניסויינו השתמשנו במצע גידול 2YT אך קבוצת המחקר שביצעה את אותו הניסוי פרט לסוג מצע הגידול (השתמשה במצע גידול LB)
משתנה תלוי- רמת הביטוי של האנזים 8C8 PON1 בחיידקי E.Coli. דרך מדידתו- על ידי בדיקה ב SDS-PAGE (נדע מה רמת הביטוי של החלבון ) ובדיקת רמת בליעה בספקטרופוטומטר (בעזרת רמת הבליעה נוכל לגלות מהו הריכוז של החלבון בתמיסה ).

בקרה, גורמים קבועים וחזרות :

בקרה פנימית השוואתית, השוואת התוצאות לתוצאות קבוצת מחקר הבודקת את אותה השאלה במצע גידול רגיל .

חזרות - בעלות חשיבות גבוהה לאמינות ודיוק התוצאות אך מפאת קוצר זמן לא נבצע חזרות .

הגורמים הקבועים בניסוי הם טמפרטורה, ריכוז IPTG, זמן ההדגרה בIPTG ומצע הגידול.

ניסוי מקדים:

מטרת הניסוי היא הכנת חיידקים המכילים את הגן לPON1 בשיטות של הנדסה גנטית . השלב הראשון הוא שלב הטרנספורמציה שבו נכין שתי מבחנות , אחת תהיה מבחנת הניסוי והיא תכיל מצע גידול LB , חיידקים , פלסמידים ויוני סידן (הכנסת יוני סידן על מנת לגשר בין הפלסמיד לתא החיידק , לקרום תא החיידק ולפלסיד מטען שלילי ) והמבחנה השנייה תהיה מבחנת הבקרה והיא תהיה בעלת תכולה זהה פרט לפלסמידים . לפלסמידים מספר אתרים ביניהם הגן המקודד לPON1 בוריאנט הספציפי, אורי שתפקידו לגרום לשכפול בתוך תא החיידק, הגן המקודד ליצירת שמונה היסטדינים ואופרון הלקטוז המהונדס.בנוסף נבצע שוק תרמי על החיידקים על מנת לאפשר חדירה של הפלסמידים אל תוך תא החיידק . בשלב השני נזרע ונברור את החיידקים הטרנסגניים בעזרת שלוש צלחות פטריות . הצלחת הראשונה מכילה אגר ואמפיצילין ועליה נזרע חיידקים ממבחנת הניסוי במטרה לברור בין החיידקים שקלטו את הפלסמיד לבין אלו שלא מכיוון שעל הפלסמיד קיים גן נוסף שמקנה עמידות לאמפיצילין. הצלחת השניה תכיל אגר ואמפיצילין ועליה נזרע חיידקים ממבחנת הבקרה במטרה לבדוק שאין לחיידקים עמידות טבעית לאמפיצילין. הצלחת השלישית תכיל אגר ובה נזרע חיידקים ממבחנת הניסוי, מטרתה לבדוק שאין שום דבר במהלך הניסוי הגורם למותם של החיידקים מלבד האמפיצילין.

תוצאות הניסוי המקדים

דיון בתוצאות הניסוי המקדים


מסקנות מתוצאות הניסוי:

מתוצאות הניסוי המופיעות בטבלה בקישור שמתחת ניתן להסיק שבצלחת פטרי הראשונה החיידקים קלטו את הפלסמידים שבו הגן המקודד לעמידות בפני אמפיצלין מכיוון שהצליחו לשרוד בנוכחות אמפצלין. בנוסף לכך, ניתן להסיק שהחיידקים שלא קלטו את הפלסמידים לא שרדו. כלומר, הברירה התבצעה כראוי.

בצלחת פטרי השנייה ניתן להסיק שלחיידקים אין עמידות טבעית לאמפיצלין מכיוון שלא שרדו בנוכחותו .

בצלחת פטרי השלישית ניתן להסיק ששום שלב במהלך הניסוי המקדים לא גרם למותם של החיידקים מלבד האמפצילין מכיוון ששרדו גם כשהוא לא נכח במצע הגידול

מהלך המחקר :

Big image

שם השיטה: גידול החיידקים הטרנסגנים עד לאמצע השלב הלוגירתמי.

מטרת השיטה: לקבל כמות גדולה של חיידקים טרנסגנים שיבטאו את הגן לPON1 בווריאנט 8C8 .

תיאור השיטה: לוקחים דגימה של חיידקים טרנסטגנים מצלחת הניסוי של הניסוי המקדים ומכניסים לארלנמאייר המכיל מצע גידול נוזלי 2YT המכיל 15% NaCl, תמצית שמרים, טריפטון (תערובת פפטידים המיוצרת כתוצאה מפירוק החלבון קזאן, תרכובת חנקן וויטמינים. למצע הגידול מוסיפים אמפיצילין על מנת שחיידקים שנמצאים בסביבה החיצונית לא יזהמו את מערכת הגידול. כמו כן מוסיפים יוני סידן כדי שישתמשו בהם לייצור PON1 בעזרת תמיסת CaCl2. מטלטלים את בקבוקי הארלנמייר במטרה להגדיל את שטח הפנים לחדירת חמצן. בשלב האחרון לוקחים דגימת חיידקים ובודקים את רמת הבליעה בספקטרופוטומטר באורך גל של 600 ננומטר. כאשר רמת הבליעה מגיעה ל 0.6-0.8O.D החיידקים מגיעים לאמצע השלב הלוגריתמי בו יש להם מספיק אנרגיה לסינתזת החומר. בשלב זה מפסיקים את הגידול. מבחנת הבלנק מכילה מצע גידול בלבד.

שם השיטה : הוספת IPTG.

מטרת השיטה : על מנת שהחיידקים ייצרו PON1 תחת בקרת אופרון הלקטוז.

תיאור בשיטה: על מנת לאלץ את החיידקים ליצור את האנזים PON1 נחזיר לפני הגן המקודד לPON1 את קטעי הדנ"א הבאים I,P,O (הגן המווסת, האתר המפעיל והאתר המקדם) . במקום הלקטוז נשתמש באינדיוסר (משרן) אחר שנקרא IPTG. לחומר זה מספר ייתרונות על גבי הלקטוז , הוא אינו מפורק על ידי החיידק ולכן רמתו נשארת קבועה וכניסתו אל התא אינה תלויה בנשא.

שם השיטה : סרכוז בצנטריפוגה.

מטרת השיטה : הפרדה בין החיידקים למצע הגידול על מנת שנוכל להמשיך עם משקע חיידקים בלבד.

תיאור השיטה : צנטריפוגה הוא מכשיר המפריד חומרים ע"פ צפיפותם על ידי תנועה סיבובית מהירה(?). ככל שחומר בעל צפיפות גובהה יותר הוא כבד יותר ולכן החיידקים (שהם כבדים יותר ) יצטברו בתחתית המבחנה. אנו ממשיכים בניסוי עם משקע החיידקים שהתקבל.

שם השיטה - פיצוץ תאי החיידקים.

מטרת השיטה : שחרור החלבון מתאי החיידקים תוך שמירה על תנאים המאפשרים הפקה של חלבון פעיל ובמקביל הרס של שאר מרכיבי תא החיידק .

תיאור השיטה : פיצוץ תאי החיידקים הוא פיצוץ כימי הנעשה באמצעות תמיסה מסחרית (BUGBUSTERׂ) התמיסה מפרקת את דופן תאי החיידקים . תמיסה זאת מוסיפים מספק מרכיבים המסייעים לפירוק חלקי התא: ליזוזים, אנזים המפרק את דופן תא החיידק. דטריגנט, מפרק את המרכיב הפוספולפידי (שומני) של קרום התא. נוקלאזות , אנזימים המפרקים DNA ו RNA (בנזונאז ודנאז) על מנת לקבל תמיסה צלולה ולא צמיגה. מעכב פרוטאזות (PIC)- בתא קיימים אנזימים מפרקי חלבונים הקרואים פרוטאזות. באופן תקין חלבונים אלה נשמרים בנפרד מחלבוני החיידק המסיסים בציטופלזמה , אולם בעת פיצוץ החיידקים קיים חשש שאנזימים אלה יפרקו את החלבון הרצוי.

שם השיטה : סרכוז בצנטריפוגה.

מטרת השיטה : הפרדה בין שברי הקרומים לבין החלבונים שהחיידקים סנתזו על מנת שנוכל להמשיך עם חלבונים אלו (ליזאט) .

תיאור השיטה : כפי שמתואר למעלה רק שהפעם נמשיך עם החלבונים שסונתזו על ידי התאים (ליזאט -נוזל עליון)

שם השיטה : ניקוי החלבון בעזרת קולונת ניקל ( קולונת זיקה )

מטרת השיטה : להפריד בין החלבון PON1 לבין שאר החלבונים שסנתזו החיידקים הנמצאים כולם בליזאט.

תיאור השיטה: בשלב זה נרצה להפריד את PON1 משאר החלבונים שמבוטאים בחיידק. ההפרדה של החלבון PON1 נעשית באמצעות קולונת זיקה מסוג קולונת ניקל . לגן PON1 נוסיף מקטע DNA קצר המכיל את הקוד הגנטי ליצירת שמונה היסטדינים . חלק ממבנה מולקות ההסטדין היא טבעת אימידוזולית . ליון ניקל Ni+2 זיקה חזקה לטבעת האידוזולית, התוספת הזו מאפשרת להעניק לחלבון PON1 ייתרון בקישור לניקל. נשתמש בשני סוגי בופר . בופר שטיפה, בריכוז נמוך של אמידוזיל . החלבונים החארים יישטפו החוצה וה PON1 ייקשר לחרוזי הניקל . הבופר השני הוא בופר אלוציה ( הדחה) בריכוז גבוה של אמידוזיל . בשלב זה נדיח את PON1 מקישור ליוני הניקל החוצה אל המבחנה.

Big image

שם השיטה: בדיקת ריכוזי החלבון בשיטה ספקטרופוטומטרית עם ריאגנט ברדפורד.

מטרת השיטה : לבדוק את כמות החלבון שהתקבלה.

תיאור השיטה : את ריכוזו של החלבון נקבע באמצעות הצבה במשוואת הקו הישר שנגלה בעזרת עקומת הכיול שנקבל (Y=רמת הבליעה, X=ריכוז). בשלב זה נוסיף ריאגנט ברדפורד שמגיב עם חלבון וצבעו משתנה מצהוב חום לכחול . את רמת הבליעה נמדוד במכשיר ספקטרופוטומרט באורך גל של 595 ננומטר. מבחנת הבלאנק מכילה ברדפורד ובופר אלוציה.

Big image

שם השיטה: הרצת חלבונים באלקטרופורזה בג'ל (SDS-PAGE) .

מטרת השיטה: לבדוק את רמת הביטוי של החלבון PON1 .

תיאור השיטה: כדי לבדוק את רמת הביטוי של החלבון PON1 נשתמש ב SDS-PAGE. את החלבונים נשים בתערובת שמכילה SDS השובר את קשרי המימן ,DTT ששובר קשרי S-S והכנסנו להרתחה במטרה לשבור את המבנה המרחבי של החלבון (מבנה שניוני ושלישוני). עשינו את תהליך זה על מנת שגודלו של החלבון יהיה הגורם היחיד המשפיע על מרחק הריצה. נדע מי הוא PON1 על ידי השוואה של סימני הגודל (גודלו 40 קילו דלתון). ככל שהפס כהה יותר ועבה יותר סימן שנוצר יותר PON1. תפקידו השני של SDS היא לצפות את החלבון במטען שלילי מכיוון שמטענו של חלבון משתנה בהתאם לpH התמיסה. באופן זה נבטיח שהחלבונים ירוצו לכוון האלקטרודה החיובית (אנודה) ומרחק ריצתם ייקבע על פי גודלם בלבד.

תוצאות

חישוב ריכוז החלבון באמצעות שיטה ספקטופוטומטרית עם ריאגנט ברדפורד

לפני בדיקת כמות החלבון בשיטת ברדפורד ביצענו ניקוי של החלבונים באמצעות קולונת שטיפה (ניקל) . לאחר השטיפה התקבלו חמש מבחנות שטיפה 1 מיל (WASH) וחמש מבחנות אלוציה 0.5 מל. את חמשת מבחנות האלוציה (המכילות את חלבון PON1 בנוסף לכמות קטנה של חלבונים אחרים ) מספרנו (1-5) העברנו לחמש קיווטות והוספנו ריאגנט ברדפורד . בשלב הבדיקה בספקטופוטומטר התקבלה רמת הבליעה של חמשת מבחנות האילוציה. בעזרת עקומת הכיול ומשוואת הקו הישר שניתנה לנו מראש הצבנו את ערכי הבליעה שהתקבלו ומצאנו את את ריכוז החלבונים.
במבחנת האלוציה בעלת ריכוז החלבון הגובהה ביותר התקבל ריכוז של 0.65 מ"ל\מ"ג של חלבון.
לקבוצת המחקר התקבלו תוצאות שונות. לזוג שבדק את השפעת מצע הגידול 2YT על רמת הביטוי של PON1 בווריאנט W.T התקבל ריכוז חלבון של 2.3 מ"ג\מ"ל. ולזוג שבדק את השפעת מצע הגידול LB על רמת הביטוי של PON1 בווריאנט 8C8 התקבל ריכוז 0.53
מ"ג\מ"ל.

דיון בתוצאות שהתקבלו מחישוב ריכוז החלבון באמצעות שיטה ספקטופוטומטרית עם ריאגנט ברדפורד

לאחר קבלת התוצאות עלו מספר שאלות לראשנו, מדוע ריכוז החלבון בE1 וE2 הן הגבוהותביותר? מדוע בכל שאר מבחנות האילוציה יצא כמות חלבון מזערית? חשבנו מעט והגענו למסקנות המתאימות. לאחר הוספת בופר השטיפה הוספנו את בופר האלוציה שבעזרתו הדחנו את PON1 מקישור ליוני ניקל החוצה אל המבחנות. במבחנות האחרונות נמצא ריכוז נמוך של חלבון מכיוון שרוב החלבון הודח באילוציה הראשונה והשנייה. את ההבדלים בין הריכוזים שהתקבלו אצל הזוגות האחרים מקבוצת המחקר לאחר ההדחה אפשר להסביר בכך שיעילות השטיפה הייתה שונה בין כל הזוגות ולכן לחלק מהזוגות נותרו במבחנה חלבונים אחרים שהם לא PON1, רמת הבליעה בעקבות זאת הייתה גבוהה או נמוכה יותר ובהצבה במשוואת הישר של עקומת הכיול התקבל ריכוז חלבון גבוה או נמוך יותר . בנוסף לכך ההבדלים בתוצאות יכולים להעיד על רמת ביטוי שונה של PON1 בין הזוגות .

תוצאות ההרצה בג'ל (SDS-PAGE)

לאחר בדיקת רמת הבליעה וחישוב ריכוז החלבון בכל מבחנות האלוציה בחרנו את המבחנה E1 שהיתה בעלת ריכוז החלבון הגבוה ביותר להרצה באלקטרופורזה בג'ל. ההרצה התבצע בשלוש באריות שבכל אחת חלבון בריכוז שונה. על מנת שיתקבל חלבון בריכוזים שונים ביצענו מספר מיהולים. תחילה לקחנו 30 מיקרוליטר מתמיסת האם ((E2 למבחנת אפנדורף. לאחר מכן הכנו תמיסה המהולה פי 4 המורכת מ-10 מיקרוליטר תמיסת אם ו30 מיקרוליטר בופר שטיפה ותמיסה נוספת המהולה פי 20 המכילה 5 מיקרוליטר תמיסת האם ו- 95 מיקרוליטר בופר שטיפה. משתי התמיסות המהולות לקחנו 30 מיקרוליטר ולהם (בנוסף לתמיסת האם) הוספנו 15 מיקרוליטר DTT.
לאחר כל השלבים הללו לקחנו מכל מבחנה 40 מיקרוליטר להרצה באלקטרופורזה בג'ל.
הבאריות בהן שמנו את התמיסות היו באריות 4-6 כך שבבארית מספר ארבע שמנו את תמיסת החלבון בריכוז הגובה ביותר, בבארית מספר חמש שמנו את התמיסה המהולה פי 4 ובבארית מספר שש שמנו את התמיסה המהולה פי 20.


התוצאות התקבלו לאחר שעה של המתנה, הנחנו את הג'ל על משטח מואר והשוונו את תוצאותינו לתוצאות קבוצת המחקר. תחילה השוונו את התוצאות לתוצאות של זוג מקבוצת המחקר שבדקו את רמת הביטוי של PON1 בוריאנט 8C8 במצע גידול LB. התבוננו בפסים שהתקבלו ליד סממן הגודל 40KD מכיוון שידוע לנו שזהו גודל החלבון PON1 . השוונו כל פס לפס המתאים לו מבחינת ריכוז התמיסה שהוחדר לבאריות. ניתן היה לראות שעובי הפסים וצבעם היה זהה.

לאחר מכן השוונו את תוצאתנו לזוג מקבוצת המחקר שבדקו את רמת היבטוי של PON1 W.T במצע גידול 2YT והיה ניתן לראות שהפסים שהתקבלו היו עבים וכהים יותר.

תוצאות הרצה באלקטרופורוזה בג'ל

Big image

מקרא לתמונה :


0 – סממני גודל

1 התמיסה בעלת ריכוז החלבון הגבוה ביותר (מצע גידול LB וריאנט 8C8)

2 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 4 . (מצע גידול LB וריאנט 8C8)

3 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 20 . (מצע גידול LB וריאנט 8C8)

4 התמיסה בעלת ריכוז החלבון הגבוה ביותר (מצע גידול 2YT וריאנט 8C8)

5 התמיסה המהולה פי 4 . (מצע גידול 2YT וריאנט 8C8)

6 התמיסה המהולה פי 20 . (מצע גידול2YT וריאנט 8C8)

7 התמיסה בעלת ריכוז החלבון הגבוה ביותר (מצע גידול LB וריאנט W.T)

8 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 4 . (מצע גידול LB וריאנט W.T)

9 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 20 . (מצע גידול LB וריאנט W.T)

10 התמיסה בעלת ריכוז החלבון הגבוה ביותר (מצע גידול 2YT וריאנט W.T)

11 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 4 . (מצע גידול 2YT וריאנט W.T)

12 התמיסה של קבוצת המחקר המהולה פי 20 . (מצע גידול 2YT וריאנט W.T)

דיון בתוצאות שהתקבלו מההרצה בג'ל SDS PAGE

לאחר התוצאות שהתקבלו מההרצה בג'ל SDS PAGE הצלחנו להגיע למסקנות מעניינות ומעשירות. מתוך ההשוואה בין תוצאתנו לתוצאות צוות המחקר שבדק את ההשפעה של מצע גידול LB על רמת הביטוי של החלבון הסקנו שמצע הגידול 2YT (מעושר) משפיע באופן שווה על רמת הביטוי של החלבון PON1 לעומת מצע גידול LB. בתוצאות התקבל שעובי הפסים וצבעם זהה לעובי הפסים וצבעם של קבוצת המחקר, ולכן ניתן להבין שנוצרה אותה כמות של החלבון PON1 בתנאים השונים. מציאות אלו מאששות את חלק מהשערת המחקר שלנו ומפריכות את החלק השני שלה בו טענו שמצע הגידול 2YT ישפיע על זמן ההגעה של החיידקים לאמצע השלב הלוגריתמי . לפי התוצאות של בדיקת רמת הבליעה הראשונית (ראה שלב א ) החיידקים הגיעו לאמצע השלב הלוגריתמי בערך באותו הזמן בהשוואה לתוצאות קבוצת המחקר.

בנוסף למסקנה הזו, הגענו למסקנה נוספת כאשר השווינו את תוצאתנו לקבוצת המחקר שבדקה את השפעת רמת הביטוי של PONI בווריאנט W.T (לעומת 8C8) באותו מצע גידול שאנו השתמשנו, 2YT. הגענו למסקנה שרמת הביטוי של PON1 בווריאנט W.T גבוהה מזו של 8C8 (עובי הפס בווריאנט W.T עבה וכהה יותר לעומת עובי הפס בווריאנט 8C8).

המלצות וכיוונים לעתיד

לאחר סיום המחקר , דיון בתוצאות והסקת המסקנות נפתחו לפנינו כמה כיוונים והמצלות לעתיד שיכולים לשפר את ולבסס את מחקרנו ואת הפרויקט כולו. מהתוצאות הבנו שלוריאנט W.T רמת ביטוי גבוהה משל 8C8 אך לא יכולנו לקבוע איזה וריאנט יעיל יותר לפרויקט לכן , אחד מהכיוונים אליו נשמח להתקדם הוא בדיקת רמת הפעילות של וריאנט 8C8 לעומת W.T והשוואה לתוצאות רמת הביטוי על מנת לקבוע מי עדיף משתי הבחינות. כיוון נוסף הוא לבצע את הניסוי מספר נוסף של פעמים על מנת לוודא את מהימנות המחקר .
במחקר הגענו למסקנה שמצע הגידול המועשר 2YT משפיע על רמת הביטוי של החלבון PON1 באופן שווה למצע גידול LB. מתוך מסקנות הללו אנחנו יכולות לייעץ שאין צורך להשקיע כסף ומשאבים לשימוש במצע גידול 2YT, וניתן להסתפק במצע גידול LB לגידול החיידקים.
Big image

נספחים