חורף בחווה החקלאית

חורף, וגשם מטפטף על העורף

אומנם החורף כאן וקר, אבל הפעילות בחווה ממשיכה ואף מתחדשת בתכנים ופעילויות חדשות.

מוזמנים לקרוא על : המכוורת שלנו, סיורי הקיימות, קבוצות החקר בחווה

וכמובן על טו' בשבט, ראש השנה לאילנות ויום הולדתה ה-57 של החווה שלנו.

יום הולדת לאילן, לחווה ולחדרה גם

טו' בשבט הינו יום מיוחד בחווה. מעבר להיותו יום הולדתה של החווה, זהו יום שמחבר בין כל חלקי הפאזל של מהותנו. השנה ארחנו את הכיתות הקבועות שלנו מבית ספר "השחף" וכיתות מבית הספר הדמוקרטי בברנדייס לפעילויות מיוחדות.

ב"השחף" התחלנו חודש לפני החג בהכנת ''חודש שבט בסימן עצים''.

התלמידים הכינו חידון מבוסס מקום על עצים ממרחבי הלמידה בחווה. ההכנה כללה סיורים מוקדמים, איתור העצים, מיפויים ולמידה עליהם. בשיתוף המחנכות אספנו את המידע הבסיסי על העץ שבחרנו והכנו את כתבי החידה.

וביום החג- פסטיבל טו' בשבט החל בקטיף תפוזים, סחיטתם מיץ ושתייה שלו עם ארוחת הבוקר. מחוזקים ורעננים הלכנו לפעילות השיא החגיגית של נטיעה אקולוגית שמחברת שלושה מרחבי למידה – המכוורת, הבוסתן ושדה הבור – על ידי הפיכת הגדר המפרידה בניהם לגדר ירוקה עם פרחים צופניים לטובת פעילות הדבורים והיופי סביב.

משם עברנו לכתבי החידה. התלמידים החליפו בניהם את החידות ורצו לפינות שונות לפענח את התשובות. התרגשנו לראות את הרצינות והמחוייבות שבה פעלו הקבוצות.

הלמידה המשחקית ורבת השותפים הייתה חוויה מרתקת לילדים ולנו. יכולנו לראות, את משמעות החווה והלמידה המשמעותית שנוצרה בחיבור בין התלמידים למרחב בו הם לומדים.

תלמידי שכבת ד' מבית ספר השחף ביום פעילות מיוחד לטו' בשבט

Big image

תלמידי בית הספר הדמוקרטי נטעו שורת ברושים ארוכה – הצדעה לשדרות הברושים שנעלמות אט אט מהנוף הישראלי. התלמידים המשיכו לעבודת טיפוח בפרדס, שם אספו קלמנטינות ותפוזים שנפלו מן העצים אל בור קומפוסט גדול, בכך עזרו בטיפוח והגנה על עצי הפרדס.

סיורי קיימות וסביבה של החווה החקלאית חדרה

החווה החקלאית בחדרה היא המרכז הגדול במחוז חיפה ללמידה מבוססת מקום. השנה יצאנו לראשונה מחוץ לחדרה, עד לגבעת עדה, שם נפתחה קבוצת מצויינות בלמידה מבוססת מקום. אחד הדברים המעניינים והיפים בלמידה מבוססת מקום הוא, שהיא מאפשרת למידה בכל תחום תוכן. בבית ספר גבע בחרו להעמיק את הידע הבית ספרי והקהילתי בנושא איכות הסביבה. לנו בחווה, כמרכז לקיימות התאים הנושא כמו כפפה ליד.

שיא בתהליך הלמידה היה בחודש ינואר, כאשר יצאה הקבוצה לסיור קיימות מיוחד ברחבי העיר חדרה. הסיור החל בחוות חפציבה משם צעדנו אל שפך נחל חדרה, לאורך הדרך נחשפו התלמידים לשאלות שונות בתחום הקיימות. שאלות על שימור ושיקום הטבע העירוני, זיהום אוויר, דילמות הקשורות בהשפעת העיור על איכות החיים שלנו ועל הסביבה.

התלמידים חוו את המורכבות שבנושא- תחנת הכח מזהמת, מצד שני-מה היינו עושים בלי חשמל?

השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים, ומצד שני- אנשים צריכים מקום לגור.

המשכנו להתבוננות בחוף ,כאשר מעלינו מרחפת השאלה של מי החוף הזה ואיפה עובר הגבול בין פרטי לציבורי. התלמידים חוו מפגש בלתי אמצעי עם תושבי שכונת אולגה והתנסו במשאל רחוב על איכות החיים בשכונה.

לסיום, חזרנו עם התלמידים לגבעת עדה ושם זיהו התלמידים מקומות קרובים לבית, בהם עולות שאלות גדולות וקטנות על קיימות ועל האפשרות שלנו לשנות ולהשפיע על חיי הקהילה הקרובה לנו.

התלמידים חזרו מלאי חוויות ותובנות, מוכנים אל האתגר האמיתי (והשיא הבא) - בניית תחנות הקשורות לנושאים הגדולים של איכות הסביבה, אבל מותאמות ליום-יום של מקום המגורים שלהם (חושבים גלובלי - פועלים לוקאלי).

Big image

דבורים ודבוראים צעירים בחווה

בחווה החקלאית פועלת מכוורת מיום הקמתה. מי שהקים את ענף המכוורת בחווה היה אליעזר ויין מורה ודבוראי. מאז שנפטר אליעזר ויין ולאורך השנים האחרונות פעלה הכוורת בזכות יעקב שניידר, דבוראי שדאג לתחזוקת הכוורות, אך תלמידי החווה כמעט ולא זכו ללמוד את נושא הדבורים.

בתשע"ה הצטרף לצוות מורי החווה אסף דאובר. מלבד היותו מורה, הוא דבוראי (ולא "כוורן").

עם הצטרפותו, שודרגה המכוורת ויחד איתה תוכנית הלימודים.

כל תלמיד המגיע לחווה זוכה למספר שיעורים בנושא הדבורה וחשיבות הדבורים במערכת האקולוגית.

לצורך כך, נבנתה סככת רשת עם חזית שקופה המאפשרת לתלמידים להיות קרוב לכוורות, לצפות בדבורים ובפעולת הדבוראי ולהרגיש מוגנים.

בנוסף, אנחנו מובילים קבוצות המתמחות בעבודת המכוורת באופן מעמיק. הקמנו חדר רדייה ובנינו תוכנית לימודים מקיפה בתחום הדבוראות.


ומה בעצם עושים התלמידים:

  • פוגשים את עולמה המופלא של הדבורה, לומדים לזהות מלכות ולומדים ועל המבנה החברתי של נחיל דבורים.
  • מגלים מי הוא באמת "המין החלש" או במילים אחרות, מה תפקידם של הדבורים ממין זכר?!

  • מתמודדים עם השאלות האקולוגיות העולמיות הקשורות לדבורים-וגם אלינו, ואיך בניית כוורות יכולה לשנות ולהשפיע.

  • מכירים ומתנסים במלאכות הדבוראי - החלפת מלכות והכנת נחילים, האכלת הדבורים ובנייה ותיקון של כוורות.

כיתות ט' חוקרות בחווה

השנה פתחנו חקר לתלמידים מכיתות ט' מתיכון חדרה.

החקר בחווה מאפשר לנו להתנסות בעבודת שדה מדעית בשדה, ולהיות, שעתיים בשבוע, חוקרים בשטח. שתי קבוצות חקר חוות גישות ושיטות חקר שונות:

קבוצת הניסוי: יעילות הטיפול בצמחים פולשים

מהם צמחים פולשים? איך מגדירים אותם? ומה הדרך הנכונה לטפל בהם על מנת שלא ייפגעו במערכות אקולוגיות קיימות? את כל זה בודקים התלמידים בקבוצה. בניסוי אנו בודקים את יעילות החיטוי הסולארי בשני מיני צמחים פולשים שהגדרנו:

'טיונית החולות' שהובאה אלינו מארה"ב לשם ייצוב החולות ו'פספלון מורחב' שהובא אלינו מאמריקה הדרומית כצמח מרעה. את חלקת הניסוי חיפו התלמידים בניילון שקוף וסופרים את הצמחים שנבטו ולבדוק את ההבדל בין התפתחות הצמחים הפולשים בחלקת הניסוי ובחלקת הבקרה.

קבוצת הניטור: מגוון היצורים החיים בסביבת שדה הבור שבחווה.

מהו הניטור ומהי תרומתו להכרות עם הסביבה שלנו?

בעזרת עשר מלכודות נפילה שמיקמנו בשדה הבור אנו אוספים את מגוון הייצורים החיים שנפלו לתוכן ומגדירים אותם בעזרת מגדלות ומגדירים.

בכל ניטור מתעדים את התכונות הא-ביוטיות של הסביבה: טמפרטורת האוויר והקרקע, עננות. כך אנו מכירים את מגוון המינים הקיים בפנינת הטבע שלנו בחווה, שדה הבור.

.

זוהי למידה התנסותית אותנטית: התלמידים פועלים בשיעור באופן הקרוב ביותר לעבודתו של החוקר האמיתי, משתמשים באותם כלי מדידה ובאותן שיטות מחקר.

בכך, הם מרגישים שהם מקבלים כלים אמיתיים לחקר ושפעולתם מקבלת הקשר רחב. המידע הרב שאוספים ומגלים תלמידי קבוצות החקר, מסייע בקבלת החלטות בנות-קיימא בדילמות של שימור ופיתוח.

שבוע אורחים ומארחים

Big image

המורה שבתמונה לא בהפסקה. הוא לא עסוק בשליחת ווטסאפ או מייל. הוא לומד !


זאת, כחלק מסדנת היכרות עם למידה מבוססת מקום, בה התנסו החודש מנהלות ומורות מבתי ספר במחוז חיפה: ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי.

למידה מבוססת מקום היא פדגוגיה ייחודית- למידה התנסותית המחברת בין האדם והמרחב באמצעות טכנולוגיה (סמרטפונים וטבלטים).

מכיוון ומדובר בלמידה התנסותית במרחב, קיצרנו בהקדמות ויצאנו מיד לבצע משימות בשטח.

בתחנה הראשונה- ניסינו לגלות מה קרה לדקל הקנרי- מי גדל מתוך הגזע שלו, ומי גרם לכריתתו? מפתיע כמה ידע טמון במקום אחד.

אחר כך שיחקנו והתנסינו בתחנות שיצרו מורים ותלמידים בחווה החקלאית.

ניתחנו את המשחק בעיני לומד עצמאי, ולבסוף גילינו את המטרה העמוקה של הסדנא: לעודד ולהנחות מורים, תלמידים וקהילות שייצרו תחנות למידה ומשמעות במרחב.

בעדכון הבא, על גינת הסוקולנטים החדשה!

להתראות בעידכון הבא