חדשות ללמוד וללמד

גיליון מספר 16, סיוון תשע"ה

מגילת רות- האם תיתכן שיבה?

השיבה

ו וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב

כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי-פָקַד ה' אֶת-עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם.

המילה המנחה בפרק א' היא "ותשב" על נטיותיה. תפקידה של המילה המנחה הוא להצביע על הרעיון המרכזי: השיבה, שיבת נעמי לביתה. האם אכן פרק א' הוא פרק של שיבה? מה אומרת המגילה על שיבה זו?

יציאת נעמי ורות משדה מואב מלאה בתקווה גדולה- "כי שמעה כי פקד ה' את עמו", קריאת פסוקים א'-ה' יצרה תחושת אקראיות: "ויהי רעב בארץ", ולעומתה נוצרת כאן הבנה שיש השגחה: "כי פקד ה' את עמו". הרעב מתחלף בלחם, ההתרוקנות מוחלפת בהתמלאות.

בנעמי מתעורר בגעגוע והרצון בשייכות: היא "שמעה בשדה מואב" כי פקד ה' את "עמו" (ולא "עמה"), ורוצה לשוב ולהשתייך. הציפייה היא הן לשיבה פיזית, הן לשיבה כלכלית (והן לשייכות- שיבה נפשית, ואף שיבה אמונית אל הקב"ה. האם תיתכן שיבה מלאה ומשמעותית אחרי שנים רבות כל כך בגלות? אחרי אלמנות ושכול, התרוששות כלכלית?

המשך הפרק מלמד עד כמה הציפיות לשיבה על כל מובניה אכן מתממשות:

יט וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם

וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם

וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי.

כ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא

כִּי-הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.

כא אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'

לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי.

השיבה הפיזית, ההגעה לבית לחם, חושפת את עוצמת הפער בין הציפייה לבין התממשותה. אנשי העיר מתגודדים סביב נעמי, אולם לא בחיבוק של קבלה, לא בנחמה אלא בהשתאות: "הזאת נעמי". ברגעים אלו נעמי מבטאת את בדידותה, ולא מתייחסת אפילו לנוכחותה של רות בחייה, היא מדברת בלשון יחיד ומגדירה את מצבה: "אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה'".

האם השיבה של נעמי תתברר כשיבה מאוחרת מידי?

באופן מפתיע, שלושת הפרקים הבאים יוצרים תיקון הדרגתי של האכזבה:

בפרק ב' פותח את תהליך ההתמלאות הכלכלית: - "וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר-לִקֵּטָה וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן-לָהּ אֵת אֲשֶׁר-הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ". ממציאות של רעב אנחנו מתקדמים אל שובע, אמנם עדיין חלקי, תוצאה של ליקוט בשדה- ובכל זאת שובע. בפרק ג' נוצרת אפשרות ממשית לשייכות וגאולה משפחתית: "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי..." (יג). פרק ד' סוגר מעגלים בכל המובנים. דרך לידת הבן, מתקבלת נעמי שוב אל קהילת הנשים: " וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל-נָעֳמִי: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל... וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת. וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי..." . השכנות מייחסות את הבן ממש לנעמי, כביכול היא אמו (בפועל אין או כמעט אין קשר דם בינה לבין הילד, אולם מבחינה תודעתית ורגשית הוא הבן שלה). בכך גם הדיון הערטילאי של נעמי על "גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים", שנשמע בזמנו כמדע בדיוני, הופך לממשות- אכן נולד לה בן, והוא "משיב נפש". כאן גם מתחדשת הברית עם הקב"ה: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם". השורש ש.ו.ב, שנעדר מאז פרק א', חוזר ומופיע כאן במלוא עוצמתו: "וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת-שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר-אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר-הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים".

הופעתו המחודשת של המילה המנחה מביאה אותנו לקרוא את מגילת רות כסיפור של הפתעה, התמלאות על אף כל הסיכויים. במובן זה המגילה נקראת כסיפור של תיקון- הן תיקון אנושי והן תיקון אלוקי.

לקראת שבועות- הוראת מגילת רות

לקראת שבועות, אנו מציעים כמובן לעסוק במגילת רות באופן משמעותי.

מגילת רות היא חלק מתוכנית הלימודים של כיתה ח. ישנו יתרון גדול ללמד אותה לאחר הוראת ספר שופטים, משום שהיא שייכת לתקופת השופטים ומאירה באור נוסף את התקופה ואנשיה. אנו ממליצים להקדיש להוראתה 4 שעות לפחות. כדאי מאד כמובן לעסוק במגילה גם בכיתות האחרות, כחלק מן ההכנה לחג השבועות.

אולם הוראת המגילה- יותר מכך שהיא חובה- היא זכות גדולה, כיון שהיא מזמנת לנו, המורים, הוראה של יחידה לא ארוכה, לא קשה מידי, סיפורית ומעניינת, וכמובן מלאת משמעות. כמורי תנ"ך נוכל להתנסות בכלים של פשט וכן להביא בפני התלמידים מדרשים המאירים את דמותם של גיבורי המגילה: נעמי, רות, בועז ואפילו ערפה.

הצעות לשיעורים, פעילויות וכן מאמרים והרחבות תוכלו למצוא כאן.

כנס מורי "קום והתהלך" במט"ח


אנו מזמינים את כל מורי י'-י"א המלמדים את יחידת ההגבר "קום והתהלך"] או מתכוונים בשנה הבאה ללמד את היחידה - לכנס מורים. הכנס יתקיים אי"ה ביום ראשון, י"ג סיון (31 מאי 2015) בין השעות 14.00-18.00.

הכנס יכלול הרצאה של גב' אפרת נתן, מורת דרך, בנושא: הסיור הלימודימתודות ודרכי פעולה. בחלקו השני נקיים שיח פנימי בנושאי: חומרי הלמידה, הסיורים ודרכי הערכה. הכנס יתקיים בבניין מט"ח (בסמוך לתחנת רכבת ת"א-האוניברסיטה), רח' קלאוזנר 16 תל אביב.

לרישום לכנס לחצו כאן, בואו בשמחה!

Big image

השתלמויות וכנסים למורי התנ"ך, קיץ תשע"ה

אנו שמחים להודיעכם, כי כמו בקיץ הקודם, יתקיימו גם השנה מגוון השתלמויות במהלך בקיץ תשע"ה.

אנו מציעים לכם שני דגמים של השתלמויות: השתלמויות המשולבות בימי עיון המתקיימים במהלך הקיץ,

והשתלמויות במכללות ומרכזים מחוזיים. כל ההשתלמויות כוללות יחידות פיתוח פדגוגי לצד הרחבת הידע והמיומנות הנדרשים להוראה. להלן מידע מרוכז אודות ההשתלמויות המומלצות שיתקיימו, אי"ה, במהלך הקיץ.

אנו מזמינים את כל מורי התנ"ך להשתתף בהשתלמויות ולקדם את עבודתם המקצועית. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

Big image