ביולוגיה
Bioletter לחודש ניסן
מורים יקרים ונאמני הוראת הביולוגיה
האביב מסמל את ההתחדשות בטבע- הפריחה הרבה בעלת צבעים מגוונים וצורות מרהיבות, בעלי חיים שממליטים, בוקעים, מתעוררים, נודדים, והירוק, הירוק הזה...
המשוררת לאה גולדברג מתארת את הצבעים בטבע וההתחדשות בשיר לבְלוּב:
הֵנֵץ הַהַרְדּוּף. הוּא לָבָן וּוָרֹד.
בְּפִרְחֵי רִמּוֹנִים שַׁלְהֶבֶת.
וְשִׁקְמָה יְרֻקָּה רַחֲבַת הַפֹּארֹות
עַל מִשְׁמַר גַּנֵּנוּ נִצֶּבֶת.
וְיוֹצֵאת מִקִּנָּהּ הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה
מְצַפְצֶפֶת: "הַבִּיטִי, אִמָּא!
חַמָּנִית זְהוּבָה, חַמָּנִית בַּגִּנָּה,
בְּטֶרֶם שַׁחַר הִשְׁכִּימָה!
שיר של אלבוחתרי, משורר מימי העבאסים שחי במאה ה- 9 לפסה"נ המתאר את האביב.
תודה לד"ר האני מוסא מפמ"ר על הוראת העברית בבתי ספר ערביים
في وصف الربيع للبحتري
أَتاكَ الرَبيعُ الطَلقُ يَختالُ ضاحِكاً مِنَ الحُسنِ حَتّى كادَ أَن يَتَكَــــــلَّما
وَقَد نَبَّهَ النَيروزُ في غَلَسِ الدُجى أَوائِلَ وَردٍ كُنَّ بِالأَمسِ نُــــــــوَّما
يُفَتِّقُها بَردُ النَدى فَكَأَنَّــــــــــــــــهُ يَبُثُّ حَديثاً كــــــــــانَ أَمسِ مُكَتَّما
وَمِن شَجَرٍ رَدَّ الرَبيعُ لِباسُــــــــهُ عَلَيهِ كَما نَشَّرتَ وَشياً مُنَمــــــنَما
أَحَلَّ فَأَبدى لِلعُيونِ بَشاشَــــــــــةً وَكانَ قَذىً لِلعَينِ إِذ كانَ مُحــــرَما
وَرَقَّ نَسيمُ الريحِ حَتّى حَسِبتَـــهُ يَجيءُ بِأَنفاسِ الأَحِبَّـــــــــــــةِ نُعَّما
البحتري 820) - م - 897 م): هو أبو عبادة الوليد بن عبيد بن يحيى التنوخي الطائي، أحد أشهر الشعراء العرب في العصر العباسي.
חג אביב שמח
רותי מנדלוביץ וצוות המדריכים
מאמר האולימפיאדה ה-18
נדידת הציפורים ומאפייניה
המאמר המצורף והשאלות שנכתבו עליו היווה את החלק הראשון באולימפיאדה לביולוגיה שהתקיימה החודש.
נדידת ציפורים היא תופעת טבע מרהיבה ומרתקת של מַעוף עונתי קבוע לטווחים ארוכים ביותר. להקות הציפורים נודדות על פי עונות השנה בשל צרכי הקינון, הדגירה, הימצאותו של מזון המתאים להן. מסע הנדידה הוא אתגר עבור הציפורים, הן חוצות יבשות ואוקיינוסים, ועפות למרחקים גדולים ובגובה רב.
דוגמה מרשימה לנדידה ממושכת היא זו של היסעור הכהה (עוף ימי), שעובר כל שנה מסלול מפרך שמתחיל בניו זילנד בקיץ ונגמר בקנדה בחורף. במסלול זה, מדי יום הוא עף כעשר שעות, עובר
כ- 900 ק"מ , ובמהירות המגיעה עד לכדי 50 קמ"ש. סך כל אורכו של המסלול בכוון אחד הוא כ- 30,000 ק"מ. נדידה בתנאים מעין אלה מצריכה התאמות מיוחדות במבנה, בהתנהגות, בתזונה ובחילוף החומרים.
למאמר המלא ולשאלות בקישור:
https://drive.google.com/file/d/0B0r4OgEiZ5e_NVVFRDJaVTZ3eG8/view?usp=sharing
أولمبيادة ال – 18 في البيولوجيا هجرة الطيور ومميزاتها
هجرة الطيور ومميزاتها
هجرة الطيور هي ظاهرة طبيعية مُثيرة للإعجاب ومُمتعة لطيران موسمي ثابت لمسافات طويلة جداً. أسراب الطيور تهاجر حسب فصول السنة بسبب الحاجة للتعشيش, الرُقود على البيض, ووجود الغذاء المناسب لها. رحلة الهجرة هي مُهمة صعبة بالنسبة للطيور, فهي تقطع قارات ومُحيطات, وتطير لمسافات طويلة وعلى ارتفاع كبير.
مثال مُلفِت للنظر لهجرة متواصلة هي للطائر جَلَم الماء (יסעור כהה) (طائر بحري), حيث يقطع كل سنة مسار شاق الذي يبدأ في نيوزيلاند في الصيف وينتهي في كندا في الشتاء. في هذا المسار, كل يوم يطير الطائر حوالي عشرة ساعات, يقطع حوالي 900 كم, وبسرعة تصل حتى 50 كم/ ساعة. مجموع طول المسار في إتجاه واحد هو حوالي 30,000 كم. هجرة في مثل هذه الظروف تحتاج ملائمات خاصة في المبنى, في السلوك, وفي التغذية وفي تبادل المواد. الطيور المهاجرة لمسافات طويلة لها ملائمات خاصة تمكنها من العيش من خلال إستغلال ناجع للمصادر وبذلك تُقلل من كمية الطاقة المُستهلكة بزمن الهجرة: نجاعة مرتفعة في إنقباض العضلات, جناحين حادّين, وقدرة على خزن الغذاء, خاصة الدهنيات, الذي تستعمله لإستخلاص الطاقة بزمن الهجرة.
למאמר המלא ולשאלות הערבית בקישור הבא:
https://drive.google.com/file/d/0B0r4OgEiZ5e_dmcta3BRaWVrLTA/view?usp=sharing
חמץ ומצה ביולוגיה של ערב פסח
בקרוב יחגוג עם ישראל את חג הפסח. בחג זה המזון היום יומי משתנה. במקום לחם אוכלים מצות. גם לחם וגם מצה עשויים מקמח ומים. מה מקור ההבדל ביניהם?
על המשמעות הביולוגית של ההבדל בכתבה הבאה:
https://drive.google.com/file/d/0B0r4OgEiZ5e_ejdvOFEyMW9XcEk/view?usp=sharing
בוקר ביולוגי ב-WhatsApp - דרך נחמדה לפתוח את הבוקר
יוסי לבנון - מנהל אשכול פיס ומורה לביולוגיה, קרית חינוך ניסויית דרור
יותר ויותר מורים נעזרים באפליקציית WhatsApp , הן לצורך הודעות שוטפות לתלמידיהם והן לצרכי הוראה. מתחילת השנה הנהגתי בכיתתי "עדכון בוקר ביולוגי" אותו אני שולח בכל בוקר לתלמידי ב- WhatsApp הקבוצתי, בהיותם בהסעות לבית הספר. העדכונים מבוססים על פרסומים של חדשות מדעיות\ביולוגיות עדכניות. כל עדכון כולל מספר משפטים ובדרך כלל תמונה או קישור לסרטון או מאמר. מעבר לעדכון הביולוגי החשוב לכשעצמו, ההודעות מעוררות סקרנות, ויוצרות הווי קבוצתי ושגרה של פתיחת היום עם ידיעה ביולוגית. עם הזמן נוצרה ציפייה לעדכון הביולוגי ולעיתים כשהודעת הבוקר מתעכבת מעט, מתקבלות אפילו "הודעות דרבון" מתלמידים ""מודאגים". את ההודעות אני שולח גם לקבוצות מורים רלוונטיות על מנת שיוכלו לשלוח לתלמידיהם.
דוגמאות מצורפות בקישור הבא:https://drive.google.com/file/d/0B0r4OgEiZ5e_Q0J6WVFQWVlEbk0/view?usp=sharing
זאבים משנים גיאוגרפיה או כיצד זאבים שינו נהרות
אירית שדה, קריית חינוך אורט יד לבוביץ, נתניה
אין כמו עונת האביב ללמד את הנושא "מערכות אקולוגיות". הפריחה בשיאה, בכל פינה ניתן לראות יחסי גומלין מסוגים שונים, רמות טרופיות ועוד.
לרוב ניתן לראות איך גורמים אביוטים משפיעים על פעילות ותפוצה של אורגניזמים. בסרטון "כיצד זאבים שינו נהרות" ניתן לראות גם את הכיוון ההפוך של השפעת גורמים ביוטים על גורמים אביוטים.
סרט זה מתאים לשילוב בהוראה של מערכות אקולוגיות בביולוגיה ובמדעי הסביבה.
אורכו 4:15 דקות.
בסרט מודגמת כיצד משפיעה השבה של מין על המערכת האקולוגית כולה, על המרכיבים הביוטים ואביוטים בה. השינויים שהתרחשו בפארק מאפשרים לדון עם התלמידים בכיווני חשיבה "הפוכים" לאלו הנהוגים בד"כ בכתה
על פעילויות שונות אותן אפשר לעשות בשיעור בעקבות הסרט בקישור הבא:
https://drive.google.com/file/d/0B0r4OgEiZ5e_VVBwY2lBRl9LNDg/view?usp=sharing
"ביוחקר ברשת"
"ביוחקר ברשת"
הינו יוזמה של הפיקוח על הוראת הביולוגיה, במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך קדימה מדע
וארגון World ORT.
מטרת המיזם- ליצור קהילה לומדת באמצעות הרשת (וירטואלית) בה קבוצות תלמידים מבתי ספר שונים הרחוקים גיאוגרפית (נגב- גליל) משתפים פעולה בעבודת החקר בביולוגיה.
התלמידים בוחרים נושא משותף למחקר ומשתפים פעולה באמצעים דיגיטליים כגון: גוגל דוקס, שיחה בסקייפ ועוד. השיתוף מתבצע בכל שלבי התהליך - החל משלב תכנון הניסוי, ביצוע הניסוי, עיבוד וניתוח תוצאות החקר וכתיבת סיכום העבודה. הבחינה בעל פה בסוף התהליך תתנהל בדרך שיתופית בכלים דיגיטליים-Conference Video.
מצורפים שניים מסרטוני הביכורים שהעלו תלמידים המשתתפים במיזם לפרק שיטות וחומרים. הסרטונים יפים מאד וניכר כי הושקעה בהם עבודה רבה.
בדומה לחוברת 'דוגמאות לעבודות ביוחקר ' שהפיק הפיקוח על הביולוגיה
גם בדגמי סרטונים אילו יש להפנות את תשומת הלב לנקודות החוזקה בכל סרטון ולרכיבים החסרים בו.
הערות כלליות לסרטונים:-
- המעברים בין התמונות צריכים להיות איטיים יותר.
- אם התלמידים מדברים, חייבים להוריד או לבטל את הווליום של המוסיקה.
- הכתוביות צריכות להיות בפונט ברור ולהימנע ממלל רב (אנחנו שמנו, הוספנו מלח, חיכינו 10 דקות) . להשתמש בכותרות.
הסרטון הבא הוכן על ידי תלמידות - חנה פולטוב ויעל בר - עירוני ד' תל-אביב
תמנון נדיר התגלה בחוף מכמורת
לפעמים טיול על החוף מניב תגליות חדשות....
מצורפת הכתבה
עולים כיתה יוצרים קוד qr
ניתן להשתמש בו כדי לגוון את השיעור, בסיור בשטח בלמידה חוץ כיתתית ועוד. ניתן לגוון באמצעותם את השיעור, לערוך חידונים ותחרויות להעשיר את עולם הידע של התלמידים וליצור אתגרים חדשים בלמידה.
היום משתמשים בקודים בגנים בוטניים ןבמוזאונים.
איך משתמשים: בחנות האפליקציות מורידים לסמרטפון את אפליקצית הסריקה (inigma או quickmark) יש גם אחרות אבל אלו הידידותיות ביותר.
לוחצים על האייקון , מכוונים לקוד ושומעים את צליל הכניסה.
איך יוצרים קוד
נכנסים לאתרים ליצירת קוד עם דפדפן כרום
נכנסים לאחד מהאתרים ליצירת קוד, אני ממליצה הפעם על qr-israel.co.il
ידידותי למשתמש ובעברית. עובדים לפי ההנחיות,
אני מצרפת לכם קוד לסריקה
וסרטון הדרכה כללי על יצירת קודים
מומלץ להתנסות בחופשה כשמטיילים או רוצים להכין פעילות משפחתית
תהנו
רבקה
.
עורכת: רבקה משגב
ושוב תודה למורים המשתפים מכינים ושולחים חומריםכולכם מוזמנים לשתף ולשלוח חומרים דרך המנחים.
חג שמח.