עבודת העמקה באזרחות

הפרת זכויות האדם בפשעי מלחמה

הקדמה

בחרתי לנושא העבודה את תופעת הפרת זכויות האדם בפשעי מלחמה

אירועים של הפרת זכויות האדם בפשעי מלחמה מתרחשים לצערנו הרב בשנים האחרונות בתדירות גבוהה מאוד.

לעיתים קרובות אנו שומעים בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט על מקרים של פשעי מלחמה

הנפגעים בפשעי מלחמה נשארים עם הפגיעות הפיזיות והנפשיות שעברו למשך כל חייהם , רכושם נפגע או אובד , חירותם נשללת מהם והם נאלצים לברוח ולחיות כפליטים.

בחרתי בנושא זה כדי לגרום לאנשים מודעות לעניין, לפגיעה הטראומטית הן בשבויי מלחמה והן באוכלוסייה אזרחית, להראות את הפגיעה של האנשים בזכויות הטבעיות שמגיעות להם מעצם היותם בני אדם ולמגר תופעה זו.

רקע כללי לתופעה

פשע מלחמה

פשע מלחמה הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. בשל חומרת ההפרה, מוטלת אחריות פלילית על מבצעי הפשעים וניתן להעמידם לדין.

סוגי פשעי מלחמה

בקטגוריה של פשעי מלחמה נמנות פעולות מהסוגים הבאים (בתנאי שהן מהוות הפרה של חוקי הלחימה ויוצרות פגיעה חמורה באנשים):

טיפול שאינו נאות בשבויי מלחמה: הוצאה להורג ללא משפט, מניעת טיפול בפצועים, שימוש בעינויים וכדומה.

טיפול שאינו נאות באוכלוסייה אזרחית: רצח, אונס, הגליה, שיעבוד, עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית) וכדומה.

שימוש בנשק לא קונבנציונלי.

שימוש בילדים כלוחמים.

רציחת בני אוכלוסיה אזרחית של ארץ כבושה או בתוך ארץ כבושה, נגישתם וגירושם לשם עבודת כפייה או לשם כל מטרה אחרת.
רציחתם של שבויי מלחמה או של בני האדם הנמצאים בלב ים.
המתת בני ערובה.
שוד רכוש ציבורי או פרטי.
הריסה שרירותית של כרכים, ערים או כפרים.

פשעי מלחמה יכולים להיכנס תחת ההגדרה שלפשעים נגד האנושות, אם יוכח שבוצעו בקנה מידה גדול, בצורה שיטתית, וכחלק ממדיניות רווחת (מפורשת או מרומזת) של סמכות שלטונית.

פשעי מלחמה הם עבירה לפי החוק הבינלאומי, ולכן העמדה לדין בגין עבירות אלה עשויה להיות בפני טריבונל בינלאומי המוקם למטרה זו, בעקבות מלחמה שבה נעשו פשעי מלחמה בהיקף נרחב.

בנוסף עשויים פושעי מלחמה להיות מועמדים לדין בארצותיהם, במדינות שבהם ביצעו את הפשעים או במדינות אשר מקיימות סמכות שיפוט אוניברסלית על פשעים כאלה.

אמנות ז'נבה

אמנות ז'נבה הן ארבע אמנות שונות, שנוסחו ונחתמו בז'נבה שבשוויץ בין השנים 1864-1949, ועוסקות בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה. מקובל להתייחס ל"אמנת ז'נבה" ביחיד, כשהכוונה היא לכל אחת מארבע האמנות או כולן יחד.


האמנות עוסקות במתן טיפול רפואי לפצועים, כולל לחיילי האויב; בתביעה להתנהגות הוגנת עם שבויי מלחמה; ובחובה להגן על האזרחים בעת קרב. כל המדינות בעולם חתמו על אמנת ז'נבה וזוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שאמנה כלשהי זוכה להכרה בינלאומית מלאה. אך למרות זאת, מדינות רבות בעולם ביצעו ומבצעות פעולות המפרות את אמנות ז'נבה.

אבי האמנות הוא ז'אן אנרי דינן, שפעל בעניין לאחר שראה את תוצאות קרב סולפרינו באיטליה בשנת 1859. הפרות של האמנה שמבצעות האומות החתומות מובאות בפני בית הדין הבינלאומי בהאג.

ארבע האמנות הן:

אמנת ז'נבה הראשונה (1864) - טיפול בפצועים בשדה הקרב.

אמנת ז'נבה השנייה (1906) - הכילה את עקרונות האמנה הראשונה גם ללוחמה ימית.

אמנת ז'נבה השלישית (1929)- טיפול בשבויי מלחמה.

אמנת ז'נבה הרביעית (1949) - טיפול באזרחים בזמן מלחמה.

האמנה הראשונה גם קבעה את הקמתו של הצלב האדום.

ב- 1949, בעקבות מלחמת העולם השנייה, שוכתבו 3 הראשונות, ואושררו כמקשה אחת, וכן נעשתה האמנה הרביעית.

בית הדין הפלילי הבינלאומי

בית הדין הפלילי הבינלאומי הפועל בהאג ( International Criminal Court ) הוא בית משפט בינלאומי היושב בהאג שבהולנד ופועל, החל מ-2002, מתוקף אמנת רומא.

סעיפי אמנת רומא השונים קובעים את סמכויותיו של בית הדין הבינלאומי הפלילי וסוגי הפשעים שיידונו בפניו. אלו כוללים ארבעה סוגי פשעים: פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות. לבית הדין גם סמכות פוטנציאלית לדון באישומים על פשע התוקפנות, אולם סמכות זו מושהית עד שתתקבל במשפט הבינלאומי הגדרה מחייבת לתוקפנות.

בית הדין הבינלאומי קונה סמכות לדון בעבירות בתנאי שהן עומדות בשלושה תנאים מצטברים: הן מצויות בסמכותו העניינית, הן בוצעו לאחר 1 ביולי 2002- זמן הקמתו, ומתקיימת לגביהן לפחות אחת מחלופות הזיקה הבאות:

העבירות בוצעו בשטח של אחת מהמדינות החברות בבית-הדין

העבירות בוצעו על ידי אזרחים של אחת מהמדינות החברות בבית-הדין

מדינה שאינה חברה בבית-הדין הסכימה אד הוק לשיפוטו

מועצת הביטחון הפנתה את העניין לבית-הדין

אמנסטי אינטרנשיונל

ארגון לא-ממשלתי בינלאומי הפועל לקידום זכויות האדם המקודשות במגילת זכויות האדם של האו"ם ובסטנדרטים בינלאומיים אחרים לזכויות אדם. בפרט, אמנסטי פועל לשחרור כל אסירי המצפון, ביטול עונ המוות, עינויים, וכל יחס אכזרי אחר לאסירים, סיום תופעת הרציחות הפוליטיות וההעלמות הפוליטיות. הארגון מתנגד לכל הפרה של זכויות אדם, הן בידי ממשלות והן בידי קבוצות אופוזיציה.

הארגון הוקם בשנת 1961 על ידי עורך-דין בריטי בשם פטר בֶּנֶנְסוֹן

כיום ישנם סניפים ב-71 מדינות, עם כ-2.2 מיליון חברים הפעילים ב-180 מדינות ואזורים. מאז הוקם אמנסטי, הוא פעל להגנתם של מעל 44,600 אסירים במאות מדינות.

בשנת 1977 זכה ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בפרס נובל לשלום על פעילותו להגנה על זכויות האדם ברחבי העולם. בסוף כל שנה מקיים אמנסטי פגישה כללית שנתית, עם "הרמת כוסית לחופש".

הארגון פועל לשימור כל זכויות האדם הבסיסיות המופיעות בהצהרת זכויות האדם של האו"ם. בהתאם לזאת, אמנסטי פועל כדי:

לשחרר את כל אסירי המצפון (אסיר מצפון הוא מי שנכלא בשל הפגנה לא-אלימה של אמונותיו, מה ששונה מעט מאסיר פוליטי).

להבטיח משפטים הוגנים וזריזים.

להפסיק כל צורה של עינויים וטיפול גרוע באסירים, ובכלל זה שימוש בעונש המוות.

להפסיק תופעות של הפעלת טרור בידי מדינות, הרג בידי מדינות, ו"העלמות" של בני אדם.

לעזור למחפשי מקלט פוליטי.

לשתף פעולה עם ארגונים כמו האומות המאוחדות, המנסים גם הם למנוע הפרות של זכויות אדם.

להגביר את המודעות להפרות של זכויות אדם ברחבי העולם.

בני אדם שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה, לרבות חיילים שהניחו את נשקם וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי, פצעים, מעצר או כל סיבה אחרת, יהיו נוהגים בהם תמיד מנהג אנושי, ללא כל אפליה לרעה מטעמי גזע, צבע, דת או אמונה, מין, יוחסין, מצב חמרי או מכל טעם אחר כיוצא בזה. לתכלית זו יהיו ויישארו המעשים שלהלן אסורים בכל עת ובכל מקום בנוגע לאנשים הנ"ל: מעשה אלימות בנפשו ובגופו של אדם, ובפרט רצח על סוגיו השונים, הטלת מום, יחס אכזרי ועינויים; לקיחת בני ערובה; מעשה התעללות בכבודו של אדם, ובפרט יחס של השפלה וזלזול" (אמנת ג`נבה הרביעית, חלק ראשון: הוראות כלליות, סעיף 3.(

זכויות אדםלמעננו - זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. הזכויות אינן נובעות מן המדינה או מחוקיה, אלא ממקור בין-לאומי ועל-מדינתי. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.

המשפט ההומניטרי הבין-לאומי - ההיסטוריה מלמדת כי על אף הסבל הרב הנגרם לאנושות בשל מלחמות, לא ניתן למנוע התפרצות של סכסוכים חדשים. במאות האחרונות הביא פיתוח אמצעי לחימה מודרניים לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית1. על כן נעשה ניסיון לקבוע מסגרת של כללים, שמטרתה להפחית ככל האפשר את הסבל שהיה למנת חלקן של אוכלוסיות שלא השתתפו בלחימה. במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו אישים וארגונים לעצב נורמות מחייבות של ניהול מלחמות, נורמות המוכרות כ"משפט ההומניטרי הבין-לאומי" והכלולות באמנות בין-לאומיות בדבר זכויות אדם בעתות מלחמה.

האמנות הבין-לאומיות - תמרור מוסרי בפני האנושות - המטרה המרכזית של האמנות היא להדגיש כי גם במלחמה לא הכל מותר. האמנות נועדו להתוות כללי התנהגות, כללי עשה ואל תעשה בעתות מלחמה. הן באות לאזן בין האינטרסים הצבאיים של המדינות לבין זכויות היסוד והצרכים האנושיים האוניברסליים שלנו כחברה אנושית וכבני אדם אינדיווידואליים. האמנות מפרטות את כללי המאבק המזוין בין מדינות ובתוך מדינות, בשטחי יבשה וים, את ההגנות שאזרחים שאינם משתתפים בלחימה זכאים להן, וקובעות כיצד להתייחס לשבויי מלחמה. נוסף על כך, הן קובעות גופים לאומיים ובין-לאומיים המפקחים על יישום האמנות.

אזרח אינו לוחם - המסר המרכזי של האמנות הוא שאוכלוסייה אזרחית אינה, ובשום מקרה לא יכולה להיות, מטרה צבאית לגיטימית, מטרה לפעולת תגמול או מטרה לענישה קולקטיבית. עוד קובעות האמנות, כי הצדדים לעימות חייבים לשמור על הזכויות הבסיסיות של אוכלוסייה אזרחית ובהן הזכויות לחיים, לפרנסה, לטיפול רפואי ולחינוך. מסר אחר הוא הקריאה לקובעי המדיניות, שלא לקבל החלטות שנובעת מהן פגיעה בחיי האזרחים או פגיעה משמעותית בשגרת חייהם. הדין החל על אוכלוסייה אזרחית חל גם על שבויי מלחמה, מחנות שבויים ומוקדי סיוע הומניטריים כגון בתי חולים.

ניתוח מקרים

מקרה 1

משתתפים: אזרחים, חיילי ממשלה ומורדים

מקום התרחשות: דרום סודן


תיאור המקרה: מדינת דרום סודן נקרעה בסכסוך פוליטי אלים בין הנשיא סלבה קיר לסגנו לשעבר ריק משאר, שהוא גם סכסוך אתני בין בני שבט דינקה של קיר לבין בני שבט נואר של משאר. בתווך - נמצאים אזרחים תמימים. העימות אילץ למעלה ממיליון בני אדם להימלט מבתיהם.

חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל מצאו שלדי אדם, גופות מרקיבות שנאכלו על ידי כלבים, קברי אחים, בתים שנבזזו ונשרפו וחנויות מזון של סיוע הומניטרי שנבזזו.

הניצולים מספרים על הזוועות שחוו לדוגמא: ניצול טבח אחד תיאר כיצד כיתרו אותו חיילים בג'ובה, והחזיקו אותו יחד עם 300 גברים אחרים בחדרים צפופים בצריפים צבאיים. "היה כל כך חם ולא היו לנו מים", סיפר הניצול. "בשעות הערב פתחנו את החלונות כדי לשאוף קצת אוויר. כשעשינו את זה, חיילים ירו לתוך החדר שלנו דרך החלונות. אנשים רבים נהרגו בחדר שלי. ניצולים שכבו בין המתים, העמידו פנים שגם הם מתו. רק 12 מאיתנו שרדו".

האכזריות הבלתי נתפסת לא פסחה גם על ילדות. אחת מהעדות תיארה בפני החוקרים כיצד ראתה גיסתה, ילדה בת 10, נאנסת על ידי עשרה גברים במחוז ליר בדרום סודן.

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הציג מספר המלצות עיקריות כדי להפסיק, או לפחות לצמצם, את היקף הזוועות.

השתלשלות האירועים-

המדינה נקרעה בסכסוך פוליטי אלים בין הנשיא סלבה קיר לסגנו לשעבר ריק משאר, שהוא גם סכסוך אתני בין בני שבט דינקה של קיר לבין בני שבט נואר של משאר



האזרחים התמימים נפגעים קשות



הניצולים מספרים את סיפורם המחריד



דוח חדש של ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" חושף את מעשי הזוועה, פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות.



ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הציג מספר המלצות עיקריות כדי להפסיק, או לפחות לצמצם, את היקף הזוועות

זכויות

זכויות האזרחים שנפגעו

הזכות לחיים ובטחון- לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית ובדרום סודן רצחו ואנסו המוני אנשים, האזרחים חיו בפחד והשפלה שנגרמו על ידי החיילים.

לנפגעים נגרם נזק רב גם נפשית וגם פיזית וטראומות לכל החיים.


הזכות לקניין- זכותו של אדם למנוע מאנשים אחרים לפגוע בנכס שלו, להשתמש בו בלי רשות.

בדרום סודן החיילים בזזו ושרפו את בתי האזרחים, חנויות מזון של סיוע הומניטרי נבזזו גם.


הזכות לכבוד- הדימוי העצמי של האזרחים בדרום סודן ירד, הכבוד שלהם נפגע מאוד.


הזכות לפרטיות- החיילים לא אפשרו לנשים בדרום סודן מרחב פרטי פיזי ואנסו אותן.

הכתבה המקורית

מקרה 2

משתתפים: מפגינים, כוחות הביטחון, הממשלה

מקום התרחשות: סוריה


תיאור המקרה: הפגנות נגד הממשלה החלו באמצע חודש מארס במחוז דַרְעָא שבדרום, והתפשטו

עד מהרה אל אזורים אחרים במדינה. כוחות הביטחון הגיבו באכזריות, הרגו לפחות 3,500 מפגינים,

ועצרו אלפים באופן שרירותי, ובהם גם ילדים מתחת לגיל 18. מרבית העצורים הוחזקו כשהם

מנותקים מן העולם החיצון, ורבים מהם נחשפו לעינויים. כוחות הביטחון אף פתחו במבצעים צבאיים

רחבי היקף בערים שהתמרדו ברחבי המדינה.

במקביל ביצעה הממשלה כמה תיקוני חקיקה בניסיון, שלא צלח, לשכך את גל המחאה. הממשלה

ביטלה את מצב החירום, חוקקה חוק תקשורת חדש, והעניקה אזרחות למספר כורדים שהיו נטולי

מעמד. אך נכון למועד כתיבת שורות אלה, הדיכוי המתמשך והעקוב מדם משקף את נחישות

הממשלה לחסל את ההתנגדות ולהימנע מביצוע תיקונים העלולים לערער את סמכותה.

בכמה מקרים כוחות הביטחון השתמשו תחילה בגז מדמיע או ירו באוויר כדי לפזר את ההתקהלויות,

אך במקרים רבים אחרים הם ירו ישירות על המפגינים ללא כל אזהרה מוקדמת.

עצורים ששוחררו סיפרו כי הם, כמו גם מאות עצירים אחרים שראו במעצר, סבלו מעינויים באמצעים

שונים ומיחס משפיל מצד כוחות הביטחון.

החוקרים והסוהרים גם השפילו את העצירים בדרכים שונות, כמו אילוצם לנשק את נעליהם ולהצהיר

כי הנשיא בשאר אל-אסד הוא אלוהים עבורם. כמה עצירים אמרו כי שוביהם איימו עליהם שוב ושוב

כי יוציאו אותם להורג בו במקום. כל העצירים תיארו תנאי כליאה מחרידים בתאים שבהם שוררת

צפיפות כה רבה עד שבחלקם העצירים נאלצים לישון בתורות.

במקרים רבים מנעו הרשויות בסוריה ממפגינים פצועים גישה לטיפול רפואי. בכמה מקרים מנעו

כוחות הביטחון מאמבולנסים להגיע לפצועים ולפחות בשלושה מקרים שארגון Human Rights Watch

תיעד פתחו כוחות הביטחון באש על אנשי צוות רפואי. באחד המקרים הללו, שהתרחש בחודש

מארס, נהרגו בדרעא רופא ואחות.

בחלק מהמקרים, כאשר לא עלה בידי כוחות הביטחון לאתר את הפעיל שחיפשו, הם עצרו בני

משפחה.

ממשלת סוריה עצרה גם עיתונאים שניסו לדווח על הדיכוי שהממשלה מפעילה.

החוקה הסורית מבטיחה שוויון מגדרי, ונשים רבות פעילות בחיים הציבוריים. עם זאת, חוקי המעמד

האישי ודיני העונשין מכילים הוראות המפלות נשים ונערות לרעה, בייחוד בכל הנוגע לנישואין,

לגירושין, למשמורת ילדים ולירושה.

השתלשלות האירועים

כוחות הביטחון וארגונים חמושים הנתמכים על-ידי הממשלה החלו להשתמש באלימות, כדי לתקוף

ולפזר מפגינים שהיו ברובם הגדול לא אלימים.


ארגונים מקומיים תיעדו הרג של 3,500 אזרחים.


כוחות הביטחון הסוריים עצרו מאות פעילים, משום ששוחחו עם כלי התקשורת או סייעו בארגון

ההפגנות.


כוחות הביטחון יצאו למסע מעצרים נרחב, וכלאו מאות אנשים באופן שרירותי.


העצורים סבלו מעינויים באמצעים שונים ומיחס משפיל מצד כוחות הביטחון.


הנשיא אסד הוציא צו להענקת אזרחות לקבוצה של כורדים ילידי סוריה שהיו עד אז נטולי מעמד

אזרחי.


אסד ביטל את מצב החירום שהיה בתוקף במדינה מאז שנת 1963 וכן את בית המשפט לביטחון

המדינה, שהיה בית משפט חריג שבו לא חלות כמעט שום בטוחות לקיום הליך הוגן.


אסד הוציא גם צווים של חנינה כללית, מהם נהנתה קבוצה מצומצמת של אסירים פוליטיים.

כוחות הביטחון תקפו את עיר החוף בניאס, והשתמשו באצטדיון הספורט שלה כמתקן כליאה. כמו כן,

כוחות הביטחון תקפו את העיר תַּלְכָּלָח', הסמוכה לגבול לבנון, ואילצו למעלה מ-3,000 סורים לחצות

את הגבול ולברוח ללבנון.


כוחות הביטחון שיגרו טנקים לתוך העיר הצפונית גִ'סְר א-שׁוּר'וּר בעקבות התנגשויות מזוינות בין

אנשי כוחות הביטחון שהוצבו במקום לבין תושבים.


כוחות הביטחון הסתערו על חָמָה, שבה התקיימו ההפגנות הגדולות ביותר נגד הממשלה בסוריה

נהרגו לפחות מאתיים תושבים בתוך ארבעה ימים.


אסד פרסם צו המאשר חוק מפלגות חדש


אסד פרסם צו בדבר חוק בחירות כלליות, ואישר חוק תקשורת חדש שנועד להגן על חופש הביטוי, על

אף שחוק זה עדיין מחייב את כלי התקשורת "לכבד חופש ביטוי זה" בכך שיממשו אותו "מתוך

מודעות ואחריות".



תוך כדי היו גם:



במקרים רבים מנעו הרשויות בסוריה ממפגינים פצועים גישה לטיפול רפואי


הוראות המפלות נשים ונערות לרעה, בייחוד בכל הנוגע לנישואין, לגירושין, למשמורת ילדים

ולירושה.


כוחות הביטחון ניהלו כמה מבצעים צבאיים רחבי היקף בעיירות ובערים שהתמרדו נגד הממשלה.

זכויות

זכויות האדם שנפגעו

הזכות לחיים ובטחון- לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית

בסוריה נרצחו אלפי אנשים, המדינה לא הגנה על אזרחיה.


חופש הדיבור- זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות

שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום , הסרטה, וכל דרך תקשורת

אחרת. בסוריה נעצרו האנשים ששוחחו עם כלי התקשורת.


זכות ההפגנה והמחאה- המחאה וההפגנה מהוות כלים להבעת תמיכה או ביקורת של פרטים באופן

עצמאי או מאורגן. אף על פי שזכות זו אינה מובעת באופן ישיר באף חוקת מדינה‏, היא המשכו

הטבעי של חופש הביטוי, בשילוב עם חופש ההתארגנות. חירויות אלה, ועל כן גם הזכות להפגין

ולמחות באופן פרטי או מאורגן, נמצאות בבסיס זכויות האדם.

כוחות הביטחון בסוריה דיכאו את המפגינים ואף הרגו אותם.


הזכות להליך הוגן- הזכות להליך נאות היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע

היוולדו ועד יום מותו. "כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין"

בסוריה אנשים נעצרו ללא שום הליך משפטי.


הזכות לשוויון בפני החוק- שוויון משמעה שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל לשוויון במדינות

הדמוקרטיות משמעה שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל הפליות נשים ונערות לרעה, בייחוד

בכל הנוגע לנישואין, לגירושין, למשמורת ילדים ולירושה.

הכתבה המקורית

מקרה 3

משתתפים: צבא ניגריה, אסירים שהוחזקו במאסר, בוקו חראם (אגון טרור)

מקום התרחשות: ניגריה


תיאור המקרה: במהלך שש השנים האחרונות פתח ארגון בוקו חראם בהתקוממות מזוינת, בעיקר

בצפון-מזרח המדינה, במטרה להקים חליפות אסלאמית ביצואנית הנפט הגדולה ביותר באפריקה.

אלפי בני אדם נהרגו במהלך השנים הללו ויותר ממיליון וחצי בני אדם נעקרו מבתיהם. בתחילת

השנה שלט הארגון בשטח שווה גודל לזה של בלגיה, אולם איבד את רובו בעקבות מבצע אזורי

משותף של שכנותיה של ניגריה – ניז'ר, צ'אד וקמרון.

עם זאת, הארגון טרם הוכרע סופית. עשרות בני אדם נהרגו בפיגוע התאבדות בשוק הומה אדם בעיר

מידגורי. הנשיא, מוחמדו בוהארי, הבטיח למחוץ את בוקו חראם וכינה אותו "חסר היגיון" ו"חסר

אלוהים". היום הוא ערך שיחות עם מקביליו מניז'ר ומקמרון ודן עמם על המשך המאבק המשותף

בארגון. במהלך טקס ההשבעה, הבטיח בוהארי לטפל בהפרות זכויות האדם.

השתלשלות האירועים

ארגון בוקו חראם פתח בהתקוממות מזוינת, בעיקר בצפון-מזרח המדינה


אלפי בני אדם נהרגו ויותר ממיליון וחצי בני אדם נעקרו מבתיהם


הארגון שלט בשטח שווה גודל לזה של בלגיה


מבצע אזורי משותף של שכנותיה של ניגריה – ניז'ר, צ'אד וקמרון גרם לאיבוד רוב השטח של הארגון.


הנשיא, מוחמדו בוהארי, הבטיח למחוץ את בוקו חראם ובמהלך טקס ההשבעה, הבטיח בוהארי

לטפל בהפרות זכויות האדם.

זכויות

זכויות האדם שנפגעו על ידי צבא ניגריה

הזכות לחיים ובטחון- לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית.

יותר מ-8,000 גברים וילדים נהרגו בזמן שהוחזקו במעצר בידי כוחות הביטחון של ניגריה כחלק

מהמלחמה בארגון בוקו חראם. יותר מ-7,000 מתו בזמן שהוחזקו במעצר הצבא בשל רעב, צפיפות-

יתר, עינויים ואי-מתן סיוע רפואי.


הזכות להליך הוגן- הזכות להליך נאות היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע

היוולדו ועד יום מותו. "כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין"

יותר מ-1,200 מהעצורים הוצאו להורג ללא משפט מאז מרץ 2011.

הכתבה המקורית

סיקור

הבעת דעה

לפי שלושת המקרים שתיארתי בעבודה ועוד כתבות שקראתי, אני רואה שהרבה המקרים של פשעי

מלחמה ופגיעה בזכויות אדם הם תוצאה, או התחילו ממשטרים טוטאליטרים או ארגונים קיצוניים

אשר כופים את עצמם על אוכלוסייה (מדינה) או שרוצים להשתלט על שטחים או לכפות על אוכלוסייה

לקבל את מרותם. הם חושבים שדרכם היא הצודקת ואינם מוכנים לקבל את האחר כפי שהוא.

כמו כן, נראה לי שלוקח זמן בין המעשים הנוראים שנעשים עד שהעולם המערבי "מתעורר" ועד שהתקשורת ודעת הקהל העולמית מבינים שמשהו רע קורה וצריך לעצור זאת. בדרך כלל זה מאוד מאוחר עבור הרבה אנשים מסכנים.

בנוסף, נראה שהעולם מגלה אוזלת יד בכל הקשור במניעה, עצירה וטיפול במקרים של הפרת זכויות אדם ופשעי מלחמה. גם לאחר שהאירועים נחשפים ודעת הקהל העולמית "מתעוררת" (באיחור רב בדרך כלל) מדינות העולם, המעצמות והארגונים הבינלאומיים כמעט ולא עושים דבר או שעושים מעט מאוד כדי לעצור את האירועים.

תחושתי היא שאין דין באין דיין וכל רודן או ארגון טרור יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולרמוס את החוקים הבינלאומיים ואת ערכי האנושות.

פתרונות

פעילותו של ארגון אמנסטי לפיקוח, הסברה וחינוך היא חשובה ועשויה להתריע מבעוד מועד על

אירועים של פשעי מלחמה והפרת זכויות אדם שעלולים להתרחש או שהחלו להתרחש. אני חושב

שצריך לחזק ולהרחיב את פעילותו של הארגון.

הקמת ארגונים נוספים כדוגמת אמנסטי שיפעלו בכל העולם במטרה למנוע פגיעה בזכויות אדם

ופשעי מלחמה. הארגונים יפעלו תחת פיקוח של האו"ם וגם הם כמו אמנסטי יעסקו בחינוך, התרעה

ועזרה לקורבנות פשעי המלחמה.

בנוסף והיה ומתרחש אירוע של פשע מלחמה והפרת זכויות אדם במקום כלשהו בעולם בית המשפט

הבינלאומי ו/או האו"ם צריכים לדון בנושאים בדחיפות ולהתערב במהירות באירועים.

ההתערבות תכלול פרסום המקרים בעולם להגברת המודעות, פניה למנהיגים הקשורים לאירוע, ואם

צריך הפעלת כוחות בינלאומיים שיתערבו באירוע לפסקתו.

חיזוק המוסד בית המשפט הבינלאומי כך שיהיו הרבה נציגים מהרבה מדינות דמוקרטיות.

הקמת גוף בוררות בינלאומי (בעל סמכויות פחותות מאלה של בית המשפט) אשר יתערב מהר

בסכסוכים ויוכל לעשות בוררות ויסיים סכסוכים מהר ככל האפשר.

סיכום

אחרי התעמקות רבה בנושא הגעתי לכמה מסקנות:

פשע מלחמה הוא הפרה חמורה של זכויות האדם ושל דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי על ידי

אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים

במלחמת העולם הראשונה וגם בשניה בוצעו פשעי מלחמה רבים. שיאם של פשעי המלחמה

במלחמת העולם השניה שהגיעו לפשע נגד האנושות היה בהשמדת מליוני אזרחים יהודים ומליוני בני

מיעוטים אחרים במחנות ההשמדה

מטרתן העיקריות של אמנות ז'נבה שמדינות רבות מחויבות להן, בעידן המודרני היא מניעת פשעי

מלחמה. פשעי מלחמה הם עבירה לפי החוק הבינלאומי ולכן העמדה לדין לגין עבירות אלה עשויה

להיות בפני טריבונל בינלאומי המוקם למטרה זו, בעקבות מלחמה שבה נעשו פשעי מלחמה רבים

אף על פי שכל המדינות בעולם חתומות על אמנות ז'נבה, עדין קיימות מדינות (וארגונים) שמבצעות

פשעי מלחמה ופוגעות בזכויות האדם בזמן מלחמה.

כמו כן, מדינת ישראל חתומה על אמנות ז'נבה.

במהלך מלחמות ומבצעים של ישראל לדוגמה: צוק איתן היו ביקורות בעולם על כך שישראל ביצעה

פשעי מלחמה.

אין בחוק הישראלי התייחסות מיוחדת לפשעי מלחמה, מלבד אלה הנוגעים לעבר הטראגי של

העם היהודי.

מכתב למזכ"ל האו"ם

אדון נכבד, פברואר 2016


שמי שגיא ברודני ואני תלמיד בבית הספר תיכון חדרה. בכל שנה תלמידי כיתות ט' עושים עבודה על

תופעה של הפרת זכויות אדם. העבודה שלי היא על הפרת זכויות אדם בפשעי מלחמה. קראתי על

מספר מלחמות וקונפליקטים שהתרחשו בעולם והיו מלווים במעשי הפרת זכויות אדם ופשעי מלחמה

והאחרונה בהם היא המלחמה בסוריה.

לפי דעתי, רוב המקרים של הפרת זכויות האדם ופשעי מלחמה קורים במדינות לא דמוקרטיות בהן

יש שליטים טוטאליטרים. השליטים רואים עצמם מעל החוק. כך נגרמות זוועות וסבל רב לאנשים

רבים.

קראתי גם על בית המשפט הבינלאומי בהאג שבסמכותו לשפוט את החשודים באשמה אך נראה לי,

שאם מקרה מגיע לבית המשפט הבינלאומי, זה כבר מאוחר מידי, אירוע הפשע כבר קרה. לדעתי יש

לפעול ולאתר מקרים עם פוטנציאל לפשעי מלחמה והפרת זכויות אדם ופעול שם כדי למנוע את

המקרים עוד לפני שקרו. כך אפשר יהיה להציל חיים ולמנוע זוועות. לכן אני חושב שצריך לחזק את

ארגוני זכויות האדם ואף להקים ארגונים נוספים שיפקחו ויתריעו על מקרים של הפרת זכויות אדם

ופשעי מלחמה בזמן אמת. הארגונים הללו יאוגדו תחת סמכות האו"ם ויעבדו איתו בתיאום. כמו כן,

לדעתי יש להקים צוות בוררות בינלאומי שבמקרה ומתגלה חשד לאירוע של הפרת זכויות אדם ופשע

מלחמה יוכל צוות הבוררות להגיע במהרה למקום ולמנוע את הקונפליקט. אולי אפילו יש צורך

להתערבות צבאית בינלאומית במקום.

אני מקווה שמכתב זה ייפול על אוזניים קשובות.


בברכה, שגיא ברודני

תרגום המכתב לאנגלית

Dear sir, February 2016


My name is Sagi Brudni and I am a pupil in the 9th class at Tichon Hadera high school.

Every year the pupils of the 9th class do work about Human Rights violation.

My work is about Human Rights and War crimes.

I read about few wars and conflicts which happened I some places in the world, the last one is the war in Syria.

In my opinion, most of Human Rights violations and War crimes are happening this days In countries where the regime is not democratic but, totalitarian.

The leaders of these countries consider themselves above the law and that cause a lot of pain and horror to so many people.

I also read about the international court in Hag that can judge the suspects of doing these things but I think that if there is a sitting about a case in these court, it is too late and the crime were already done.

I think that potential cases of crimes must be detected and actions should be taken before the crimes happened.

This way we can save many lives.

I think that we should better support the existing Human Rights Organizations and to establish more Human Rights Organizations so they can inspect and warn I'm real time about Human Rights violations and War crimes.

These organizations should work under the cover of the UN.

In addition UN arbitration teams should be ready to go to every place in the world and to solve conflicts as soon as possible and if needed UN military forces should also be involved as well.

I hope that you will find my ideas good to prevent Human Rights violations and War crimes.


sincerely, Sagi Brudni

משוב

עד שהתחלתי לעשות את עבודה זו ולקרוא את החומרים, הכתבות והסיכומים בנושא זה, לא הייתי

מודע עד כמה רבים וחמורים הם המקרים שבהם בוצעו פשעי מלחמה ונרמסו זכויות אדם. לא ידעתי

שבמשך השנים נרצחו מיליוני אנשים ומיליונים אחרים עברו זוועות נוראיות בגלל פשעי מלחמה

והפרת זכויות אדם. אני גם מבין שהעולם התחיל לטפל בבעיות אלה על- ידי אמנות, הקמת מוסדות

וגופים בינלאומיים אחרים למניעה של אירועים אלו. אך כל מה שנעשה עד היום הוא מעט מידי

ומאוחר מידי ובעצם אין כמעט שליטה על מקרים כאלה והם לרוב מתגלים לאחר מעשה.

נראה שאנשי שררה יכולים לעשות ככל העולה על רוחם באין מפריע ושאין גוף חזק ובעל סמכות

בעולם שיכול לפקח ולשמור שאירועים אלה לא יקרו. ולכן, אני חושב שהפתרונות שהצעתי יכולים

לצמצם משמעותית את התופעה.

ביבליוגרפיה

אתר MAKO

אתר WALLA

אתר מט"ח

אתר YNET

אתר WORLD REPORT

אתר O 1 39

אתר רשות העתיקות