ליל הפרהוד בעירק

דורון יהושע וליהוא בן בסה

ליל הפרהוד רקע

במסגרת הפרעות באוכלוסייה היהודית בעיר בגדאד בחג השבועות 1-2 ביוני 1941.

נרצחו 179 יהודים ונפצעו 2118 ו242 ילדים הפכו ליתומים ורכוש רב נלקח. 300-400 פורעים לא יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד.

הפרעות

אירועי הפרהוד החלו בבוקר 1 ביוני (ו' בסיון תש"א), כאשר באל-כרח' (אזור מערב בגדאד דאז), בסביבות גשר אל-ח'ר, הותקפה קבוצת יהודים לאחר ששבה משלחת יהודים נכבדים מקבלת הפנים שנערכה לכבוד שובו של העוצר בארמון הפרחים. כאשר ההמון עוזב את המסגד בערך בשעה 10 בבוקר הייתה הסתה נגד היהודים בקרב העוזבים יותר מאוחר המון התכנס שוב באותו מסגד. ונשאו נאומים נגד היהודים. ובערב ההמון עוזב את המסגד והחלה השתוללות.

האספסוף המוסלמי הצטרף לחיילים ולשוטרים האזרחים והתנפל על היהודים ברחובות הראשיים. יהודים הוצאו בכח ממכוניות ואוטובוסים, הוכו מכות רצח ונשחטו בחרבות ופגיונות לעיני־כל, כשנהגי האוטובוסים דורסים את הגופות. אל האספסוף הצטרפו עתה גם פקידי ממשלה ותלמידי בית ספר. הפורעים התחלקו לקבוצות והתבצעה חלוקת תפקידים ביניהן. ניסיונות של היהודים לשחד שוטרים על מנת שיגנו עליהם כשלו. המהומות החמירו ביום השני, אז ניתנה פקודה לפורעים ללכת למרכז המשטרה ולקחת משם נשק.

בזמן המהומות נבזזו ונשרפו חנויות היהודים, שסומנו עוד קודם לכן בסימן אדום, וקציני משטרה גבוהים העמיסו על משאיות את הרכוש ששדדו מהן ומבתי היהודים. בכמה מקרים פתחו השודדים את הברזים ומילאו את הבתים מים. גם בתי כנסת ניזוקו וחוללו ספרי תורה.

רקע היסטורי

בין השנים 1932-1941 ננקטו בעיראק צעדים להצרת צעדיהם של היהודים, שהיו בעלי השפעה פוליטית ונהנו משגשוג כלכלי. בשנת 1934 פוטרו עשרות פקידי ממשל יהודיים ממשרדי הכלכלה והתחבורה, החל משנת 1935החלו להגביל באופן לא רשמי את מספר התלמידים היהודים בבתי הספר הממשלתיים, ובשנת 1936 פוטרו 300 פקידי ממשל יהודים ביניהם בכירים רבים.

אחדות ערבית ואנטי ציונות

עם תחילת המרד הערבי 1939-1936 בארץ ישראל חלה הסלמה בחומרת האירועים נגד היהודים בעיראק. בערב ראש השנה 16 בספטמבר 1936 , נרצחו שלושה יהודים. בתוך חודש וחצי (מאמצע ספטמבר ועד סוף אוקטובר 1936) נרצחו בסך הכל 5 יהודים בבגדאד. ביום הכיפורים באותה שנה הושלכה פצצה לעבר בית כנסת בבגדד, אך לא היו נפגעים. ביוני 1938 הושלך רימון יד למועדון היהודי "לורה ח'דורי" וצעיר יהודי נהרג. במועדון היהודי "אלרשיד" נמצאה למחרת פצצה שלא התפוצצה. בשנת 1938 נסגר עיתון "אל-חצאד" שהיה בבעלות יהודית. החל משנת 1939 הוטלו הגבלות על החינוך היהודי בעיראק, בפרט, צמצום הלימודים היהודיים.

המרד הגדול (מרד רשי עלי)

ב-1 באפריל 1941 פרץ בעיראק מרד רשי עלי, במהלכו נתפס השלטון על ידי קבוצת קציני צבא פרו-נאצים בראשות רשיד עלי. במהלך חודש המלחמה האנגלו- עיראקית התגברו ההתנכלויות כלפי יהודים, בעיקר מחוץ לבגדאד, וההסתה כנגד היהודים החמירה. נערכו הפגנות בערים הגדולות שלא פעם הסתיימו בפגיעה ביהודים. חברי תנועת "אל פותווה" אורגנו בכנופיות חמושות שנקראו "כתאייב אל־שבאב" וקיבלו סמכויות שיטור שנוצלו לרדיפת היהודים. נאסרו ועונו יהודים שהואשמו בריגול ואיתות למטוסים הבריטים. כסף רב נסחט מהקהילה לצורכי המלחמה בבריטים. רכוש רב, בין השאר שני בתי ספר בבגדאד, הופקע.