קיבוץ דגניה

מגישים: גיל הלר וניצן גולן

רקע על דגניה

דגניה היא קבוצת התיישבות הנוסדה ב1909. נמצאת בעמק הירדן ונחשבת כאם הקבוצות וכמסיידת רעיון הקבוצה. דגניה התחילה את דרכה כמודל של "קבוצה", רעיון התיישבותי חברתי, שהושלם לגמרי כשהיא הפכה לקיבוץ הראשון בישראל.
ענפי הכלכלה בדגניה לא השתנו הרבה. בעבר אלה היו חקלאות, רפת ולול. במשך השנים הצטרף לתעשייה גם מפעל "טולגל יהלומי תעשייה" מפעל המתמחה בפיתוח וייצור כלי יהלום לניסור, קידוח ועיבוד של בטון, אבן טבעית ומלאכותית ואופני יהלום לחיתוך, השחזה ולליטוש של מתכות קשות. (מתוך אתר "קבוצת דגניה")
דגניה ב' הסמוכה לה, נוסדה ב1920 ע"י אנשי העלייה השנייה. במאורעות 1936-1939 שימשה כבסיס צבאי לפלוגת השדה של ההגנה.

נתוני האוכלוסייה

בדגניה קיימים 367 חברים, 132 ילדי דגניה וילדי תושבים ו52 תושבים. שינוי בגודל האוכלוסייה הוא 5.6%-

אידאולוגיית הקיבוצים

אידאולוגיית הקיבוצים ודגניה בפרט היא חיי שיתוף. חברי הקיבוץ עסקו בחקלאות והיו כמשפחה אחת גדולה.
יסודות הקבוצה של דגניה הן:
-עבודה עצמית: חבר חייב לעבוד בעצמו. אי אפשר לנצל את החלש ואי אפשר להתבטל על חשבון חברי הקיבוץ העובדים.
-שוויון ערך האדם: כל חבר תורם לפי היכולות שלו ומקבל לפי הצרכים שלו.
-שוויון ערך העבודה: כל עבודה, בין אם היא "מכובדת" או לא או בין אם היא מקובלת או לא שווה בערכה לכל עבודה אחרת.
-אחריות הדדית: החברה בקיבוץ מקיימת עזרה הדדית בכל השטחים ולכל החברים והתושבים.
-שיתוף: בקבוצה יש שיתוף מלא במשק, בחינוך ובצריכה.