מנהיגים באירופה כמובילי לאומיות
הערכה חלופית - משימה 1
מגישים : תומר סיני, תומר קרפט, ובן חן , י'5 ביה"ס עירוני מקיף ח ראשון לציון .
שאלה מספר 1 : שלושה מאפיינים הנדרשים לאדם כדי שיוכר כ"מנהיג"
ישנם מאפיינים רבים הנדרשים לאדם על מנת שיוכר כמנהיג. נציג שלושה מהם:
1. מגדיר מטרות ברורות , דבק בהן ומניע גם אנשים אחרים להשיגן. האנשים מזדהים עם המטרות שהוא מגדיר , מכירים במנהיגותו והולכים אחריו מרצון .
2. מנהיג לא רק את האנשים שתחתיו אלא גם "מנהיג את עצמו" , כלומר דורש מעצמו את כל מה שהוא דורש מהאנשים שהוא מנהיג.
3. עקרון המורשת - מנהיג טוב מותיר אחריו מורשת , עקרונות פעולה וערכים שאנשים ממשיכים לפעול לאורם גם לאחר שהוא כבר איננו.
שאלה מספר 2 : דמותו של אוטו פון ביסמרק בתור מנהיג במאה ה-19
אוטו פון ביסמרק היה מדינאי פרוסי אשר שימש בתור קאנצלר האימפריה הגרמנית הראשון בשנים 1871 עד 1888 ( 17 שנים ). לביסמרק הייתה אישיות מאוד שתלטנית ואגרסיבית. הוא היה בעל מזג אלים ושמר על כוחו בכך שאיים להתפטר שוב ושוב. הוא ניחן לא רק בחזון לאומי ובינלאומי לטווח ארוך, אלא גם ביכולת לטווח הקצר לתמרן בין התפתחויות מורכבות בו-זמנית. היסטוריונים בדרך כלל נוטים לשבח אותו ולתאר אותו כמדינאי מחונן של מתינות ואיזון ששמר על השלום באירופה, וכמי שהיה אחראי על איחודה של גרמניה ועל בניית המערכת הביורוקרטית והמערכת הצבאית המפורסמות שלה. שמו של אוטו פון ביסמרק הפך למילה נרדפת למדיניות חוץ מתוחכמת, והוא נודע בכל העולם עד לימינו כאחד מגדולי המדינאים בהיסטוריה.
החזון והמטרות העיקריות של ביסמרק היו:
א. איחוד המדינות הגרמניות ( למעט אוסטריה) לאימפריה גרמנית אחת תחת הנהגת פרוסיה.
ב. שמירת ההגמוניה הגרמנית באירופה.
ג. פתרון בעיות על ידי משא ומתן ולא על ידי מלחמות במידה והדבר אפשרי. יש לצאת למלחמה במידה וזו
נדרשת להשגת המטרות כשאין פתרון אחר. העקרון שטבע ביסמרק הוא: " לא בנאומים פרלמנטריים
ובהצבעות הרוב מוכרעות שאלות היום הגדולות , זאת הייתה הטעות הגדולה של השנים 1848 - 1849.
הן מוכרעות בברזל ובדם".
ד. חיזוק יכולת קבלת ההחלטות וכן ביצוע מהיר ויעיל שלהן על ידי המדינה באמצעות החלשת כוחה של
הכנסייה ,מיסוד ביורוקרטיה חזקה ומאומנת היטב , מתן כוח רב בידי השליט וסמכויות מועטות לפרלמנט.
מניעיו של ביסמרק לעשייה היו:
א. הרצון לאחד את כל המדינות הגרמניות לאימפריה גרמנית אחת.
ב. הרצון להכרה של כל מדינות אירופה בהגמוניה הגרמנית ובכוחה.
ג. הרצון לשמור על השלום באירופה.
ד. הרצון ליצור מערכת שלטונית ממוקדת ויעילה בעלת יכולת קבלת החלטות וביצוען במהירות וביעילות.
ה. הרצון לייצר חזית תמיכה אחידה מבית בשליט ובמדינה.
המונהגים תחת ביסמרק היו תושבי האימפריה הגרמנית החדשה שיצר ואשר מנתה כ - 40 מיליון תושבים.
היו סיבות רבות לכך שאנשים הכירו במנהיגותו של ביסמרק:
א. המטרות שהגדיר היו כאלו שאנשים הזדהו איתן . לדוגמא: איחוד המדינות הגרמניות לאימפריה גרמנית
אחת.
ב. הוא יצר לעצמו את את תדמית "קאנצלר הברזל", כלומר אדם אשר שולט ביד ברזל, דבק במטרותיו ומשיג
אותן.
ג. הוא בנה מערכת ביורוקרטית משומנת אשר איפשרה לו לקבל החלטות וליישם אותן במהירות וביעילות .
דבר זה יצר אצל המונהגים את הרושם הנכון שהשלטון שלו מתפקד ומשרת אותם היטב, במהירות
וביעילות.
ד. הוא ידע לנהל דיפלומטיה ולהגיע להישגים בדרכי שלום. הישגים אלה שירתו היטב את האימפריה שלו.
אוטו פון ביסמרק בתור קנצלר גרמניה
אוטו פון ביסמרק בתור ראש ממשלת פרוסיה
אוטו פון ביסמרק במדי צבא
שאלה מספר 3 : חזונו של ג'ורג' וושינגטון
חזונו של וושינגטון כפי שמתואר בנאום הוא שכל תושבי אמריקה יחיו יחד בשלום ובאחווה זה עם זה , וכן שעצמאותה של אמריקה תוכר בעולם כולו ותושביה לא ייאלצו לחשוש משום דבר.
ניתן לומר שוושינגטון שאף לשני דברים עיקריים: שלום פנימי בתוך אמריקה ושלום חיצוני של אמריקה עם יתר העולם.
שאלה מספר 4: נקודות בנאומו של וושינגטון אשר הופכות אותו למנהיג
ישנן מספר נקודות בנאומו של וושינגטון אשר הופכות אותו למנהיג:
א. הוזמן על ידי העם להנהיג - " זומנתי על ידי מדינתי" , "גודל האמון של המדינה שלי שקראה לי".
ב. רואה עצמו כמי שמחוייב לשאת את טובת כלל העם ואת טובת המדינה - "אני אשפט על ידי המדינה שלי
והעם שלי על חלקיו"
ג. מגדיר מטרות ברורות וחזון שהעם יזדהה עימן - "מי יתן ותושבי כל בני האדם השוכנים בארץ זו ימשיכו להנות מרצונם הטוב של תושביה האחרים, וכל איש יישב תחת גפנו ותאנתו בלא שיהיה דבר שיגרום להם לפחד".
שאלה מספר 5 : תעודת זהות של ג'וזפה גריבאלדי
שם : ג'וזפה גריבאלדי
תאריך לידה: 4 ביולי 1807
מקום לידה: ניס , צרפת
תאריך פטירה : 2 ביוני 1882
מקום פטירה : קאפררה , איטליה ( צפון סרדיניה).
כינוי : 'גיבור שני העולמות'. הכינוי ניתן לו בעקבות פעולותיו הצבאיות באירופה ובדרום אמריקה.
תיאור כללי : גנרל , פטריוט ומנהיג איטלקי . נחשב לאחת הדמויות המרכזיות במאבק לאיחוד איטליה ולגיבור
לאומי איטלקי.
נקודות חשובות בחייו:
1807 : נולד כבן למשפחה של דייגים וסוחרים יורדי ים.
1834 : ברח לדרום אמריקה לאחר שהשתתף ,בתור חייל בצי סרדיניה, במרד שנכשל להפוך את סרדיניה
לרפובליקה.
1848 - 1836 : שימש כמלח בצי ברזיל ואורוגוואי ולבסוף כמפקד הצי של אורוגוואי. השתתף בקרב הההגנה
על מונטווידאו בירת אורוגוואי ביחד עם קבוצת גולים איטלקים שלימים הקימו את בריגדת "החולצות האדומות" .
1854 - 1849: חזר לאיטליה והצטרף לתנועה לשחרור ואיחוד איטליה. פיקד על כוחות מתנדבים קרב
הגנה הירואי על רומא מול כוחות נפוליטניים מחוזקים על ידי צרפתים. לאחר שהקרב נכשל נסוג בראש 5000 מאנשיו נסיגה קשה ואכזרית שבה רוב הכוח נהרג או נשבה.לאחר מכן חזר לאיטליה אך נאלץ לברוח שוב לטנג'יר , ניו יורק ולבסוף פרו. ההגנה ההירואית על רומא והנסיגה שביצע הפכו אותו לגיבור בעיני האיטלקים.
1854 - 1860 : חזר לאיטליה בהזמנת הרוזן קאבור, ראש ממשלת סרדיניה ויצר קשרים עם מלך סרדיניה
ויטוריו אמנואלה השני במטרה לאחד את איטליה. הוביל כוח של מתנדבים בסדרת קרבות נגד האוסטרים בלומברדיה והשתלט עם אנשיו על וארזה, קומו ורוב שטחה של דרום טירול. הצלחותיו גרמו לכך שאלפי איטלקים, מהפכנים ופטריוטים, הושפעו מעמדתו בעד איחוד איטליה.
1860 : יצא עם אלף איש לבושים בחולצות אדומות מג'נובה ופתח במסע מלחמה שכונה "מסע האלף"- מערכה
עצמאית שמטרתה להביא לשחרורה ואיחודה של איטליה. הוא משך אחריו אלפי תושבים מסיציליה,
בעיקר איכרים וסוחרים אשר נהרו לצבאו וחיזקו את שורותיו. במסע צבאי מזהיר כבש את פלרמו, נאפולי, ואת ממלכת שתי הסיציליות. לאחר כיבושיו העביר את השליטה בכל השטחים שכבש למלך סרדיניה , ויטוריו אמנואלה השני. בעקבות תככים פוליטיים וחששו של המלך מכוחו המתעצם של גריבלדי הוא סירב למנות את גריבלדי לתפקיד שלטוני בשטחים שכבש או להטות אוזן לבקשותיו עבור חיילי צבאו. בשל כך פרש גריבלדי
לביתו.
1862 - 1870 : לחם בראש צבא של מתנדבים במספר קרבות וביניהם הקרב שבו כבש את ונציה וכן קרבות
שבהם לחם לצד כוחות צרפתים במלחמת צרפת פרוסיה.
1874: הצטרף לפרלמנט של איטליה המאוחדת, לאחר שרומא צורפה לאיחוד האיטלקי (ב- 1870 ) .
חזונו ומטרותיו העיקריות:
א. איחוד איטליה
ב. מיסוד שיטת ממשל סוציאליסטית באיטליה.
שאלה 6: "גריבאלדי בקרב מילאצו"
א. התמונות מתארות את גריבאלדי בתור לוחם פטריוט ובתור מפקד צבא העומד בראש צבאו ומביס את אויביו.
* בתמונה השמאלית נראה גריבאלדי עומד כאשר ביד אחת חרב וביד השנייה דגל. ברקע נראות ספינות בים.
הספינות מסמלות את הצי שבראשו עמד גריבאלדי. החרב והדגל מתארות את הפטריוטיזם שלו ומלחמתו
למען איטליה. גריבאלדי עומד עמידה איתנה כדי לסמל את העמידה האיתנה שלו כלוחם, והוא לובש חולצה
אדומה כדי לסמל את קבוצת "החולצות האדומות" שאותה הנהיג בקרבות השונים.
* בתמונה הימנית נראה גריבאלדי כאשר הוא רוכב על סוס לבן בראש צבאו בקרב נגד האוסטרים
בלומברדיה. גריבאלדי ואנשיו לובשים את החולצות האדומות המפורסמות שלהם וליד גריבאלדי עומד
אדם המניף את דגל איטליה. גריבאלדי מביט אלינו כדי להראות את פניו, בידיו מונפת חרב המופנית
מעלה באוויר בתנועה המסמלת את הפקודה להסתער קדימה. אנשיו מביטים לכיוון האויב ומצביעים
בידיהם קדימה אל הקרב.
ב. להלן התשובות לסעיף ב' בשאלה:
כיצד מתואר גריבאלדי
בתמונה השמאלית מתואר גאריבלדי כמנהיג לוחם ופטריוט: מנהיג כי הוא עומד בודד בתמונה ומאחוריו
הספינות , פטריוט כי הוא אוחז דגל ולוחם כי הוא אוחז בחרב.
בתמונה הימנית מתואר גריבאלדי כמפקד צבאי נועז העומד בראש אנשיו ומוביל אותם קדימה אל הקרב.
הסוס הלבן והעובדה שגריבאלדי נמצא בראש מסמנות אותו בתור המנהיג. העובדה שהן גריבאלדי והן
אנשיו מצביעים קדימה לכיוון הקרב מעידים על עוז רוחם ועל העובדה שאנשיו של גריבאלדי הולכים
אחריו.
תכונות המנהיג הבאות לידי ביטוי בתמונות.
התמונות מביאות לידי ביטוי מספר תכונות של המנהיג:
* עומד בראש אנשיו ומוביל אותם.
* מגדיר היטב את המטרה ( אוחז בדגל ) ומוכן להילחם למען מטרותיו (החרב).
* האנשים הולכים אחריו גם בקרב.
שאלה 7: השוואה בין ג'ורג' וושינגטון , ג'וזפה גריבאלדי ואוטו פון ביסמרק
טבלת ההשוואה בין שלושת המנהיגים מצורפת כקובץ נפרד למייל ששלחנו , ביחד עם הלינק לאתר זה.
שאלה 7 סעיף ו : הערכה של ג'ורג' וושינגטון ומידת תרומתו להיסטוריה של עמו
אנו בחרנו בג'ורג' וושינגטון בתור המנהיג שעליו נענה בסעיף זה .
במקומות רבים בהם קראנו נתקלנו בתואר "הוד מעלתו" בהקשר של ג'ורג' וושינגטון, זאת למרות שמעולם לא נשא בתואר מלוכה. בעינינו וושינגטון הוא אכן סוג של "הוד מעלתו" אך כזה שתוארו ניתן לו ברצון ובאהבה על ידי בני עמו, גיבור אחד ויחיד בדורו שלא היה שנוי במחלוקת. נראה שלא היה שום אדם אחר בתקופתו שיכול היה להשיג את מכלול ההישגים שהשיג ג'ורג' וושינגטון תחת האילוצים והמצבים המורכבים שיצרה מלחמת העצמאות האמריקאית. וושינגטון היה חוזה שניחן בגישה מציאותית להפליא, נביא שקול דעת בעל כוח שיפוט גאוני.הדבר מרשים אפילו יותר אם לוקחים בחשבון שלוושינגטון לא הייתה שום השכלה פורמאלית.
תרומתו של וושינגטון להיסטוריה של בני עמו היא משמעותית לעין שיעור. למעשה היו שני רגעים מכוננים מוגדרים בייסודה של אמריקה : השגת העצמאות והמצאת האומה. וושינגטון היה הדמות המרכזית בשניהם. אין אף אדם אחר בדור המייסדים שיכול לזקוף לזכותו הישגים מהפכניים שכאלה ואיש לא יכול להתחרות עימו על המקום בפסגת האולימפוס בגרסה האמריקאית שלו.
למרות שהיו לו טעויות כאלה ואחרות במהלך דרכו, הרי שבכל הסוגיות הפוליטיות והצבאיות העיקריות צפו הכרעותיו את הנולד תמיד, כאילו ידע לאן פני ההסטוריה מועדות . לחלופין ניתן לומר שידע לנווט את מהלך הדברים לכיוונים שרצה ובכך בעצם התאים את ההסטוריה האמריקאית להחלטותיו.
בתחום הצבאי הוביל וושינגטון את עמו במלחמה כמעט חסרת סיכוי בת שמונה שנים מול האימפריה הבריטית וניצח. לולא ניצחון זה ההסטוריה האמריקאית הייתה נראית לחלוטין אחרת אם בכלל הייתה נוצרת , אבל המלחמה והנצחון יצרו בדרך את האיחוד , השיתוף והאתוס הדרושים להקמת אומה.
בתחום המדיני הוביל וושינגטון את הגישה שהמהפכה לא נועדה לחסל את הסמכות הפוליטית אלא לתפוס את הכוח הפוליטי כדי להשתמש בו בתבונה. אופן התנהלותו לאורך כל דרכו החל ממנהיג הצבא ועד ימי נשיאותו מהווה עד היום דוגמא לאופן שבו צריכה מנהיגות להתנהל וכיצד צריך לפעול כלפי כוח השלטון: לעמוד בפניו, לרסן אותו , לתעל אותו ולהאציל אותו לאחרים. עם זאת וושינגטון זיהה את הצורך בשלטון מרכזי כהכרח לקיומה של אומה ונלחם בהתנגדות העזה שהייתה בתחילה לרעיון זה.
היום ניתן לומר בוודאות שיכולתו של וושינגטון לשכנע ולגשר על האינטרסים השונים (ולעיתים אף מנוגדים) בין המדינות בקונפדרציה, למצוא את השווה ולא את השונה ולהצליח בהקמת שלטון מרכזי פדראלי אחד היא זו שהביאה בסופו של דבר להיווצרה של אומה אמריקאית אחת. לולא זאת הייתה אמריקה הופכת לאוסף של מדינות נפרדות שכל אחת עוסקת בענייניה או אפילו כאלו שנלחמות זו בזו על אינטרסים.
תחומים נוספים בהם ניתן לראות את תרומתו של וושינגטון להיסטוריה של עמו הם:
1. תפיסתו את תפקיד הנשיא כאדם ומכאן את השלטון בכלל כמי שנשפט על ידי המדינה והעם ובעצם ככזה שתפקידו לשרת את העם ולא ככזה שהעם הוא זה שצריך למלא את רצונותיו ולשרת את תועלתו.
2. חשיבות הסובלנות הדתית
3. עמדתו לגבי שאלת העבדות - הגם שבתקופתו העבדים לא שוחררו בשל ההתנגדות העזה לעניין ואפילו הוא עצמו לא שיחרר את עבדיו, הרי שעמדתו האחרונה בשאלת העבדות והצורך בשחרורם תפסה את מקומה בשיח האמריקאי והובילה, בסופו של דבר לשחרורם המלא בתחילה במדינות הצפון ולאחר מלחמת האזרחים האמריקאית גם במדינות הדרום.
4. עמדתו לגבי הנייטרליות שצריכה לנקוט אמריקה במדיניות החוץ שלה היוותה במשך שנים רבות את הקו הרשמי אותו נקטה ארצות הברית.
5. הצורה שבה השכיל לבנות מחדש את מערכת היחסים עם האימפריה הבריטית בתום מלחמת העצמאות סייעה מאד לחיזוק מעמדה של אמריקה ולביסוסה הכלכלי בראשית ימיה של האומה הצעירה.
מקורות מידע
להלן רשימת מקורות המידע בהם השתמשנו לצורך עבודה זו:
1. הערך "אוטו פון ביסמרק" באתר ויקיפדיה .
2. ג'ונתן סטיינברג "Bismark - A life" , הוצאת אוקספורד 2011.
3. "אל תנשוך את הכלב שלי ! - דמותו האמיתית של קאנצלר הברזל" , מאמר מאת דני אורבך ,אתר הבלוגים "ינשוף" , מאי 2015.
4. הערך "ג'וזפה גריבאלדי" באתר ויקיפדיה.
5. ג'ורג' ג'. אליס "הוד מעלתו ג'ורג' וושינגטון" , הוצאת עם עובד , ספריית אופקים 2004.
6. הערך "ג'ורג' וושינגטון" באתר ויקיפדיה.
7. קציעה אביאלי טביביאן "מסע אל העבר, עולם מודרני נולד , המאה ה-19" , הוצאת מט"ח 2003.