הון דיגיטלי ופער דיגיטלי
הון דיגיטלי
הון דיגיטלי מבטא את היכולת של קבוצות או אנשים לשלוט במדיה דיגיטליים.
מדובר בשילוב בין: מידת הנגישות למדיה דיגיטליים (חיבור לפס רחב, אחזקת מחשב/טלפון נייד מתאימים וכן הלאה) + היכולת לשלוט ולתפעל מדיה דיגיטליים + ידע על המדיה ועל השימושים בה.
•ככל שההון הדיגיטלי רב יותר, כך האפשרויות להשתמש במדיה הדיגיטליים גדלות וככל שההון הדיגיטלי נמוך, כך אפשרויות השימוש במדיה הללו מצומצמים.
•
•בדרך כלל הפערים בהון הדיגיטלי (קשורים לפער דיגיטלי) קשורים למדדים חברתיים, כלכליים ותרבותיים נוספים (מקום מגורים, מצב כלכלי, מצב משפחתי, רמת השכלה ועוד). כך נוצר מצב שבעלי הון דיגיטלי רב יותר יכולים להשתמש בצורה מגוונת ויעילה יותר במדיה הדיגיטליים להרחיב עוד יותר את ההון הדיגיטלי (ואת ההון החברתי, התרבותי והכלכלי) בעוד שבעלי הון דיגיטלי קטן יותר, משתמשים במדיה הדיגיטליים בצורה מצומצמת יותר (לתפעול רשתות חברתיות למשל) בלבד. כך נוצר מצב שהפער הדיגיטלי הולך וגדל והתקשורת הדיגיטלית (שפעל חשבו שתוכל לצמצם פערים חברתיים) למעשה מעצימה ומעמיקה פערים אלו.
פער דיגיטלי
מתאר פערים בשימוש במדיה דיגיטלית ובתוצאות של פערים אלו.
(1) בין מהגרים דיגיטלים לילידים דיגיטליים. בעוד הילידים שולטים טוב יותר במדיה ולכן הם משתמשים בה בצורה מגוונת יותר ומועילה יותר מאשר מהגרים דיגיטליים ולכן הפער בין הילידים למהגרים הולך וגדל.
(2) בתוך קבוצת הילידים הדיגיטליים, בין בעלי "הון דיגיטלי" רב לבין ילידים בעלי הון דיגיטלי מועט. אלו בעלי הון דיגיטלי רב יותר (=ידע רב יותר + שליטה טובה יותר במדיום + נגישות גבוהה יותר למדיה דיגיטליים) משתמשים במדיה הדיגיטלית בצורה מגוונת ומועילה יותר, צורה שמאפשרת להם להרחיב את תחומי הלימוד והעיסוק. לעומת זאת, בעלי הון דיגיטלי מצומצם משתמשים במדיה דיגיטלית בעיקר לתפעול רשתות חברתיות ובכך לא מרחיב או מעמיק את השליטה ואת הידע.
בדרך כלל המתח בין "הון דיגיטלי" רב לבין "הון דיגיטלי" מועט, מקביל ליחסים החברתיים שאינם דיגיטליים (הון כלכלי, הון חברתי) ולכן, התוצאה היא שהפער הדיגיטלי לא רק משקף פערים בחברה, אלא גם מעמיק את הפערים בחברה בין אלו שיש להם (הון ממשי והון דיגיטלי) לבין אלו שיש להם פחות.
חלק מטור דעה שפורסם ב"מקור ראשון" (29.9.2020)
"בשנים האחרונות ישראל ניצבת בצמרת המדינות המערביות המחזיקות בתואר של פערי לימוד גבורים מאוד בין תלמידים חזקים לחלשים. הלימדה מרחוק, שהתגברה בשל משבר הקורונה ומצריכה זמינות ושימוש באמצעי תקשוב, רק העצימה את הבעיה."
"הנתונים מעידים כי המעבר ללמידה מרחוק העמיק בשנה האחרונה עוד יותר את הפערים הגדולים ממילא הקיימים במערכת החינוך הישראלית.
...
על מנת לקיים למידה מרחוק נדרשת תשתית טכנולוגית הכוללת אמצעים כמו מחשב, חיבור לאינטרנט, תוכנות, טלפון חכם, מדפסת, ועוד. בנוסף, נדרשת גם אוריינות תקשוב המאפשרת להשתמש באופן מושכל ומגוון במערכות ממוחשבות לצורך למידה, חקר ותקשורת. כאשר מערכת החינוך מתבססת בעיקר על למידה מרחוק ולא על נוכחות פיזית במוסדות החינוך, הפערים הגדולים בכל הנוגע לזמינות ושימוש באמצעי תקשוב מעצימים את הפערים החינוכיים בחברה הישראלית, שגם כך הם מהגדולים בעולם."
שאלות
.1טענה: "התקשורת הדיגיטלית מאפשרת לכל האזרחים נגישות להמון תכנים והרבה ידע בכל שעה ומכל מקום. לכן, התקשורת הדיגיטלית מצמצמת פערים בחברה".
●
א. האם לדעתכם טענה זו נכונה? הסבירו ץוך שימוש במושגים הון דיגיטלי ופער דיגיטלי.
ב. כיצד מתייחס קטע הקריאה לטענה הזו (מסכים? מתנגד?)? - הסבירו