מי מפחד מהחרב?
מערכת היחסים של הגבר עם הלוחם שבו
"חשד ללינץ' בפועל ניקיון ערבי בפורים"
כל כותרת כזו מחזירה אותי אחורה ליער שמעה 1995. גיבעה עם עצי אורן, משקיפה על הישוב מיתר שבדרום הר חברון. אני, גיסר המש"ק ועוד חייל ולידנו שניים שכובים על הבטן קשורים באזיקונים. הצעיר בן כ30 והמבוגר בן 40; למרות שיש להם עברית די טובה הם לא חוזרים על טענתם - שהם פועלי בנין שהיו בדרך לעבודה בישראל. הם שוכבים בשקט כבר מכירים את המשחק - תפסנו אותם, הם ייסעו איתנו למחסום, משם ייאספו ב"טלטולית" למינהל ושם ישוחררו בערב.
לא היום.
חצי שעה אחרי שג'יפ של מג"ב עבר שם במקרה, רק כתמי דם ושתן נשארו על הריצפה. אף פעם לא ראיתי בעיטות גורמות למישהו לעשות במכנסיים, אף פעם לא ראיתי שמצמידים למישהו גלגל של ג'יפ לראש. כשהג'יפ נוסע. אחרי שהמג"בניקים עברו עליהם, למדתי משהו חדש.
אין מה לספר למה ואיך זה קרה.
מה שכן, במרחק הזמן, הפסיביות של שלושתנו החיילים הצעירים שצפו בהלם במתרחש גרועה לא פחות מהאלימות המשתוללת של המתעללים; שישה חיילים היו שם עם שני העצורים, שלושה מתעללים ושלושה שלא מנעו את זה, שישה שהיה רשום להם בתלוש משכורת של צה"ל - "לוחם" - ואף אחד מהם לא היה באמת לוחם בוגר.
אחת מהאנרגיות הכי פחות מובנות בימינו היא אנרגית הלוחם.
הדמות המיתולוגית של הלוחם, בגברים ובנשים מסמלת את האגרסיביות ואת היכולת לשרת מטרה.
האנרגיה של הלוחם היא זו של משמעת מפוקסת, גבולות, שרות ומשימה. זו היכולת להיות מאורגן ולהישאר במוטיבציה גבוהה בשירות חזון מרכזי. בלי הלוחם, אין מוטיבציה, אין אנרגיה בשביל מטרה. הוא מגן על הגבולות של "אני ו"אני רוצה" וכשהוא לא בוגר, לא מפותח ולא נחנך, האנרגיה שלו יוצרת צרות צרורות, מפסיביות וריפיון ידיים לאלימות משתוללת - שני אתגרים הניצבים בפנינו ברחבי העולם כולו בימינו.
יש כמה סימנים מרכזיים לחוסר באנרגית הלוחם - הכשלון להגן על גבולות ביחסים, בעיקר יחסים אינטימיים, פוקוס נמוך וחסרונן של מטרות ברורות; יש סימנים ברורים לעודף באנרגית הלוחם - בעיות זעם, כפייתיות, ווכחנות, התמכרות לעבודה. הרבה גברים שלא נחנכו במקום הזה נעים בין שני הקצוות הללו.
מכיר את האגדה על הנער שמצא חרב?
האגדה הזו מצויה בפולקלור של כל עמי העולם; החניכה הגברית של הלוחם טבועה בתת מודע שלנו ומשוקפת במיתוסים; כמעט תמיד במיתוס הזה היהירות, הגאווה הנרקיסיסטית הילדותית היא האויב שלו ובסוף - אם הוא לומד תבונה דרך הכשלונות ולוחם זקן שמדריך אותו - בעזרת החרב (וקוסם ונסיכה) הוא משיג את כס המלכות.
בימינו עדיין יש יהירות אבל אין חרבות יותר, והאמת שגם הלוחמים נעלמים; יש הרבה מלומדים, מטפלים, פמיניסטיות שגורסות שצריך למחוק את האנרגיה הזו מגברים, על ידי בושה, אשמה ו"חינוך" ולא ירחק היום שגם נגיע לטיפול גנטי אם ניתן לזה לקרות. ניתן להבין את הפחד שלהם. רוב ההיסטוריה האנושית עברה במלחמה, והזוועות שכל צד ביצע בשני לא תרמו לפופלריות של הלוחם; רצח, התעללות, אונס, פגיעה באוכלוסיה אזרחית. תוסיף ריבים הרסניים ואלימות במשפחה, הומופוביה, דיכוי ושנאת זרים, לוחמי צדק פנאטים דתיים.
אבל הלוחם הבוגר הוא זה שמגן על מה שטוב. שנלחם על הסדר. שיודע לשים גבולות ולעצור סבל לא צודק. אם כבר, בואו נפתח את העינים – בעולם של חוסר שיוויון חברתי, חוסר גבולות במשפחה, חוסר אכפתיות מהסביבה והקהילה - הלוחם וחניכה של אנרגית הלוחם נחוצים מתמיד - למערכות היחסים האינטימיות, להגנה על מה שנכון בקהילה ועל כדור הארץ. החניכה של הלוחם נעה ממקום של אגרסיביות לשמה - ליצירת גבולות - משם לפוקוס ומשמעת - משם להגנה - ומשם לשירות. זהו תהליך נעלה של חיבור למרכז שמאפשר ללוחם לשרת את המטרות המודעות של הגבר הרוצה להרבות טוב ושפע בעולמו.
דוגמה למקום שחניכה של הלוחם נחוצה בו: הרבה גברים מאשימים את אימא שלהם בשנאת הנשים שלהם או הבעיות שלהם עם נשים. אבל מי שאחראי אלו הגברים שצריכים להיות שם כדי לנתק את הבן מהאמא, לברך את הזכריות שלו, לחנוך אותו ולהיות מודל לחיקוי ולהערצה. בשביל זה צריך גם אומץ, משמעת, לשים גבול; גם האב צריך להיות גבר שעבר חניכה באנרגית הלוחם.
אתה רואה את זה כגלגל חוזר במשפחות מסוימות – אב מכה מוליד בן שמפחד מאוד לכעוס - שבתורו נהיה אב שאינו מסוגל לנתק את בנו מאמא וגם משליך עליו את הלוחם ממנו הוא מפחד - מה שיכול לגרור את זה שהבן יגדל להיות אלים כמו סבא, וכך המעגל מסתובב לו - וזה לא שהדור האמצעי לא אלים; כל המסתובב ללא חרב מסתיר פיגיון - סבי, אבי ואני זו דוגמה קלאסית למעגל שכזה ואבי ש"לא היה מסוגל לפגוע בזבוב" היה שנים מסוגל להדרדר למקום אלים בדרך מילולית ועוקצנית גם אם לא פיזית.
לוחם שלא "רואה אדום בעינים"
גבר מכה הוא זה שאנרגיות הלוחם משתלטות עליו לחלוטין; ברומא קראו לשגעון הקרב "מי שאחזו מארס" כלומר שאל המלחמה השתלט עליו - שצבעו היה אדום. מה שנקרא "אדום בעינים". הלוחם הבוגר יודע לעבוד עם המקום הזה, ולא אחת קרה לי, גם בשיווה האחרון - שניגש אלי בחור אחרי סדנת "פייט קלאב" שחונכת את הלוחם ואמר לי – שמע, הייתי גבר מכה במשפחה, חבל שלא גיליתי את הסדנה שלך קודם. הייתי יכול להיות נוכח, לשלוט באנרגיה הזו, לתעל אותה. רק לא ככה.
רק לא ככה. לוחם בוגר ימות לפני שיפגע בחפים מפשע לשווא. וזה משהו שמאפיין לוחם בוגר, הוא מוכן למות בשביל משהו, ובצורה מסוימת הוא מת - הוא הורג את האגו והיהירות שלו שמפריעים לו לביצועים. אי אפשר לנצח אם אתה חי בשגעון גדלות לגבי היכולות שלך.
חיבור בוגר ללוחם זו אנרגית עשייה – למשל, גברים שמנותקים מהמקום הזה קוראים על אהבה, לומדים על אהבה, הוגים באהבה... אבל לא עושים אהבה. מצד שני חוסר מודעות לאנרגית העשיה יכול להוביל להשתלטות שלה - התמכרות לעבודה, התנהגות כפייתית, ווכחנות... לוחם מחפש אויב. הדברים שהורסים מערכות יחסים באים הרבה פעמים מאנרגית לוחם לא בוגר.
הלוחם הוא זה שיודע להרוג. במודע, עם נוכחות ותפילה, אבל להרוג. כמה אני רואה היום קשרים נמרחים, אנשים לא יודעים לשחרר ולחתוך ומצד שני אחרים לא מכבדים אותם כי הם לא מניפים שום חרב, אין להם את האומץ והמיומנות להרוג אם צריך בשביל מטרה טובה. לסיים ולשחרר את מה שלא משרת יותר - ולעבור הלאה.
הלוחם הוא זה שמאפשר לאהבה לקרות, הוא מגן עלינו כשאנחנו מצהירים על התשוקות שלנו ומראים את היופי שלנו; כמו שלא היית מסתובב עם מזוודה מלאת כסף בלי מאבטח, יש פחד טבעי לחשוף את הרגשות והתשוקות כשהלוחם חלש. הלוחם מאפשר לפרוץ דרך הבושה להגשמה. יש איזושהיא האדרה לפגיעות בימים אלה – פגיעות היא טיפשות גמורה ומזוכיזם. לא פגיעות ולא חומות רגשיות מאפשרים אינטימיות, קירבה. מה שכן מאפשר ומה שיש להאדיר הוא פתיחות, שילוב נפלא של המאהב הנחשף והלוחם המגן.
נשמע מוכר?
אין גבר שלא עבר במקומות האלה שתארתי: ביישנות, המנעות מעימותים או יצירת עימותים מיותרים, חוסר משמעת עצמית ועשייה מול כפייתיות, יהירות וגדלות מול שירות של אחרים, שיריון רגשי מול פגיעות, גבולות, בעיות עם כעס,
הקדמונים הבינו וזה ברור - שהמבוגרים, זקני השבט ידעו שכדאי מאוד שתחנוך את הלוחם בגבר הצעיר. אם אתה לא חונך אותו, האנרגיה האגרסיבית תפגע בקהילתו ובעצמו, או שיסרס אותה ויפנה אותה כלפי עצמו כאשמה. הם פיתחו את ה"תוכנה" את טקסי החניכה השבטיים, של האינדיאנים, של המסאי, של הזולו - כדי לעזור לגברים צעירים ללמוד את השימוש הנכון והמידתי באגרסיביות שלהם.
החזון הוא ליצור מקום לגברים בו יוכלו לשלוף את את אנרגית הלוחם מהתת מודע - את החרב שלהם מהאבן וללמוד להשתמש בה כדי להגן ולשרת את עולמם – וילמדו לחנוך גם אחרים, גברים ונשים לאנרגיה הזו.
אם מעניין אותך עוד על אנרגיית הלוחם, אשתף עוד בעתיד איך להתחבר אליה. אבל היא כמעט תמיד כוללת חניכה בצוות. מקומות שאתה יכול למצוא חיבור וחניכה שכזו:
מעגל הגבר הער נפתח ב3\3
פייט קלאב - אחד קורה ביום שישי ה1\3
מדיטצית מגה אום שיווה-שקטי - חווייה לגברים ונשים
פה יש עוד דברים שכתבתי, כולל עלי: https://www.smore.com/u/opentopower