מבצע משה
מידע על המבצע
מבצע גור אריה יהודה או מבצע משה שחל ב-21 בנובמבר 1984 - 5 בינואר 1985 היה מבצע אווירי במסגרת מבצע אחים להאצת פינויים של ביתא ישראל ממחנות הפליטים בסודאן לבלגיה ומשם לישראל. שמו המקורי "מבצע גור אריה יהודה" מגיע מתוך תוארם של קיסרי האימפריה האתיופית והשם "מבצע משה" ניתן על ידי המגבית היהודית המאוחדת ונקרא על שמו של משה רבנו, אשר הוביל את בני ישראל לארץ כנען. במסגרת המבצע הועלו 6,364 איש.
דרך העליה
בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאתיופיה, נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן, הסמוכה לאתיופיה. אלפים מיהודי אתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן, והמתינו שם במחנות זמניים עד להובלתם לישראל. בשנים 1977 - 1984 הובלו העולים ממחנות אלה לישראל באמצעות ספינות של חיל הים הישראלי ומטוסים.
החיים במחנות
הצעידה הרגלית הקשה של משפחות, קשישים וילדים קטנים ארכה לעתים חודשים, ואחריה נאלצו העולים להמתין במשך כשנתיים במחנות פליטים בסודאן, עד חילוצם ארצה.
מבנה משפחתי של העולים
בחברה האתיופית המסורתית התקיימה חלוקת תפקידים ברורה בין נשים לגברים. האשה ניהלה את משק הבית והגבר פירנס ושימש כנציג המשפחה מחוץ לבית. חלק מהנשים עסקו בקדרות, רקמה ומלאכת יד, כך שתרומתן הכספית הייתה קטנה. בבואן לישראל, חלקן כאמהות חד-הוריות, החלו הנשים לצאת ללימודים ולעבודה שהציעה החברה הישראלית.
עיקר יישובי העולים
ב-7 ישובים מתגוררים למעלה מ-5,000 מבני המגזר. היישובים הם: חיפה, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, אשקלון, רחובות ונתניה. נתניה הוא היישוב, בו מתגורר המספר הגדול ביותר של בני המגזר – 10,200 איש. השכונות שבהן מתגוררת אוכלוסייה אתיופית בישובים השונים הן שכונות עוני הממוקמות באזורים עירוניים שאינם נחשבים יוקרתיים.
התמודדות העולים
למרות משאבים רבים שהושקעו בהוראת התרבות והשפה העברית, ובהכנה לחיים בישראל, קשיי הקליטה היו רבים ומסובכים, חלקם עקב היעדר משאבים וחלקם עקב הדעות הקדומות בחברה הקולטת. והיו כמובן גם פערי תרבות אדירים.
תפרושת האוכלוסיה
העולים מאתיופיה מרוכזים בעיקר במחוז המרכז (35.6% מקרב העולים) ובמחוז הדרום (25%). במחוז חיפה מתגוררים 18.8% מקרב העולים. אחוזים קטנים יותר מהעולים מתגוררים במחוז צפון (9%), במחוז ירושלים (6.1%) ובמחוז תל אביב (3.6%). 1.6% מהעולים מתגוררים בשטחי יהודה שומרון.
השכלת העולים
בני הקהילה האתיופית רחוקים מהשתלבות אמיתית בהשכלה הגבוהה. הם מהווים פחות מ-1% מהסטודנטים ובעלי התארים, וכמעט שאינם לומדים מקצועות כמו מדעים ורפואה. הפסיכומטרי שלהם נמוך ב-100 נקודות משל שאר הנבחנים.
תעסוקה
כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים בקרב המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12 עוסקים בעבודות ניקיון מטבח, אבטחה וכדומה.
השייטת והמוסד בתיעוד נדיר ב"מבצע משה" the mossad