מפעלי ים המלח

מגיש: נדב יעקובוביץ

Big image

היסטוריה על הקמת מפעלי ים המלח:

במהלך ההיסטוריה היה אזור ים המלח מקום בלתי נושב ושומם להוציא כמה אתרי שיט לחופי האגם. במהלך המאה ה 19- עמדו לראשונה כמה משלחות על ערכו הכלכלי של האזור הרצל, בספרו “אלטנוילנד” (1902), מציג את חזון תיעושים המלח. מחקרו המקיף של הגיאולוג בלנקנהורן (1898), על אודות תכונותיו של ים המלח, הניע את משה נובומייסקי להגיע מסיביר ביוני 1911 , במטרה לסייר באזור ולעמוד על סיכויי הפקת אוצרות הטבע ממנו.

בהמשך החליט נובומייסקי, שעלה ארצה ב- 1920, להקדיש את חייו להפקת מלחי ים המלח. במהלך עשר השנים הבאות ניהל בהצלחה מאבק איתנים נגד ממשלת המנדט הבריטי, בסיועה של התנועה הציונית.

מפעלי ים המלח הוקמו בשנת 1929 על ידי המהנדס היהודי יליד רוסיה משה נובומייסקי.

מיקומם הוא בסמוך לים המלח, מקום זה נבחר כי הוא מייצר אשלגן תרכובות ברום ומגנזיום מים המלח.

יתרונות של מפעלי ים המלח הם: מי ים המלח הם תמיסה מוכנה. כלומר, הם מים המכילים בתוכם מלחים מומסים. קל יותר להפיק מלחים מתמיסה כזו מאשר לכרות אותם ממעמקי האדמה - דבר שנאלצים לעשות במרבית המפעלים בעולם, בהשקעה כספית גבוהה יחסית, בנוסף לכך, לצורך הפקת המלחים מים המלח ניתן לנצל את אנרגיית השמש. תנאי האקלים באזור ים המלח גורמים להתאדות רבה של מי הימה, ולשקיעה והתגבשות של מלחים. לכן, בשלב הראשוני של הפרדת המלחים מהמים אין צורך להשקיע אנרגיה; די לשם כך באנרגיית השמש, הנמצאת באזור בשפע.

חסרונו של ים המלח הוא: מבחינה סביבתית- קשה לאנשי המפעל להגיע אליו.

נגישות למקום: הנגישות למקום היא קשה מכיוון שמקום זה נמצא רחוק מכל יישוב בארץ.

אוכלוסייה: בצד הצפוני בעיר יריחו וסביבתה מתגוררת היום אוכלוסייה של כ-25,000 נפש. האוכלוסייה עוסקת בעיקר בחקלאות ושירותים.

כלכלת מפעלי ים המלח

Big image
Big image
ערוץ ההיסטוריה מציג: מפעלי ים המלח