רשות מחוקקת

מחוון רשות מחוקקת


הרשות המחוקקת /פרלמנט/ כנסת

- בית הנבחרים- הפרלמנט- הכנסת בישראל מונה 120 חברים

- מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה

- תפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים

- מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה

- מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי/ מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים)

- בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה

- בוחרת/ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה



אתר הכנסת-http://main.knesset.gov.il/Pages/default.aspx


e-part-

ePart היא דרך פשוטה, קלה ומהירה להתעדכן ולהשפיע על ההחלטות שמקבלים נבחרי הציבור שלנו, בנושאים שחשובים לכל אחד, ושמעצבות את חייו.

אנחנו מחברים בין האזרחים ישירות אל הנבחרים שלהם, מקצרים את המרחק בין המקום בו אתם נמצאים לכנסת ישראל, ונותנים לכם את היכולת להשפיע על מה שחשוב לכם – כל יום, מכל מקום – ולא רק פעם בארבע שנים.

- See more at: http://www.epart.co.il/#sthash.SOngKTCO.dpuf


http://www.epart.co.il/

דרכי עבודת הכנסת


תיאור המליאה



כל חברי הכנסת מתכנסים באולם המליאה. כל דיון מתחיל במליאה. ההחלטות מתקבלות על-פי הכרעת הרוב. הדיונים במליאת הכנסת הם לרוב דיונים כלליים, הצבעה לפי משמעת סיעתית.

באולם המליאה בו מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת, חברי הכנסת יושבים לפי הסיעות אליהן הם משתייכים ועל-פי סדר שאותו קובעת הוועדה המסדרת לפני מושבה הראשון של כל כנסת.



וועדות הכנסת



הוועדות הקבועות וראשיהן נבחרים בתחילת מושבה של כל כנסת. החברות בוועדות הנה על בסיס סיעתי. הוועדות דנות בהצעות חוק לאחר שעברו קריאה מוקדמת וקריאה ראשונה במקרה של הצעת חוק מטעם חבר כנסת, או קריאה ראשונה במקרה של הצעת חוק מטעם הממשלה, ומכינות אותן לשלבי החקיקה הבאים. לעתים חוזרת הצעת חוק לוועדה גם אחרי קריאה שנייה, אם נתקבלו בקריאה זו הסתייגויות. הוועדות יכולות אף הן ליזום חקיקה. הוועדות מזמנות לדיונים גם מומחים בתחומים שונים.



השוואה בין עבודת הכנסת במליאה לעומת עבודת הכנסת בוועדות



השתתפות בדיונים: במליאת הכנסת משתתפים בדיונים כלל חברי הכנסת ואילו בוועדות משתתפים יו"ר הוועדה וחברי הוועדה, חברי הוועדות רשאים להזמין לדיונים מומחים בתחומים שונים.


הרכב:
מליאת הכנסת מורכבת מ 120 חברי כנסת מיצגים מפלגות שונות שנבחרו בבחירות, במליאה מחולקת לפי קואליציה ואופוזיציה , ואילו הוועדות מורכבות על ידי וועדה מסדרת לאחר הבחירות, הייצוג של הסיעות בוועדות נקבע לפי יחס הייצוג של הסיעות בכנסת, ראשות הוועדות נקבעת בהתאם להסכמים קואליציוניים.


אופן קבלת החלטות
: ההחלטות במליאה בתום דיון כללי, או אישי מתקבלות בהצבעה בהכרעת רוב , גם בוועדות ההחלטות מתקבלות סיום דיון בהצבעה בהכרעת רוב.


נושאי הדיון:
במליאת הכנסת הדיונים במליאת הכנסת מתקיימים על בסיס סיעתי או אישי. הדיונים הסיעתיים מתנהלים בנושאים האלה: כינון ממשלה או התפטרותה, הצעת התקציב, מדיניות חוץ, מדיניות ביטחון, הצעת אי-אמון בראש ממשלה, דיונים על הצעות חוק (חוץ מחוק התקציב), על-פי-רוב הדיונים מסתיימים בהצבעה ואילו הוועדות דנות בנושאים מסוימים וההחלטה היא לפי הכרעת הרוב. ואילו הוועדות דנות בהצעות חוק לאחר שעברו קריאה מוקדמת וקריאה ראשונה במקרה של הצעת חוק מטעם חבר כנסת, או קריאה ראשונה במקרה של הצעת חוק מטעם הממשלה, ומכינות אותן לשלבי החקיקה הבאים. הוועדות יכולות אף הן ליזום חקיקה. בנוסף הוועדות דנות בהצעות לסדר-היום המועברות אליהן, בתקנות הדורשות את אישורן, בבקשות של אזרחים שהוגשו לכנסת או לממשלה, ובכל נושא שהכנסת מחליטה להעביר לטיפולן.


פומביות הדיון:
הדיונים במליאת הכנסת הם פומביים פתוחים ברובם לקהל רחב ולתקשורת, ואילו הדיונים בוועדות הם ברובם חסויים ואינם פתוחים לתקשורת או לקהל.



מחוון 2016-











מליאה

- הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות

- חברים בגוף זה כל 120 חברי הכנסת

- דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד)

- הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעה לסדר יום, שאילתה, הצעת חוק או הצעת אי אמון




ועדות הכנסת

- חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת (הייצוג בוועדות נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות)

- הועדות (חלקן קבועות וחלקן מיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים (למשל: כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות, מעמד האישה)

- נושאי הדיונים (חובה לזכור שתי דוגמאות): דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח שלהן, אישור חקיקת משנה, דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע"י הכנסת

- תפקיד: ייעול העבודה הפרלמנטארית (בירור פרטים, היוועצות מומחים, שיתוף ציבור)

סרטון: הכנסת במוקד הארועים

קואליציה ואופוזיציה


קואליציה






הסיעות התומכות בהרכבת ממשלה והמשתתפות בה הן סיעות הקואליציה, והן כוללות את רוב חברי הכנסת. חברי הקואליציה יחד עם שרי הממשלה מנהלים את עבודת הכנסת, רוב הדיונים הם דיונים שבהם נואמים ומצביעים לפי הרכב קואליציוני , לקואליציה יש רוב ולכן ההחלטות המתקבלות משקפות את האינטרסים של חברי הקואליציה. רוב החוקים שאותם מציעה הממשלה מתקבלים.

כאן תמצא הרחבה על קואליציות בישראל



אופוזיציה



הסיעות שאינן תומכות בממשלה, מבקרות את מדיניותה, הן סיעות האופוזיציה, שהן מיעוט מבין חברי הכנסת. לאופוזיציה תפקיד חשוב בהשפעה על עבודת הכנסת ותקינות המשטר הדמוקרטי בישראל. חברי האופוזיציה מציעים הצעות חוק, משתתפים בדיונים ובהחלטות, ובעיקר מבקרים את עבודת הכנסת והממשלה. אופוזיציה תקינה מציעה גם הצעות לשיפור. התפקיד החשוב ביותר של האופוזיציה הוא ביקורת ופיקוח על עבודת הכנסת ובכך היא תורמת לשמירה על מינהל תקין ועל קבלת החלטות דמוקרטית.



לפי המחוון-


קואליציה


- (לרוב) סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בפרלמנט

- מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה



אופוזיציה


- סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה

- מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של ממשלת מעבר)

- תפקידי האופוזיציה: 1. לבקר את השלטון/ לפקח על השלטון/ להציג לו חלופה 2. ליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת



סיעה

(מושג רקע)

- נציגיה של מפלגה בכנסת נקראים חברי סיעה

- ייתכן ושתי מפלגות יקיימו בכנסת סיעה אחת

תהליך החקיקה בכנסת

הצעות החוק מגיעות לכנסת משני מקורות:


הצעת חוק פרטית
: היא הצעת חוק שיוזמים חבר כנסת אחד או מספר חברי כנסת.

מובאת בפני יו"ר הכנסת ומליאת הכנסת לקריאה טרומית.


הצעת חוק ממשלתית
: הצעת חוק שיוזמת הממשלה. שרי הממשלה מקיימים דיון בתוך הממשלה.

תהליך החקיקה ארוך ומסורבל. תהליך זה מאפשר לכל קשת הדעות הפוליטיות להשפיע ולהביע דעתם, על פי עקרון הפלורליזם. התפיסה המנחה היא שככל שהצעת החוק תעבור יותר שלבים כך יעמיק שיקול הדעת הדרוש לקבלת חוקים ראויים במדינה הדמוקרטית. יחסי קואליציה אופוזיציה באים לידי ביטוי בתהליך החקיקה.

גם לציבור ניתנת אפשרות להשפיע על תהליך החקיקה באמצעות תקשורת, הפגנות אספות.




מחוון 2016-


קריאה טרומית

- הצעת חוק פרטית של חבר כנסת שעברה את אישור נשיאות הכנסת עולה להצבעה במליאה

- אם ההצעה זוכה לרוב היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה

- (הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה טרומית)



קריאה ראשונה

- הצבעה במליאה על הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה או על הצעת חוק פרטית שעברה קריאה טרומית

- אם ההצעה זוכה לרוב היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה

- במסגרת דיון הועדה זכותו של כל ח"כ להציע הסתייגויות לנוסח סעיפי החוק



קריאה שניה ושלישית

- לאחר אישור ההצעה בקריאה הראשונה היא נידונה בוועדת הכנסת ואז עולה להצבעה במליאה

- הכנסת מצביעה על כל אחד מסעיפי החוק ומאשרת/לא מאשרת אותם לאור הסתייגויות הח"כים שהוצעו בדיוני הועדה (קריאה שניה)

- לאחר גיבושה הסופי של הצעת החוק במסגרת הקריאה השנייה מצביעה הכנסת על החוק כמכלול מאשרת או דוחה אותו (קריאה שלישית)

- לאחר אישור החוק בקריאה שלישית, חותמים עליו יו"ר הכנסת, רה"מ, הנשיא והשר הרלוונטי, הוא מתפרסם ברשומות ונכנס לתוקף



הצבעת אי אמון

- כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט)

- לפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון

- לפי החוק בישראל, הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי-כנסת, מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה



חוק התקציב

- חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת (ובמקרים חריגים לשנתיים)

- כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל

- אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה

- אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה, אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות, והתמיכה מחולקת לפי אמות-המידה כלליות ושוויוניות

ערוץ הכנסת - חוק נולד - תהליך החקיקה

סוגי חקיקה

ארבעה סוגי חקיקה

▬ חוקי יסוד (הכנסת מחוקקת)

חוקי יסוד הם חוקים בעלי מעמד חוקתי, וחלקם ניתנים לשינוי רק ברוב מוחלט בכנסת.

חוקי היסוד אמורים להיות מעל החוקים הרגילים, ולהנחות את המערכת הפוליטית.

חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים במעמד, בתוכן ובצורה.

הם עוסקים בעניינים חוקתיים כמו הסמכויות של מוסדות השלטון המרכזיים, זכויות אדם ואזרח, זכויות מיעוט וכדומה.

בהיעדר היכולת להגיע להסכמה לגבי חוקה, חוקי היסוד מהווים פרקים נפרדים של מה שצריך להיות חוקה שלמה.

▬ חקיקה ראשית (הכנסת מחוקקת)

חקיקה ראשית פירושה החוקים שהכנסת מחוקקת.

הכנסת קובעת את הוראות החוק, בניסוח כללי או מפורט.

▬ חקיקה משנית (הרשות המבצעת מחוקקת)

חקיקת משנה היא תקנות וצווים ששר בממשלה (או גורם אחר ברשות המבצעת) מוסיפים, ומהווים הוראות לביצוע החוק, או התאמת החוק לנסיבות הקיימות. רק מי שהוסמך בחקיקה הראשית להתקין חקיקת משנה רשאי לעשות זאת.

חקיקת המשנה חייבת להסתמך על החקיקה הראשית, ואסור לה להיות מנוגדת למה שכתוב בחוק – ועדות הכנסת מפקחות על כך.

חקיקת משנה מתפרסמת במה שמכונה "קובץ תקנות".

לא להתבלבל!! חקיקה משנית היא לא חקיקת חוק, אלא רק ירידה לפרטים, או התאמת חוק קיים למציאות המשתנה.

▬ חקיקה שיפוטית – יצירת תקדים (בתי המשפט מחוקקים)


כאשר אין חוק מפורש בנושא מסוים, ובית המשפט עוסק באותו נושא, אזי פסיקת בית המשפט יוצרת חקיקה שיפוטית.

כלומר, מתייחסים להחלטת בית המשפט כאילו היא חוק לגבי מקרים דומים בעתיד, וההחלטה מחייבת את רשויות השלטון.

מעמד התקדים של בית המשפט זהה למעמד של חוק, כל עוד לא חוקקה הכנסת חוק מפורש שסותר את פסיקת בית המשפט.


שאלות ידע פשוטות

1. הציגו את המושגים קואליציה ואופוזיציה.

2. הציגו שני פורומים מרכזיים לעבודת הכנסת.

3. הציגו שלושה תפקידים של הכנסת.

4. הציגו שלוש דרכים בהן הכנסת מפקחת על הממשלה

5. הציגו שני הבדלים בין הצעת חוק פרטית להצעת חוק ממשלתית.

הציגו את הליך החקיקה בכנסת

חוק התקציב ותפקידים נוספים- הרחבה

חוק התקציב (בקרה על חלוקת המשאבים)

הכנסת מאשרת את תקציב המדינה פעם בשנה (ולעתים שנתיים), ואם אין רוב לתקציב, אז הממשלה נופלת.

תקציב המדינה ואישורו על ידי הכנסת, מאפשר לכנסת לפקח ולבקר את הממשלה בנוגע לחלוקת הכסף וקביעת סדרי עדיפות.

התקציב כולל הקצאות כספים רק לגופים שנמצאים תחת אחריות הממשלה, להוציא מקרים חריגים.

שלוש בעיות גדולות בנוגע לאישור תקציב המדינה

1. לממשלה יש רוב בכנסת, כי הממשלה מבוססת על הקואליציה שמהווה את רוב חברי הכנסת.

2. התקציב כולל אלפי סעיפים, ואליו נוסף גם חוק ההסדרים, ולחברי הכנסת אין מספיק זמן לעיין או לדון בכל הסעיפים השונים.

3. הוועדה שמפקחת על ניהול התקציב היא ועדת הכספים. זו הוועדה המבוקשת ביותר בכנסת, ותמיד מתקיים מאבק לגבי מי יעמוד בראשה. ועדה זו מוסמכת לאשר העברת כספים במהלך השנה מסעיף תקציבי אחד לסעיף תקציבי אחר, וזהו פתח לשחיתות שלטונית ולשוחד פוליטי בין מפלגות הקואליציה. למפלגות הקואליציה יש רוב בוועדת הכספים, וגם יו"ר הועדה הוא מהקואליציה, מה שמחליש את יכולת הפיקוח והביקורת על משאבי המדינה (משאבי המדינה = בעיקר כסף).

תפקידים נוספים של הכנסת

בחירת נשיא המדינה

הכנסת בוחרת את נשיא המדינה כל 7 שנים בהצבעה חשאית.

הנשיא נבחר באמצעות רוב מוחלט של לפחות 61 חברי כנסת.

הכנסת רשאית להדיח את הנשיא ברוב מיוחד של 75%, כלומר לפחות 90 חברי כנסת.

בחירת מבקר המדינה

הכנסת בוחרת את מבקר המדינה כל 7 שנים בהצבעה חשאית.

מבקר המדינה נושא באחריות כלפי הכנסת בלבד – הוא מגיש לכנסת פעמיים בשנה את הדו"ח שלו, והוא מקיים קשר שוטף עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.