התרגומים למקרא
תרגום השבעים
הסיבות לתרגום התנ"ך ללשונות זרות
סיבה נוספת היא בקשתם של שליטים ואנשים נוספים לתרגם את התנ"ך, כגון המלך תלמי השני, שביקש מן היהודים לתרגם את ספר התנ''ך כדי לצרפו לספרייתו. (ראו הרחבה http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=742)
תרגום השבעים
תרגום השבעים ראשיתו בתרגום יהודי עתיק של התורה ליוונית, שיזם, לפי המסורת המלך תלמי השני פילדלפוס במאה ה- 3 לפני הספירה. וזאת במטרה להוסיף לספרייה באלכסנדריה את ספר החוקים היהודי - את התורה. לשם כך הזמין המלך 72 חכמים - שישה מכול שבט שיתרגמו את התורה.
תרגום השבעים הוא למעשה השם הראשון שניתן לתרגום התנ"ך ליוונית, שהיה למעשה התרגום הראשון לספר מקראי כלשהו.
תרגום השבעים הוא במקורו תרגום שנעשה על ידי יהודים, עבור יהודי אלכסנדריה, ששפתם באותם ימים הייתה יוונית, והעיר הייתה תחת השלטון ההלניסטי של מצרים התלמיית. סיפור מפורט על התהוות התרגום נמצא במקור חיצוני הידוע בשם "איגרת אריסטיאס". סיפור זה, שגרסאות שונות שלו מופיעות גם במקורות התלמודיים, מספר על שבעים ושניים זקנים יהודים שהוזמנו לאלכסנדריה על ידי מלך מצרים תלמי השני (פילדלפוס, שמלך בין השנים 285–247 לפנה"ס) כדי לתרגם את התורה, לצורך צירופה לספרייה הגדולה באלכסנדריה. על פי הסיפור, נתן המלך לשבעים ושניים הזקנים תנאי מחיה נוחים למלאכת התרגום, בהושיבם באי פארוס והזמנתם לארמון מדי בוקר. הסיפור באיגרת אריסטיאס אפוף כולו באווירה חגיגית, ויחסו כלפי עצם מעשה התרגום אוהד. מקובל כי מידת האמינות ההיסטורית שלו נמוכה, וכי הוא נועד בעיקר לצרכים אפולוגטיים.
בגרסה המופיעה בתלמוד הבבלי היחס כלפי התרגום הוא כאל עובדה מוגמרת, אך בלתי רצויה. שם גם מופיע התיאור של התרגום כנס, שבו על אף שהשליט הושיב את הזקנים בחדרים שונים, תרגמו הזקנים באורח פלאי את נוסח התורה באופן זהה זה לזה. בנוסף, מסופר בתלמוד על 12 פרטים ששינו הזקנים בתרגום מטעמים שונים – אולם רק שניים מאותם שינויים מתוארים אכן קיימים בתרגום השבעים שבידינו. מלבד אגרת אריסטיאס והמקורות התלמודיים, מופיע הסיפור גם בחיבור של אפיפניוס מסלמיס (403–320 לספירה), "על מידות ומשקלות".
מן התרגום עולה כי המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגם (ה-Vorlage) היה שונה מנוסח המסורה; סוגיית היחס בין המקור העברי שעל פיו נערך התרגום ליוונית ובין נוסח המסורה, וזיקתם אל נוסח עברי קדמון, היא העניין המרכזי המעסיק את חוקרי המקרא בדונם בתרגום השבעים. נוסח תרגום השבעים הועתק מכתב יד אחד למשנהו, ועוּבד פעמים רבות, וכבר במאות הראשונות לספירה היו קיימים מספר נוסחים שלו, שהעיקריים שבהם הם אלו של אוריגנס (הֶכְּספלה) בארץ ישראל, של לוקיאנוס בסוריה ושל הֶסיכיוס במצרים.
תרגום השבעים מכיל את כל 24 ספרי המקרא, תרגום ספרים שנכתבו ואבדו, וספרים שנכתבו במקור בשפה היוונית.
חשיבות תרגום השבעים למחקר המקראי
חשיבות תרגום השבעים למחקר המקראי היה צורך בהעמקת ידיעת התורה בקרב יהודי מצרים שברובם היו דוברי יוונית. כמו כן היהודים ראו חשיבות תרגום השבעים למחקר המקראי: היה צורך בהעמקת ידיעת התורה בקרב יהודי מצרים שברובם היו דוברי יוונית. כמו כן היהודים ראו צורך להבליט את עמקותם וגדולתם של כתבי הקודש בעיני המשכילים היוונים ובכך להגדיל את כבודו של עם ישראל. אין ספק שמלאכת התרגום נמשכה הרבה מאד שנים (למעלה ממאה שנה) והיא נעשתה על ידי מתרגמים שונים ובאיכות שונה מספר לספר. אף על פי כן חשיבותם רבה בכל הכרוך בחקר נוסח המקרא. שכן מן ההשוואה מתברר שלעיני המתרגמים עמדו גרסאות אחדות של ספרי המקרא.
תרגום התנ"ך ללשונות שונים
מבין התרגומים לשפות השונות ניתן למצוא את התרגום לשפה היוונית- תרגום השביעים, תרגום עקילס, תרגום סומכוס.
בנוסף, ניתן למצוא את התרגום לשפה הארמית- אונקולוס. והתרגום לשפה הסורית- הפשיטא.
נוסף על כך, ניתן למצוא את התרגום לשפה הלטינית (רומית) - האיטאלה והוולגאטה. והתרגום לשפה החבשית.
ראו עוד: תרגומי התנ"ך http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A
מגילת איכה- בתרגום ליוונית
ספר איכה מתורגם ליוונית - המכיל את נוסח תרגום השבעים.