ידיעות בדרך
כתב וערך: איתי סולומון
ראיון פוליטי
ראיון מיוחד עם נפתלי בנט
יו"ר מפלגת הבית היהודי מדבר על ההחלטה לצרף את כדורגלן העבר אלי אוחנה לרשימת מפלגתו לכנסת ועל ההתנגדויות הרבות מתוך המפלגה. בנוסף, עולות טענות להסתה מצד הבית היהודי.
בנט זוכה להערצה רבה מצד המגזר הדתי-חילוני, בעיקר בתקופה המסוכנת שעוברת מדינת ישראל, וזאת מכיוון שהוא בעל אידאולוגיה ימנית מובהקת ותומך בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל השלמה.
יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, בבחירות 2015 החליט להכניס את כדורגלן העל לשעבר, אלי אוחנה,
ל"נבחרת" של הבית היהודי. בהתחלה אפשר היה לחשוב שזה מוזר - איך כדורגלן לשעבר ישתלב בכנסת כאשר הוא סיים את קריירת הכדורגל שלו מזמן, יפתח קריירה חדשה בלתת רעיונות פוליטיים ואולי אף לחוקק חוקים ביום מן הימים. לדעתי אילו בנט המאמן היה בוחר בשחקן "חשוב יותר" או "מוכר יותר" או "בעל נסיון יותר", אז הנבחרת של בנט הייתה משחקת טוב יותר במגרש הכנסת. החלטתו של בנט גרמה להתנגדויות רבות ותגובה קיצונית מצד חברי הבית היהודי. בבית היהודי לא מוכנים שמרוקאי מזרחי יכנס למפלגה שלו כי נפתלי ידוע כאדם בעל זהות דתית ואשכנזית עמוקה, ואם אלי אוחנה יהיה חלק מהמפלגה, הוא יהפוך לשערה סוררת במפלגה של בנט ועלול לשנות את כל פני המפלגה ממפלגה אשכנזית "לבנה" ו"טהורה" למפלגה של מזרחיים חסרי כבוד ו"מלוכלכים".
הראיון מתבצע ע"י דני קושמרו, מגיש חדשות ערוץ 2
צילום עיתונאי
הוצאתו להורג של ג'יימס פולי ע"י דאעש
בחרתי בתמונה שעוררה סערה בעולם כולו, התמונה מראה הוצאה להורג של אמריקאי בידי ארגון דעש המתועב, התמונה עונה על כל הקריטריונים של צילום עיתונאי, היא מרגשת, מסעירה ומתאימה אפילו לצילום שער.
הקריטריונים לצילום עיתונאי הם:
בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. קיימים חמישה קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום:
1. ההקשר החדשותי- האם התצלום משקף את האירוע או את הדמות שהם נושא הידיעה. למשל, פינוי פצועים אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת חתימת הסכם וכו'.
2. הנצחת הרגע- קיימת חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים בעת התהוותם והתרחשותם. למשל התצלום שבו נרא רוצחו של הנשיא קנדי יורה בו מטווח קצר או תצלום של נפילת מגדלי התאומים.
3. סיפוריות ופעולה- תצלום עיתונאי טוב למעשה צריך לספר את סיפור האירוע ללא צורך בתיאור מילולי.
4. בלעדיות- לבלעדיות על התמונה חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי התקשורת. מבחן הבלעדיות הוא אחד הקריטריוניםם לקביעת הערכיות החדשותית.
5. ההשפעה על הקורא- עיתונים רבים בעיקר פופולאריים אינם מסתפקים במסירת מידע אלא גם מבקשים לעורר תגובה כלשהי מצד הקורא, בעיקר במישור הרגשי. למשל, רגשות כמו חמלה, כעס, רחמים וכו'.
קריטריונים נוספים לצילום עיתונות הקשורים לאיכות הצילום:
1. האיכות הטכנית של התצלום- חשוב במערכות הצילומים לקבל תצלומים ברורים, בהירים, חדים ולא עמוסים. אחד השיקולים הוא שיש צורך להדפיס אלפי עיתונים וכתוצאה מכך איכות הצילום יורדת ולכן במקור חייב להתקבל תצלום באיכות טובה.
2. קומפוזיציה- מכלול המרכיבים הנכללים בתמונה ובעיקר מיקומו של הנושא המרכזי ביחס למרכיבי הרקע. לעיתים מרכיבי הרקע פוגעים באיכות הצילום אך צריך לדעת שהם אמורים לדעת שהם צריכים להוסיף לאיכות הצילום ולתרום לסיפור המשתקף ממנו.
התמונה היא צילום מסך, נלקחה מאתר וואלה!news
תוכניות ריאליטי
האישה והשמפו עם בתה מהמירוץ למיליון
התוכנית הזו מתאימה להגדרה של תוכנית ריאליטי:
1) המכנה המשותף העיקרי לתוכניות המציאות הוא העדר התסריט והמשחק המקצועי.
2) המתחרה הוא אויב- על מנת לנצח יש להתחרות באחרים.
3) קטעי הווידאו- הצופה רואה את התנהגות המשתתפים בקרב הקבוצה, אך גם שומע מהם את מה שהם חושבים בשיחות אישיות של המשתתף עם המצלמה- והצופה בבית. לעיתים קרובות תוכן הדברים בשיחות הווידאו האלו יהיה שונה ממה שהמשתתף אומר לחבריו לסדרה.
4) הצבעות וניפויים- גם מכנה משותף זה קיים בעיקר בתוכניות התחרויות השונות. ההצבעה יכולה להיות ע:י המשתתפים, השופטים וגם הצופים בבית.
5) שופטים או יועצים- אלו יהיו משתתפים בולטים בתוכנית אך לרוב יהיו אנשי מקצוע ולא יתמודדו בתחרויות, תפקידם הוא להקנות נופך מקצועי לתחרות, להשמיע ביקורת חיובית או שלילית על המתחרים ולפעמים לנפות את המשתתפים.
6) המשתתפים אינם מכירים זה את זה, והם מקובצים במתחם סגור ומצולמים באופן שוטף.
7) הצופה אקטיבי ומעורב בתוכנית, הוא יכול להשפיע בהדחה של המשתתפים ובבחירת המועמד המתאים לזכות.
8) סוגה כלכלית- זהו ז'אנר מסחרי שמטרתו היא להרוויח כמה שיותר. עושים את זה ע"י השארת אנשים מעניינים, אם אמ אסים, פרסומות שקשורות וכו'.
9) בד"כ המרכיבים המרכזיים של תכניות אלו הם הימורים, מציצנות ופנאי.
חבות התקשורת
רדיו גלגלצ - בגלל הגזענות ועיתון הארץ - בגלל האפליה
בחרתי בטור זה העוסק בביקורת על עיתון הארץ שגילה אפליה וגזענות וגם בכך שהעיתון אינו מתנצל כראוי על התנהגותו.
אפליה וגזענות - בטור הביקורת מי נגד מי , מציג הורביץ את העברה האתית שעשה ערך מוסף "הארץ" , מייקי דגן , במדור "ועדת המדרוג" במוסף "הארץ" ובו חלק מהאירועים והאנשים שעלו לכותרות במהלך השבוע החולף, ממוקמים בו לפי קטגוריות של טוב או רע , גבוה או נמוך .לאחרונה הופיע הלוגו החדש של גלגלצ באגף ה"נמוך ורע" של המדור.
הנימוק : הלוגו "נראה כמו פרויקט גמר של אקי"ם". דגן עבר על הערך האתי ההאפליה והגזענות .
לא יציינו עיתון ועיתונאי אפיונים אלה אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום .
כאשר העורך רצה לגיד שהלוגו של גלגלצ איננו יפה או יצירתי לדעתו הוא הציג אותו כלוגו שנראה כמו פרויקט גמר של אקים , של אנשים בעלי מוגבוליות .
הערה זו מבזה 34500 אנשים עם מוגבלות שכלית ברחבי הארץ , אנשים עם מוגבלות שכלית הם אנשים מוכשרים ביותר בתחום הציור , האמנות הפלסטית ואמנות הבמה ויצירותיהם אינן נופלות מזו של אמנים בעלי שם . אין לה שום מוגבלות בתחום זה ולכן זה לא ראוי ליצור להם ולחזק את הסטיגמה שאנשים בעלי מוגבלויות אינם יכולים להצליח בתחומים שונים או אינם מוכשרים כמו האנשים "הרגילים" הנורמאלים.
אובייקטיביות - כאשר הורביץ מבקר את דגן , הוא אינו אובייקטיבי , הוא מכניס את דעתו האישית כשהוא כותב שעורך מוסף "הארץ" , מייקי דגן , ידוע כבעל רגישות מיוחדת לסבלם של בעלי חיים. הוא כתב על כך בעצמו , ואף הרבה לפרסם במוספו כתבות בנושא. מה באשר לאמפתיה כלפי אנשים בעלי מוגבלויות? כאן, כנראה , יתכן שיש מקום לשיפור.
הוא טוען שלדעתו דגן טעה והוא צריך לשפר ולשנות את התנהגותו. הוא משתמש בשאלה רטורית על מנת לחזק את הלגלוג והזלזול בדגן.
איזון-הורביץ משתמש גם באיזון מכיוון שלמרות שהוא רומז על דעתו שהוא איננו מסכים ומגבה את אמירתו של מייקי דגן , הורביץ נותן במה גם לדובר אקים להגיד את דעתו על האמרה הזו ונותן גם אפשרות לדגן להגיב להאשמות נגדו.
עבי מיספין דובר אקים:"אין אנו מוכנים לקבל ביזוי של האנשים , גם אם מדובר בהערה צינית או בבדיחה . אנו מתבקשים מכם לקחת אחריות על מעשה זה ולהביע על גבי העיתון התנצלות בפני אקים ובפני 34500 אנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם".
מייקי דגן , לא נראה לך שהגזמתם ?
"התשובה חיובית"
אתם מתכוונים לפרסם התנצלות ?
"כן".
קליפ מוזיקלי
Adele - Skyfall
סרט תיעודי
סיקור ידוענים
סיקור ידוענים הוא נקודת המבט של התקשורת על הידוענים אותם היא מסקרת. לעתים רבות יש תאום סמוי או גלוי בין התקשורת לבין הידוענים אותה היא מסקרת, פעמים רבות למטרות פרסום.
דוגמא לסיקור ידוענים: המדינה דורשת מאסר למשה פרץ: "הייתי עיוור"
עד שנתיים מאסר וקנס כספי "מרתיע": זו הדרישה לגזר דין על הזמר בעקבות "השמטת מס מכוונת ותאוות בצע". פרץ בתגובה ראשונה: "לא ראיתי כלום מלבד הצלחה. למדתי את הלקח. אני לוקח אחריות. לא רוצה שיחשבו שאני עבריין"
בסיקור זה המסקר את משה פרץ, משתקף היחס בין אמצעי התקשורת לידוענים בצורה ברורה לחלוטין. ניתן לראות בסיקור זה שהתקשורת אינה בעד הידוען משה פרץ ומציגה אותו כעבריין, התקשורת מדברת בשם המדינה בכך שהיא אומרת שהמדינה רוצה בעונש המאסר של משה פרץ וזה לא בהכרח מדוייק. ניתן להסיק מכך שהתקשורת מנסה להציג פעמים רבות את הידוען באור שלילי, אך גם ניתן לראות מהתגובות של משה פרץ לתקשורת שהוא יודע שהוא מוצג כעבריין, ולכן ניתן להבין שיש תאום בין התקשורת לסלבריטי.