מכבים א'

מגישים אילון שגב ואיתי כהן

מקורות וקצת על הספר

ספר מקבים א', הידוע גם בשם ספר חשמונאים א', המספר על מרד החשמונאים , ועל ימיה הראשונים שלממלכת החשמונאים, תקופה המתחילה בגזירות אנטיוכוס ומסתיימת בעלייתו של יוחנן הורקנוס.

שני ספרי המקבים, ספר מקבים א' וספר מקבים ב' נכתבו סמוך לתקופת מרד החשמונאים. נראה שמקבים א' נכתב בעברית בארץ ישראל, על ידי מחבר שהכיר היטב את המקומות שעליהם כתב. לעומת זאת, ספר מקבים ב' הוא ספר שנכתב כנראה בפזורה היהודית מחוץ לארץ ישראל, כנראה במצרים בשפה היוונית. יוסף בן מתתיהו מעיד, שבימי הבית הייתה בידי העם "מגילה של חשמונאים", שבה היו קוראים על מלחמותיהם של החשמונאים ועל ניצחונם ההיסטורי במאבק מול היוונים.ספר מקבים א', כמו יתר הספרים החיצוניים, לא נתקבל ביהדות כחלק מן התנ"ך, ועל כן אבד מקורו העברי. הספר מהווה מקור היסטורי חשוב ביותר להכרת התקופה. בספר 16 פרקים.

תוכן הספר

ספר חשמונאים א' נחשב לחיבור ההיסטוריוגרפי החשוב ביותר והאיכותי ביותר שבין ההיסטוריוגרפיה המקראית לכתבי יוסף בן מתתיהו. אין ספק בלב החוקרים כי ספר זה נכתב בעברית (ונוסח זה שלו אבד) אך שרד בתרגומו ליוונית בלבד. שם מחברו אינו ידוע, אך ניכר על פי נוסחו כי מחברו היה היסטוריון מיומן, בן בית במורשתו ההיסטוריוגרפית המקראית, אך גם חי ופועל בהשפעת רוחות הזמן של ימיו. הוא הכיר את אתרי הקרבות שעליהם כתב, והעריץ את משפחת מתתיהו החשמונאי. נראה שהוא היה מקורב אליה, ושסייע בידי בניה המושלים ביהודה, ובמיוחד בידי שמעון מייסד השושלת, שצאצאיו אחריו ירשו את כס השלטון.

הספר מכסה את כל תולדות מרד היהודים ביוונים הסלאוקים, החל משנת 175 לפנה"ס ועד 134 לפנה"ס, ומסביר שישועת העם באה מידי ה' באמצעות משפחת החשמונאים ובמיוחד בני מתתיהו.

מרד המקבים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני המתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד היה רצוף בהצלחות וכישלונות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בכחידס , נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.



שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

מרד המקבים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני המתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד היה רצוף בהצלחות וכישלונות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בכחידס בידי יונתן (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.