חינוך אזרחי - רואים את העתיד
מתווה לתכנית בעיר תל אביב-יפו - אדר א', תשע"ו מרץ, 2016
"הדמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו". ישעיהו ליבוביץ'
המתווה לתכנית נבנה ע"י צוות מרכז פסג"ה תל-אביב-יפו תוך התייעצות עם מומחים ומורים מהשדה וכולל חמישה ראשי פרקים:
1. רציונל
2. שיח דמוקרטי- מאפייניו ודרכי הטמעתו
3. מודל העבודה לטווח קצר ולטווח ארוך
4. הצעות למעגלי השיח
5. מודלים ליישום בבתי ספר ובמרחב העירוני
1. רציונל
"השיח התרבותי והפוליטי בישראל מושפע משני עולמות עיקריים של מחשבה ומעשה... על סדר היום הציבורי עולות בהתמדה שאלות עקרוניות וסוגיות יסוד מורכבות המשקפות התנגשות בין זהויות אוניברסאליות ופרטיקולאריות.. [על כן עלינו לברר] מהי הפדגוגיה המאפשרת לחנך ולהביא לחוויה של עיצוב זהות אצל תלמידים תוך מפגש עם תרבויות ומסורות שונות בחברה דמוקרטית במציאות החיים שלהם" (כהן, 2015).
עיצוב הזהות והקניית ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים הם חלק בלתי נפרד מלימודי מקצוע האזרחות שבו לומדים התלמידים את מושגי היסוד של המשטר הדמוקרטי ואת עקרונות היסוד של האזרחות במדינה דמוקרטית. עקרונות וערכים אלו נלמדים גם בהקשר הרחב, בתחום של החינוך האזרחי- שם כולל למגוון של תכניות לימודים ופעילויות אקסטרה-קוריקולאריות.
מטרתו של החינוך האזרחי היא להכשיר את אזרח המחר במדינה דמוקרטית, לשם כך מחוייבת מערכת החינוך לטפח את תלמידיה ולחנכם להיות אזרחים המכירים את משמעותה והמבינים את המורכבות של החיים בחברה דמוקרטית. מטרה זו תושג באמצעות עירור המודעות ובאמצעות עיסוק בנעשה סביבם מתוך תחושת שייכות למדינה ולחברה; ככל שיחונכו להיות צרכנים ביקורתיים של מידע, המגיבים לאירועים, הנוקטים עמדה בדילמות מחיי היום יום והמצויים בכלים העומדים לרשותם לעשות כן, כך ירחיבו את יכולתם להשפיע על המציאות (ברק, 2005).
מושגי היסוד - הנגזרים מהחינוך לדמוקרטיה - נלמדים בעיר בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ובתכניות אקסטרה-קוריקולאריות, כגון מחויבות אישית, פרלמנט עירוני של מועצות תלמידים, מפגשים בין תלמידים ממגוון מגזרים ותכנית "השבוע הישראלי". תכניות אלו מזמנות שיח על סוגיות ועל דילמות חברתיות, בהשתתפות בני הנוער, מורים, מומחים, סופרים, אנשי רוח ואקדמיה ואמנים, המייצגים מגוון זהויות בחברה הישראלית. נוסף על כך התכניות מאפשרות לתלמידים להתנסות בפעילויות קהילתיות -חברתיות כאזרחים אקטיביים.
מִנהל החינוך בעיריית תל-אביב-יפו מאמין בקידום החינוך האזרחי ומוביל תכנית רב שנתית בנושא. התכנית מכוונת להכשיר תלמידים להיות אזרחים ביקורתיים ובעלי זהות אזרחית-דמוקרטית, ברצף גילאי מכיתות גן עד י"ב. בשלב הראשון תתמקד התכנית בשיח הדמוקרטי, שישמש ציר מארגן ללמידה. ההנחה היא שמבנה לימודים המדגיש את תרבות השיח הדמוקרטי בהווייה הבית ספרית יחזק את מיומנויות התלמידים לנהל שיח סביב נושאים שנויים במחלוקת, וכמו כן - יעודדם למעורבות רגשית-חברתית פעילה. המניע להחלטה זו נבע מתחושה של שחיקה שחלה בשיח הישראלי בערכי הדמוקרטיה, ובכלל זה האיום על עצם חופש הביטוי במרחב החיים הפיזי והווירטואלי. כמו כן – מן הצורך לחזק בקרב התלמידים את הערכים העומדים ביסוד החברה הישראלית והחרותים במגילת העצמאות.
אנו סבורים שהמציאות מחייבת לרתום את המנהלים ואת המורים לשמש מורי דרך להטמעת התכנית בבית ספרם. משימה חינוכית מעין זו יכולה לקרום עור וגידים ולנחול הצלחה רק מתוך מעורבותם הפעילה של צוותי החינוך בעיר.
הנחות יסוד
"על בית ספר ליצור סביבה חינוכית שתאפשר ותעודד מעורבות, שותפות ואחריות של התלמידים בחיי החברה. סביבה שבה יוכלו ללמוד את העקרונות והערכים המאפיינים חברה דמוקרטית –פלוראליסטית ולהתנסות ביישומם בחיי היום, ובכך לתרום לצמיחת התלמיד כאדם אוטונומי, כחבר פעיל בקהילה וכאזרח אכפתי ומעורב במדינה" (ד"ר מרכוס אליעזר , 1996).
- חשוב לעצב אקלים חינוכי מיטבי לניהולו של שיח דמוקרטי.
- תפקיד בית ספר לקדם ולהרחיב את העיסוק בחינוך האזרחי ולהבנות על פיו את הסדירויות הארגוניות.
- למידה משמעותית על דמוקרטיה מתרחשת בתהליך דמוקרטי באמצעות עיסוק בסוגיות ובאירועים אקטואליים.
- השיח הדמוקרטי מאפשר לתלמידים להשמיע את קולם, משמש הזדמנות ללמידה של תכנים ושל סוגיות ערכיות - אזרחיות ויוצר תשתית רעיונית ורגשית למעורבות אזרחית בחברה.
- אקטיביזם הוא מרכיב עיקרי בחינוך אזרחי וביסודו מונחת אחריותו של הפרט כלפי החברה וכלפי הקהילה שבה הוא חי.
- הבעת עמדות, הבעת דעות והנמקתן עשויה לעורר דיון פורה ולהכניס בו ממדים חדשים.
מטרות
- לקדם את החינוך האזרחי בעיר תל-אביב- יפו לבסס את ערכי הדמוקרטיה.
- לחזק ולשמר את האתוס התל אביבי של ניהול שיח דמוקרטי, המגלם אורח חיים פתוח וסובלני, ולבססו במסגרות הקהילה, החברה והתרבות.
יעדי התכנית
- להטמיע שיח דמוקרטי פתוח ולהפכו לציר מארגן בלמידה הבית ספרית.
- ליצור שגרות בית ספריות המזמנות עיסוק בחינוך אזרחי.
- להטמיע את השיח הערכי בנושאים אקטואליים על פי עקרונות הלמידה המשמעותית.
- ליצור חיבורים בין הגורמים, בין התכניות בתחום, בהקשרים הרלוונטיים ובראייה מערכתית, עירונית ובית ספרית.
2. השיח הדמוקרטי -מאפייניו ודרכי הטמעתו
חוזר מנכ"ל מנחה את מערכת החינוך "..לחזק את המעורבות של התלמידים בסוגיות מוסריות וחברתיות ולעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ובכלל זה נושאים פוליטיים ואקטואליים, באמצעות דיון פתוח, הוגן ומכבד... שיח שבו תלמידים יכולים להביע את דעתם, לחשוב ולהתלבט בביטוי עמדות שהן לגיטימיות מבחינה משפטית וחברתית במדינה, ובה בעת לעמוד נגד ביטוי של עמדות בלתי-חוקיות, ביניהן כאלו המטיפות לאלימות או לגזענות...". תהליך למידה זה משקף את ..."אבני היסוד של הלמידה המשמעותית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד ורלוונטיות ללומד (ע.מ.ר)... " (חוזר מנכ"ל, 2014).
תפיסת העולם העומדת בבסיס התכנית שלפנינו היא תפיסת עולם ערכית המאמצת ערכים, כגון צדק, קדושת חיי אדם, שוויון, כבוד האדם, סובלנות, אחריות, חופש הביטוי ומעורבות אזרחית. מדובר בתמונת עולם פתוחה ומכילה, חותרת למפגש בין עולמות, ממנה נגזרת גישה פדגוגית פעילה, אינטראקטיבית, ביקורתית ושיתופית. אימוץ השקפת עולם זו חיונית לניהולו של שיח דמוקרטי ומאפשר את קיומו במגוון קהילות ובמגוון סיטואציות, במכוון ובאקראי.
השיח המיטבי שברצוננו להשריש הוא שיח המשקף פתיחות, שקיפות ומתן חופש ביטוי למגוון דעות, שיח המושתת על פלורליזם מחשבתי, נוקט עמדה וביקורתי, בעל רצון ומוטיבציה להשפיע. שיח מעין זה הוא שיח השומר על גבולות החוק ועל כללים של "שיח מוגן". ראו דוגמה לניהול שיח מסוג זה ביחידה העוסקת במשמעות של השיח (לאור-אשור, 2014).
בהבניית השיח מן הראוי לתת את הדעת למרכיבים הכרחיים (כהן, כפי שמצוטט אצל רבינוביץ וגרינצבורג 2010). מרכיבים אלו אמורים להיות שזורים בתהליך המקיף של החינוך האזרחי, ומן הראוי שהללו ישמשו בבחינת עקרונות יסוד בניהול השיח החינוכי. כמו כן יש להבהיר שארבעת המרכיבים -השלבים מתקיימים כמכלול ואין עדיפות לרצף הוראה מסוים, וכך לעתים תהיה ראשונה העשייה הפעילה, ובעקבותיה יופנו התלמידים להעמקה, להמשגה ולגיבוש עמדתם. בעיקר יש לתת את הדעת לאיכות השיח ולהערכתו.
- הקניית ידע תאורטי והפנמתו: חשוב לאפשר לתלמידים להרחיב את הידע הבסיסי- המושגים והתכנים ההכרחיים כדי לנהל דיון משמעותי.
- ניתוח מצב ובחינת תובנות: הלומדים ישתמשו בידע שנרכש ובידע העולם שלהם כדי לנתח וכדי לבחון תובנות סביב אירועים אקטואליים. המורה צריך לשלב בין שני השלבים הראשונים ולעבור ביניהם לסירוגין, לעתים אף יכול להפוך את הסדר - להתחיל באקטואליה ולעבור ממנה למושגים תיאורטיים ואחר כך לחזור להמחשה האקטואלית.
- גיבוש עמדה והמשגתה: התלמידים יגבשו לעצמם עמדה עצמאית ומנומקת בשאלות שעל סדר היום הציבורי, יוכלו להחזיק בעמדה, להביעה על פה או בכתב, ובעיקר יוכלו לנמקה על פי מכלול שיקולים רציונליים, רגשיים ואחרים.
- יישום הנלמד - פעולה אזרחית, קרי אקטיביזם: השאיפה אינה להישאר רק ברמה ההצהרתית-תיאורטית, אלא גם לכוון לעשייה אקטיבית במרחב הציבורי, מתוך הגשמת ערכים של מעורבות ושל השתתפות אזרחית.
ניהול שיח בעל הקשרים מוסריים, חברתיים ופוליטיים הוא משימה חשובה וקשה לכל העוסקים בחינוך ערכי. במדריך למורה "שניים יחדיו" (כהן , 2014) מציע הכותב כלים פדגוגיים מעשיים לניהול דיון בשאלות ערכיות. הכותב מציג ארבע גישות להתמודדות עם דילמות ועם מחלוקות - גישת הסתירה, גישת הקונפליקט, גישת ההלימה והגישה הדיאלקטית. המלצתו היא לנהל את השיח הדמוקרטי על פי הגישה הדיאלקטית. ביישום הגישה יש לשים לב לעקרונותיה הפדגוגים, ובהם בירור מורכבויות, שאילת שאלות, ריבוי קולות ושיח, חשיבות דרך הבירור, הפיכת קונפליקט לדילמה[1].
[1] בהקשר זה יש להבהיר שמקור המילה דילמה הוא מיוונית. מילה זו מורכבת מהמילה לֶמה=הצעה, ומהמילה דִי=כפליים, הרבה. בימינו מתכוונים לבחירה בין שתי אפשרויות, אך למעשה לא מדובר בהכרח בבחירה בין שתי אפשרויות, שכן דילמה היא צומת דרכים בין שתי אפשרויות או יותר.
3. מודל העבודה- לטווח הקצר ולטווח הארוך
התכנית היא חלק ממערך ההוראה והלמידה של כל בתי הספר בעיר, מכוונת לרצף הגילאי ובראייה רב שנתית. התכנית תשולב בשלושה מעגלי הקשר- לימודי האזרחות, מקצועות הלימוד בתחומי הדעת ובפעילויות אקסטרה-קוריקולאריות בית ספריות ומחוצה לו. ההחלטה שהתקבלה היא להניע את המהלך כבר בשנת הלימודים תשע"ו וליישמו בהיקף מצומצם: בשלב זה - בשכבות הגיל ט', י', במפגשים שיוגדרו מראש. מפגשים אלו יזמנו שיח דמוקרטי בסוגיות רלוונטיות לחיי היום יום של הלומדים.
4. הצעות למעגלי שיח
שיח דמוקרטי בתכנים ובנושאים ממציאות חייהם של התלמידים עשוי להקנות לתלמידים, אזרחי המחר, הבנת עומק של נושאים שנויים במחלוקת ושל דרכי התמודדות עמם.
כל צוות בית ספר יבחר כנקודת מוצא לשיח - סוגיות, דילמות , תופעות, אירועים וכדומה.
להלן מספר הצעות למקורות ונושאים אפשריים (נא לפתוח בדפדפן גוגל כרום):
- שבת - יחידה שפותחה במרכז פסג"ה תל-אביב-יפו
- זכויות עובדים - פעילות של מרכז פסג"ה תל-אביב-יפו העוסקת בסוגיית זכויות עובדים.
- עובדים זרים - תהליך הגלובליזציה כפי שמשתקף מהיבטים שונים, כגון סוגיית ההגירה העולמית.
- פליטים - תהליך הגלובליזציה כפי שמשתקף מהיבטים שונים, כגון סוגיית ההגירה העולמית.
- להיות אזרח במדינת ישראל - פעילויות לקראת קבלת תעודת זהות. מנהל חברה ונוער.
- גרפיטי - אמנות או ונדליזם, לאלף את הגרפיקה, עולם הגרפיטי ואמנות הרחוב שיעור מתוקשב.
- חופש הביטוי - סרטון- גזענות - הפניה לספר
- עמדות פוליטיות של מורים בכתה כן או לא?
הצעות לשימוש במגוון מתודות לשיח פנים אל פנים ודיגיטלי:
- דיון - לקט סרטונים של מט"ח, טיפ ברגע: מתודות לקיום דיון אזרחי, שילוב אקטואליה בשיעורי אזרחות
- ששת כובעי חשיבה - מתוך אתר ברנקו וייס. ששת כובעי החשיבה - פעילות של המרכז הישראלי לחינוך
- פאנל דיון
- אקווריום
- דיבייט - תכנית "שיג ושיח" שמטרתה להעניק לתלמידים כלי לפיתוח יכולת הרטוריקה
- קפה דילמההסביבה שבה יתנהל השיח הדמוקרטי- כתה, המרחב הבית ספרי או מרחבים ציבוריים-קהילתיים. במסגרת יום הלימודים או לאחריו. הרכבי למידה -זוגות, קבוצות או מליאה. למידה רב גילאית או שכבתית. הארגון הפיזי וצורת הישיבה, המאפשר קשר עין בין המשתתפים.
התוצר - מכוון לתגובה פעילה ולעשייה מתוך מעורבות וביקורתיות - קמפיין אינטרנטי, כתיבת עצומה, יצירת סרטון, ארגון תערוכה, הצטרפות למשימה חברתית, התנדבות ועוד.
5. הצעות למודלים אפשריים למפגשי-שיח בבתי ספר ובמרחב העירוני
- מפגשים בתוך בית הספר במגוון הרכבים- בין תלמידים - הורים- מורים בין תלמידים - אורחים (מומחים, סופרים, בעלי דעה מוצהרת מקהילה מסוימת).
- מפגשים בין בתי ספר בעיר ומחוצה לה, צפון- דרום , ממלכתי- ממלכתי דתי, יהודי- ערבי וכדומה.
- מפגשי בית ספר- קהילה: מוסדות חברה ותרבות, ארגונים בעיר.
- מפגשים וירטואליים: עם עמיתים בארץ ובחו"ל באמצעות שיחות וועידה בווידאו, מסמכים משותפים במגוון פלטפורמות דיגיטאליות, כגון סקייפ, סביבת 365 ...).
דוגמאות יישומיות מבתי הספר בעיר
בית הספר הניסויי הרב תחומי שבח מופת
החינוך האזרחי שזור כנושא רוחבי בכל הפעילויות החברתיות ומהווה גם ציר מארגן בלמידה במקצועות השונים, בכל שכבות הגיל. מתוך מטרה ליצור סביבה חינוכית בה השיח הערכי מרכזי ונוכח.
לדוגמא: חינוך לדו קיום עם המגזר הערבי, פעילויות עם תלמידי החינוך המיוחד.