סופר סת''ם זה לא סתם
שירה לבאון
סיפור שעובר במשפחה קשור לקלף מיוחד שעובר מדור לדור.
מסופר על איש חכם וחשוב, שנולד בעיר סולקוביץ' שהיתה אז אוסטרייה וכיום פולין. האיש הזה היה השוחט, החזן וסופר הסת"ם של העיירה.
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות ( ראשי תיבות: סת"ם) ומשתמש בכלי כתיבה העשוי מקנה או נוצה ובדיו מיוחד.
שמו של האיש הזה היה שמעון פישגרונד. עם נוצה ודיו הוא היה כותב בכתב קטנטן שאפשר היה לקרוא רק בעזרת זכוכית מגדלת, חלקים מהתורה על קלף.
כשהבן שלו, אברהם, הגיע לגיל 13, עזבה אשתו, אמא של אברהם את הבית. שמעון לא יכול היה לגדל את אברהם לבדו ולכן שלח אותו לגור עם קרובי משפחה בברלין שבגרמניה.
שמעון צייד את אברהם בכל מיני דברים, בין היתר בקלף עליו כתב את כל מגילת אסתר.
לימים כשאברהם גדל, הוא הכיר את רבקה בפולין והם התחתנו.
בשנת 1935 גורשו היהודים ובניהם אברהם ורבקה מברלין לפולין בעקבות עליית הנאצים לשלטון, אך הצליחו להשיג אישור עלייה לפלסטינה (כיום ישראל).
הם גרו בחיפה, שם נולד בנם משה הבן הבכור והיחיד. אביו אברהם נפטר בשנת ? והקלף עליו כתובה מגילת אסתר, עבר אל משה.
משה התחתן עם צילה, נולדו להם שני ילדים. משה שמר על הקלף והתגאה בו מאוד, זו היתה המזכרת היחידה מהשושלת המשפחתית שכבר כמעט לא נותר ממנה זכר.
בספטמבר 2013 משה הלך לעולמו. הקלף עבר לשמעונה בתו.
שמעונה, קרוייה על שם שמעון פישגרונד, האיש החכם, השוחט, החזן וסופר סת"ם מהעיירה סולקוביץ', שכתב את כל מגילת אסתר על הקלף.
שמעונה היא אמא שלי והאיש הזה, שמעון, הוא סבא של סבא שלי.