עבודת הגשה בתנ"ך - דוד וגוליית

מגישים: עומר פרידמן, אביתר מידאני כיתה: ט'2

אמנות

Big image

מידע אודות התמונה

הצייר הינו גוסטב דורה שחי בין השנים 1832 - 1883, צייר ותחריטאי צרפתי שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים. השנה בה הציור צויר היא 1880.

בחרנו בתמונה זו משום שזו התמונה שלדעתנו מתארת את האירוע בצורה הכי טובה, ניתן לראות את דוד הצעיר מרים את ראשו הכרות של גוליית אל מול עיני שני הצבאות - צבא ישראל וצבא הפלישתים.

ניתן לראות בצד שמאל את הצבא הפלישתי נס על חייו ומצד ימין את הצבא הישראלי מריע לדוד ומשבח אותו.


תיאור התמונה תואם את התיאור המקראי:

"וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ." (שמואל א', פרק ט"ז, פסוק נ"א)

מקרא

מוסר ההשכל שאנו הסקנו מן הסיפור הוא שלא צריך לזלזל ולחשוב שאתה יותר טוב מאנשים הנראים לך קטנים וחלשים, צריך לתת להם הזדמנות, לאפשר להם לנסות, אחרי הכל, מי יודע? אולי הם יותר טובים או יותר חזקים ממה שהם נראים.

דוד התנדב להלחם בפלישתי הזה למרות שלא היה בצבאו הסדיר של שאול מפני שהייתה לו תחושה חזקה שה' יהיה עמו כמו שהיה איתו בעברו כרועה צאן כשנתקל בדב ואריה, הוא הכה אותם והרג אותם, בנוסף דוד התנדב משום שרצה את הפרס - לשאת את בתו של שאול לאישה על מנת להתקרב למלוכה.


ציטוט:

"לב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל, אַל-יִפֹּל לֵב-אָדָם עָלָיו; עַבְדְּךָ יֵלֵךְ, וְנִלְחַם עִם-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה. לג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד, לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, לְהִלָּחֵם, עִמּוֹ: כִּי-נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו. {ס} לד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל, רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן; וּבָא הָאֲרִי וְאֶת-הַדּוֹב, וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר. לה וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו; וַיָּקָם עָלַי--וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו. לו גַּם אֶת-הָאֲרִי גַּם-הַדֹּב, הִכָּה עַבְדֶּךָ; וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, כְּאַחַד מֵהֶם, כִּי חֵרֵף, מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים. {ס} לז וַיֹּאמֶר, דָּוִד, יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה"


(שמואל א', פרק י"ז, פסוקים ל"ב - ל"ז)

מפת אזור המלחמה

ספרות

שיר העוסק בנושא זה - גוליית / כוורת

מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון

לחן: דני סנדרסון


זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
כוורת - גוליית

הדומה והשונה - הסיפור המקראי והשיר

הדומה

בשיר ובסיפור המקראי:


1. גוליית מתואר כאדם מפחיד וכוחני.

לפי השיר: כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל, גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת'גיל. הם קראו לו "השד מאשקלון".

לפי הסיפור המקראי: "י וַיֹּאמֶר, הַפְּלִשְׁתִּי, אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה; תְּנוּ-לִי אִישׁ, וְנִלָּחֲמָה יָחַד. יא וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה; וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ, מְאֹד. {פ}" (שמ"א, פרק י"ז, פסוקים י' - י"א)


2. דוד הורג את גוליית.

לפי השיר: דוד מלך התעצבן, "הרוגטקה תנגן!" אבן לעברו ירה, קלע לו בול בפוני.

לפי הסיפור המקראי: "מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד." (שמ"א, פרק י"ז, פסוקים מ"ט - נ')


3. העם שיבח את דוד לאחר שהרג את גוליית.

לפי השיר: כל התנ"ך אמר תודה והתרגש, "אם תרצה להיות מלכנו, תתקשר מחר בשש" ומאז לא שמעו אותם אומרים...

לפי הסיפור המקראי: "נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן." (שמ"א, פרק י"ז, פסוק נ"ב)


השונה

בשיר ובסיפור המקראי:


1. בשיר כתוב שדוד הרג את גוליית בעזרת רוגטקה ובסיפור המקראי כתוב שדוד הרג את גוליית בעזרת מקלע.

לפי השיר: דוד מלך התעצבן, "הרוגטקה תנגן!" אבן לעברו ירה, קלע לו בול בפוני.

לפי הסיפור המקראי: "נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד." (שמ"א, פרק י"ז, פסוק נ')


2. בשיר גוליית הוא אשקלוני ובסיפור גוליית הגיע מגת.

לפי השיר: הם קראו לו "השד מאשקלון".

לפי הסיפור המקראי: "כג וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות (מִמַּעַרְכוֹת) פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁמַע, דָּוִד." (שמ"א, פרק י"ז, פסוק כ"ג)


3. לפי השיר העם המליך את דוד לאחר שהרג את גוליית ובסיפור המקראי כתוב שדוד הומלך רק לאחר ששאול מת.

לפי השיר: כל התנ"ך אמר תודה והתרגש, "אם תרצה להיות מלכנו, תתקשר מחר בשש".

לפי הסיפור המקראי: "ד וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה, וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-בֵּית יְהוּדָה; וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, לֵאמֹר, אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת-שָׁאוּל. {ס}" (שמ"ב, פרק ב', פסוק ד')

פיסיקה ומתמטיקה

תשובות לשאלות

האם חוקי הפיזיקה על פי דבריו של המרצה השפיעו על ניצחון דוד? הסבר ונמק.

כן, החוק הפיסיקלי שהשפיע על ניצחון דוד הינו החוק השלישי של ניוטון שאומר שכאשר גוף מפעיל כוח על גוף אחר, הגוף האחר מפעיל את אותו הכוח, כלומר הכוחות שווים ומנוגדים זה לזה. בנוסף, דוד היה מנוסה בירייה בקלע ולכן כיוון את חלוק הנחל למצחו של גוליית, החלק היחידי שהיה חשוף.


האם קיים חוק פיזיקאלי או משוואה מתמטית המחזקת או סותרת את הסיפור המקראי?

לאחר כל החישובים שנדרשו, הגיעו למסקנה שחלוק הנחל שדוד ירה בקלע שלו אל עבר גוליית עף במהירות של 35 מטרים לשנייה כך שעוצמתו השתוותה לעוצמת קליע של אקדח, מסקנה זו סותרת את הסיפור המקראי משום שבמקרא כתוב שדוד ניצח את גוליית בעזרת רוח ה' ולפי התיאוריה של המרצה מלקולם גלדוול, היו מעורבים כוחות פיסיקליים ולא כוחות רוחניים.


חווה דעתך אודות מסקנותיו של המרצה בקטע זה.

לדעתנו, מסקנותיו של המרצה אכן נכונות ואף הגיוניות מפני שהתאוריה של המרצה מלקולם גלדוול אומרת שישנן השערות בקרב הקהילה הרפואית במשך השנים שטוענות שיש לגוליית מוגבלות מסויימת אשר נקראית "אקרומגליה", שנגרמת על ידי גידול שפירי שיושב על בלוטת יותרת המוח אשר גורם לה לייצר יותר מהורמון הגדילה ופוגע בראייה מפני שהוא ייושב על עצבים מרכזיים שקשורים לראייה. זה הגיוני משום שישנם אנשים כאלה גם כיום.


האם אתה מקבל או לא מקבל את טענותיו של החוקר? נמק.

אנחנו מקבלים את טענותיו של המרצה משום שהפיסיקה היא חלק בלתי נפרד מהעולם, והיא מן הסתם מעורבת בכל פעולה/אירוע שמתרחש/ת על כדור הארץ. עם כל זאת, אנחנו מאמינים שדוד ניצח את גוליית גם בעזרת ה'.

סוף