עבודה בהיסטוריה

מגישים: אלמוג דרסה דולב עבודי שגב שלום וגלעד אדרי

העיר פריז ומאפייניה הכלליים בימי הביניים

העיר פריז משתרעת על שטחים בארץ צרפת והיא בירת צרפת ובירת חבל איל דה פרנס.

מיקומה הגיאוגרפי הוא באמצע הנהר סן בשביל מסחר וכלכלה. היא הוקמה במאה השלישית לפני הספירה.

מקור השם בשבט הגאלי פאריזי שהתגורר במקום לפני הכיבוש הרומי. תחת הכיבוש הרומי נקראה העיר לוטטיה.

גורמי מיקומה של העיר הם: ליד נהר הסן לצורך מסחר וכלכלה ימי, ליד הכנסייה של נוטרדאם, בית החולים הציבורי, וארמון שבנה לואי הקדוש.

שלבי הקמתה הם: בהתחלה העיר פריז היתה כפר דייגים ששכן על אי באמצע נהר הסן, מלך הפרנקים הפך את פריז לאחת מהערים שאליהן הוא נהג לנדוד עם חצר מלכותו, לאחר מכן עברו כמה וכמה מלחמות קשות כמו המלחמה בויקינגים שנגמרה רק במאה העשירית .לאחר 1190, הקיף פיליס אוגוסט את שתי גדותיה של פריז בחומה, כשבגדה הימנית נבנה הלובר כמצודה המערבית. בנוסף בשנת 1200 הקים פיליפ אוגוסט ברובע הלטיני את אוניבסיטת פריז שהביא לעיר מבקרים מכל רחבי אירופה.

בסביבות שנת 1328מנתה אוכלוסיית פריז כ-200,000 תושבים, והייתה לעיר המאוכלסת ביותר באירופה.

אתרים בפריז

מוזיאון הלובר

מוזיאון הלובר בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. ההיסטוריה של המבנה החלה כמעט לפני אלף שנה, והמבנה הנוכחי התפתח מארמון שהחל להיבנות במאה השש-עשרה. הלובר הוא המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ושטחו 100,160 מטרים רבועים, מהם 58,470 מוקדשים לתצוגות. ללובר היסטוריה אמנותית, אדריכלית ופוליטית ארוכת שנים, שראשיתה בשושלת הקאפטינגית. ציוני דרך רבים בהיסטוריה של פריז משיקים להיסטוריה של הלובר. מבנה המוזיאון היה בעבר ארמון מלכותי, וכיום הוא משכנן של יצירות אמנות מהמפורסמות והיפות בעולם ורובם מימי הביניים כמו , המונה ליזה, המדונה והילד אם אנה הקדושה והמדונה של הסלעים של לאונרדו דה וינצי. חשיבותה של מוזיאון הלובר הוא: שהוא שומר על יצירות יקרות ערך מימי הביניים כמו שמתואר קודם ובנוסף הוא סמל להתפתחות האומנות בימי הביניים

מוזיאון קלוני

מוזיאון קלוני המכונה בצרפתית מוּזֶה דֶה קְלוּני או בשמו הרשמי, "המוזיאון הלאומי על ימי הביניים" הוא מוזיאון הנמצא ברובע החמישי של פריז. המבנה בו שוכן המוזיאון, שבנייתו החלה בשנת 1334 ושמשלב סגנון גותי ורסאנס, היה בעבר מעונו הפריזאי של אב מנזר קלוני. הוא הפך למוזיאון ציבורי בשנת 1833, ולמעט שמו, אין לו עוד כל קשר למנזר. המבנה מהווה ככל הנראה את הדוגמה הטובה ביותר לאדריכלות ימי הביניים בפריז. בנוסף מוזיאון הקלוני הוא גם מקום אומנותי וחשוב כי יש במוזיאון אוסף עשיר ביותר של פיסול, קרמיקה, גילוף, שטיחים, חפצי אומנות שונים בזהב ובברונזה, עבודות זכוכית, מתכת, עץ ושנהב, כלי נשק, תכשיטים וחפצי יום יום מימי הביניים.

כנסיית נוטרדאם

כנסיית נוטרדאם נמצאת בפריז והיא מהתיירים הפופולרים בעיר, זהו את חינם שאליו מגיעים כ-14 מיליון תיירים בשנה. זהו מבנה עתיק יומין שיושב על חורבות של מבנים קדומים אף יותר, הבנייה של המבנה שאנו מכירים החלה ב-1163 ע"י לואי השביעי והסתיימה ב-1345, לפני כן היו במקום כנסיות קדומות ואף לפני מקדש רומי לכבוד האל יופיטר. המקדש הנוכחי הוא לכבוד מריה הקדושה, " גבירתנו " . המבנה כל כך מרהיב ומורכב, סגנון גותי קורן, אלו חלונות רוזטה המעוגלים עם ויטראז'ים ואיתורי אבן סביב. במהפכה הצרפתית נהרס המבנה, אך במאה ה-19 שופץ, התווספו אליו פסלים כמו הגארגוילים, כימרות, דרקונים, זאת בכדי להרחיק שדים. הכניסיה ממוקמת במרכז פריס על האי אייל דה לה סיטה, המרחק מפריז לשאר חלקי צרפת נמדד מהכיכר אשר מתחת לכנסיה. כנסו לנוטרדאם והתרשמו מהחלונות, מהמגדלים, מהפעמון, מהמפלצות מהריח ומהמוסיקה הגרגוריאנית במימים מסוימים. אל תשכחו לבדוק את הקריפטה הארכאולוגית מתחת לכיכר, שם תוכלו לראות ממצאים מהתקופה הרומית.

מומלץ לבקר במקום זה מפני שצריך ללמוד על ההיסטוריה הדתית של פריז ולהעשיר את הידע שלנו על היסטורית פריז ולראות את סגנון הבנייה בפריז בימי הביניים.

כנסיית נוטרדאם חשובה לתושבים כי היא חלק מהיסטוריית פריז וחלק מהדת.

יהדות פריז

ב-1182 פיליפ השני, מלך צרפת שהיה בן 17 שנה בלבד היה עוין ליהודים וזאת בהסתמך על יועציו. הוא גירש אותם מנחלותיו המלכותיות באיל איל דה פראנס

ב-1289 היהודים גורשו מאנז'ו, מיין, נוור וגסקוניה רובם של יהודים אלה עברו להתגורר בפריז התקבלו על ידי פיליפ הרביעי מלך צרפת, אם כי הוטלו הגבלות על עסקיהם. אולם, גירוש היהודים מאנגליה ב-1290 הותיר את רישומו על צרפת, ועד מהרה פיליפ הרביעי שינה את דעתו. ב-1291 ושוב ב-6 ביוני 1299 הוא פקד על גירוש היהודים מצרפת, אך הוראותיו לא יצאו אל הפועל. בשנת 1306 הוא פרסם שוב צו אשר אסר על יהודים להתגורר על אדמת צרפת, וזאת על מנת לזכות בממונם וברכושם.

ב-1315 לואי העשירי מלך צרפת שהיה בנו של פיליפ הרביעי, החזיר את היהודים לצרפת תמורת תשלום חד פעמי לתקופה של שתים עשרה שנה שבה הם היו אמורים להיות חופשיים מכל התערבות ממשלתית בעסקיהם. אולם למעשה הם לא הורשו להלוות כספים, אם כי הותר להם לעסוק במשכון הם הוכרחו לענוד טלאי שהעיד על יהדותם.

בתקופתו של זאן השני מלך צרפת ב-1359 ושוב ב-1361 נעשו ניסיונות לאפשר ליהודים להתיישב שוב בצרפת. ניתנה להם ערובה לביטחונם למשך עשרים שנה, והם הורשו אפילו לגבות ריבית גבוהה על הלוואות.

מקורות מידע