הרצל- חברה מתוקנת
שוויון בין בני אדם
קורות חייו
כשהרצל היה בן 14 ייסד אגודה בשם WIR (אנחנו), שמטרתה הייתה לקדם את ידיעת השפות של חבריה באמצעות כתיבת סיפורים.
הרצל החל לפעול להקמת מרכז מדיני ליהודים. הוא כתב חוברת בשם "מדינת היהודים", שהתפרסמה ב-1896, ובה קבע כי הפתרון היחיד לבעיית היהודים הוא הקמה של מדינה יהודית עצמאית, שתוקם בהסכמת המעצמות הגדולות.
הרצל הגיע למסקנה כי יש צורך בפעולה ברורה וגלויה, שיהיה לה פרסום רב. הוא החליט לכנס נציגים מהעם היהודי בעולם כולו לקונגרס פומבי והחל לפעול להקמת תנועה ציונית. הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל שבשוויץ בשנת- 1897 ובו השתתפו כ- 200 צירים מ- 16 ארצות.
ב- 1902, לאחר ביקור בארץ ישראל, פרסם הרצל רומן עתידני בשם "אלטנוילנד(ארץ ישנה חדשה), שבו שרטט את מדינת היהודים האידיאלית כפי שתראה בעתיד.
בשנת 1903, החלו להגיע ידיעות ליהודים על פרעות קישינב, שהיו הפוגרום הגדול ביותר ביהודים עד אותם ימים. 49 יהודים נרצחו, כ-500 נפצעו ובתים רבים נהרסו. הפוגרום הבהיר להרצל את היקף האנטישמיות באירופה ואת הצורך הדחוף בפתרון ליהודים.
שוויון בין בני האדם
הציטוט הזה מספר לנו שהרצל לא הבדיל אף אחד מבין בני האדם האחרים, לא משנה לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך או מאיפה הוא מגיע משום שדבר זה הוא דבר חסר נימוס ויכול לגרום לבן אדם השונה אי נעימות וזה יכול לקרב אותו להתאבדות או שלב אלים שבו הוא יהרוג אנשים אחרים.
מימוש הרעיון שוויון בין בני אדם
בשנת 1897 כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בעיר באזל. בקונגרס זה הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית ונוסחו מטרות הציונות:"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית לאומי בארץ ישראל המובטח במשפט העמים "
בקונגרס הוחלט להקים מוסדות כלכליים חברתיים ובהם:
1. הקמת בנק לאומי וקרן לאומית למימון פעולות התנועה הציונית.
2. הקמת הקרן הקיימת לישראל למען רכישת אדמות בארץ ישראל.
3. יסוד אוניברסיטה עברית.
הקונגרס הפך את התנועה הציונית לתנועה לאומית יהודית גדולה, גאה ומפורסמת בעיתוני העולם, אשר העלתה את הבעיה היהודית לתודעה עולמית ודרשה פתרונות.
לאחר הקונגרס כתב הרצל ביומנו "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים. לו הייתי אומר זאת היום, היה כל העולם צוחק לי. אך אולי בעוד 5 שנים, בוודאי בעוד 50 שנה כולם יכירו בה."
השוויון בין המינים
כמחצית מאוכלוסיית ישראל הן בנות – ילדות, נערות ונשים, וכמחצית הם בנים – ילדים, נערים וגברים. בנות ובנים רוצים דברים דומים – הם רוצים שיאהבו אותם ושיכבדו אותם, הם רוצים להצליח בלימודים, להשתתף בחוגים מעניינים, לשחק ולטייל. כך גם אצל המבוגרים – נשים וגברים רוצים שיהיה להם מקצוע מענין, משפחה, תחביבים ובילויים. ובכל זאת, יש הבדל בין המינים.
בעבר היה הבדל גדול בין התפקידים שמילאו נשים וגברים בחברה ובמשפחה – הגברים יצאו לעבודה, דאגו לפרנסת המשפחה והשתתפו בכל התפקידים החשובים בחברה, ואילו הנשים נשארו בבית, טיפלו בילדים, בישלו וניקו.
לאט לאט השתנה המצב, וכיום הנשים לומדות מקצוע, עובדות ומתפרנסות כמו הגברים. יותר ויותר נשים ממלאות תפקידים חשובים בארגונים שונים, ויש ביניהן מנהיגות, ממציאות, מדעניות, נשות עסקים וכדומה. כיום יותר גברים משתתפים בטיפול בבית ובילדים. כלומר, יש יותר שוויון בין גברים לנשים.
גם היום השוויון בין גברים לנשים איננו מלא. יש מקומות עבודה שמעדיפים להעסיק עובדים גברים; במקומות עבודה רבים הנשים מקבלות תפקידים פחות חשובים מן הגברים; והשכר של נשים נמוך מזה של הגברים, אף על פי שהן עושות את אותה עבודה.
בשנים האחרונות נחקקו בישראל ובעוד מדינות חוקים שונים שנועדו לקדם את השוויון בין נשים לגברים. למשל, לפי החוק, בכל הצעת עבודה חייבים לתת הזדמנות שווה גם לגברים וגם לנשים להציע את עצמם לתפקיד. חייבים לקבל לעבודה את מי שהכי מתאים לתפקיד, ולא משנה אם הוא גבר או אישה.