רגע לפני בחינת הבגרות
קיץ תשע"ו
וזהו!
הינה היא כמעט כבר פה. בחינת הבגרות
שנתיים לימדנו, עבדנו, זרענו, טיפחנו, עודדנו, ניגבנו את הדמעות וטפחנו על השכם.
שנתיים התמודדנו עם שפע השינויים והחידושים, ולא פעם נאלצנו לחפש את הגבינה שהוזזה לה הרחק הרחק מעבר לטווח היד שלנו.
השקענו מאמץ רב יותר מאשר בשנים קודמות.
חווינו חוויות ראשוניות – הוראה הנפרסת על פני שנתיים; חלק משמעותי הנלמד בהוראה – למידה אחרת ומוערך על ידינו בלבד בהערכה חלופית; בניית תכנית לימודים שלנו, עם ההעדפות והדגשים שלנו; בניית מחוונים; מבנה היבחנות חדש; מבנה בחינה חדש, והכל תוך כדי שינויים וחידושים נרחבים בשאר תחומי הדעת (כן, כמה מאתנו מלמדים תחום דעת נוסף, מחנכים ו/או ממלאים תפקידים שונים בבית הספר).
לימדנו אותם את הסוגיות ההיסטוריות השונות.
למדנו והתלבטנו אתם על דילמות ודרכי תגובה מגוונות.
ועכשיו הם ואנחנו ניגשים לבחינה החיצונית המסכמת. רגע לפני, הינה שוב כמה עקרונות שחשוב לזכור ולהזכיר לתלמידים:
שאלת חשיבה מנוסחת באופן המחייב את התלמיד להשתמש במה שלמד, אבל בה בעת לחשוב, לנפות, למיין ורק אז לענות. שאלות אלה תמיד מבוססת על ידע (חלק משמעותי מהניקוד), אבל מחייבות גם הבנת תהליך היסטורי. הינה לפניכם שתי דוגמאות שכבר היו בבחינות קודמות.
מימין - ניסוח 'פשוט' המחייב ידע בלבד.
משמאל - אותה שאלה המנוסחת באופן מורכב יותר, אך מאפשרת חשיבה, תשובות רחבות יותר, ובעיקר - 'יציאה מהקופסא':
וזה גם הרגע להודות לציבור המורים להיסטוריה, שצעד עימנו לכל אורך הדרך הארוכה הזו. ביחד דילגנו מעל המכשולים השונים, ביחד בנינו גשרים כדי לחצות בבטחה את הנהרות והנחלים. לעיתים ישבנו לנוח בצד הדרך כדי שנוכל לקום לאסוף כוחות ולהמשיך, בפעמים אחרות מצאנו עצמנו רצים אחריכם, המורים המובילים והיוזמים. אבל תמיד תמיד ידענו שבקצה השביל מחכים לנו ה-20 ביוני והחופשה הגדולה.
תודה לכם המורים על הובלת התלמידים, על הקניית התובנה שכולנו חוליה בשרשרת הדורות, הבונה את הישראליות, העם היהודי והאנושות. על שהקניתם לתלמידים את הידע (גם אם בסיסי בלבד) להבין ולהעריך את כל מה שעשו כאן הדורות שקדמו לנו, להוקיר את מה שאינו מובן מאיליו, ולעורר בהם את הרצון להמשיך ולתרום, לקדם ולשפר את האומה, המדינה והאנושות.
תודה למדריכים, מובילי תחום הדעת ובראשם - גלעד מניב - על המאגר הבלתי נדלה של רעיונות, הצעות לשיפור ולמידה משותפת.
תודה ענקית למדריכים שלנו שתמיד תמיד היו שם בשבילכם (ובשבילי), עם אוזן כרויה ומייל פתוח.
בהצלחה לכולנו.
ד"ר אורנה כץ אתר
מפמ"ר היסטוריה