החמצן
שם - שי סער
תעודת זהות לחמצן
טמפטורת התכתו של החמצן הוא 183- C וטמרפטורת רתיחתו היא -218.8 C .
מבנה החמצן הוא מורכב מחלקיקים המפוזרים באוויר ונעים בין חלל החדר
(מקורות מידע: ויקיפדיה)
תכונות ושימושים
מסיכות חמצן במטוס
מכשירי חמצן בתעשיות פלדה
מכשיר החייאה בבתי חולים
גילוי והיסטוריית החמצן
הכומר ג’וזף פריסטלי הוא שפרסם את קיומו של החמצן. הוא נהג לערוך ניסויים להנאתו ובאחד מהם התגלה החמצן. ב- 1 לאוגוסט 1774 חימם פריסטלי בתוך פעמון זכוכית אבקה אדומה, שכיום ידוע כי היא כספית חמצנית. הוא גילה על פני הזכוכית קרום בגוון הכסף וזיהה אותו ככספית. אך באותו זמן לא עלה בידו לזהות את הגז שהשתחרר. כאשר תחב נר דולק לתוך הגז התלקחה שלהבתו של הנר בעוצמה אדירה. עכבר שהוכנס לפעמון, שהכיל את הגז החדש, החל לפזז בעליזות.פריסטלי נשם מעט מהגז הזה וחש אף הוא את השפעתו המאוששת. אולם הוא לא היה הראשון שגילה את החמצן. זמן קצר קודם לכן נתגלה החמצן לשוליית הרוקח השוודי קארל שלה, אך פריסטלי היה הראשון שפרסם את עצם קיומו של החמצן. כעבור זמן קצר מניסוי פריסטלי חקר הצרפתי לבואזיה את החמצן. הוא הבעיר בו חומרים שונים כגון פחמן וגופרית ומצא שתוצרי הבעירה, לא משנה באיזה מצב צבירה, נמסים במים ויוצרים חומצות. לבוזיאה נתן לגז את השם אוקסיג’ן, שפירושו ביוונית יוצר חומצות.