החמצן

שם - שי סער

תעודת זהות לחמצן

החמצן (oxygen) הוא יסוד כימי o ומספר אטומיו הוא 8

טמפטורת התכתו של החמצן הוא 183- C וטמרפטורת רתיחתו היא -218.8 C .

מבנה החמצן הוא מורכב מחלקיקים המפוזרים באוויר ונעים בין חלל החדר

(מקורות מידע: ויקיפדיה)

תכונות ושימושים

החמצן הוא יסוד גזי דו-אטומי חסר צבע , ריח ,ברק, קשיות ,חוזק, הולכה חשמלית, הולכת חום, ורעילות. צפיפות החמצן היא 1.43 גרם לליטר. החמצן הוא היסוד הנפוץ ביותר בקרום כדה"א ומהווה כ- 20% מהאטמוספירה. החמצן מגיב עם רוב היסודות ואף עם גזים אצילים דוגמת קסנון. החמצן הוא הבסיס לחיים על כדה"א, ובלעדיו לא ייתכנו חיים. כיום שימושי החמצן הם: בתעשיות פלדה , החייאה , בתהליכי חמצון , תהליכי חיזור , בתהליכי בעירה ובנשימה.

גילוי והיסטוריית החמצן

הכומר ג’וזף פריסטלי הוא שפרסם את קיומו של החמצן. הוא נהג לערוך ניסויים להנאתו ובאחד מהם התגלה החמצן. ב- 1 לאוגוסט 1774 חימם פריסטלי בתוך פעמון זכוכית אבקה אדומה, שכיום ידוע כי היא כספית חמצנית. הוא גילה על פני הזכוכית קרום בגוון הכסף וזיהה אותו ככספית. אך באותו זמן לא עלה בידו לזהות את הגז שהשתחרר. כאשר תחב נר דולק לתוך הגז התלקחה שלהבתו של הנר בעוצמה אדירה. עכבר שהוכנס לפעמון, שהכיל את הגז החדש, החל לפזז בעליזות.פריסטלי נשם מעט מהגז הזה וחש אף הוא את השפעתו המאוששת. אולם הוא לא היה הראשון שגילה את החמצן. זמן קצר קודם לכן נתגלה החמצן לשוליית הרוקח השוודי קארל שלה, אך פריסטלי היה הראשון שפרסם את עצם קיומו של החמצן. כעבור זמן קצר מניסוי פריסטלי חקר הצרפתי לבואזיה את החמצן. הוא הבעיר בו חומרים שונים כגון פחמן וגופרית ומצא שתוצרי הבעירה, לא משנה באיזה מצב צבירה, נמסים במים ויוצרים חומצות. לבוזיאה נתן לגז את השם אוקסיג’ן, שפירושו ביוונית יוצר חומצות.

על החמצן

יסוד החמצן הוא אל-מתכת ומיקומו בטבלה המחזורית היא טור 2 מחזור 6 ונמצא בטבע כיסוד. החמצן נמצא בחיי היום יום באוויר שבו אנחנו נושמים ובכך מתקיימים, אפשר להפיק חמצן באמצעות אדים , עצים, פוטוסינתזה ועוד. החמצן לא מוזכר בתנ''ך מכיוון שרק במאה ה-16 גילו את החמצן.
Oxygen