אלגוריתם
אלגוריתם – הסבר בסיסי
האלגוריתם הוא מושג מתחום המתמטיקה והוא האמצעי שעוקב אחרי כל משתמש ואחרי כל שימוש שנעשה ברשת האינטרנט. האלגוריתמים השונים לומדים את אופן השימוש של כל אחד מאיתנו ועל ידי לימוד זה הם מנבאים את התנהגויות המשתמשים ויכולים לעצב התנהגויות אלו.
האלגוריתם הוא המכשיר שמנווט כל אחד מאיתנו בתוך הרשתות החברתיות. הוא קובע את המסלול של כל אחד מאיתנו בתוך ים המידע והאפליקציות.
•
אפשר לומר שאנחנו, הקהל, משתמשים באלגוריתם, אבל גם האלגוריתם משתמש בנו.
דוגמאות
•האלגוריתם של גוגל
למד את אופני השימוש שלי ברשת: מילים בהן השתמשתי, תוצאות עליהן התעכבתי ועוד, והוא גם יודע נתונים עלי (מי החברים שלי ובני משפחתי, היכן אני נמצא ועוד). לפי המידע הזה הוא יוכל לחשב מהן התוצאות הרלוונטיות ביותר לכל חיפוש שאעשה. לכן, אנשים שונים וממקומות שונים, כשיציגו אותה מילה בגוגל יקבלו תוצאות שונות. (אבל הוא גם יוכל להתאים לי תוצאות לפי האינטרסים שלו, של התאגיד הכלכלי או של גופים אחרים)
•האלגוריתם של ווייז
למד: מהן הנסיעות הקבועות שלי, היכן הבית שלי ומהן הכתובות אליהן אני נוסע באופן רגיל. הוא למד להתריע בלפני שצפויים פקקים היום בחזרה מהעבודה (הוא גם יודע מי עוד מגיע לאותן כתובות באותן שעות ולכן עם מי אני עובד/נמצא/גר/מבלה. הוא יודע מתי חרגתי מהמסלול הרגיל ועוד).
•אלגוריתם של טיקטוק/אינסטגרם/פייסבוק
לומד: על אילו סרטונים מתעכבים יותר זמן, למי ולמה עושים לייק/שיתוף/תגובה וכו'. האלגוריתם לומד את ההעדפות שלנו ואת אופני ההתנהגות של כל אחד ברשת. הוא יוכל להתאים לו תכנים "מתאימים"
• התאמת תכנים = שהמשתמש יראה אותם כ"מתאימים", אבל גם המתאימים לאתר/לתאגיד, שרוצה להרוויח כסף.
נקודות חשובות לזכור
.1האלגוריתם של כל חברה (גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וכו') סודי ורק מעט ממפתחיו מכירים אותו (כלומר, לא יודעים כיצד הוא פועל ומה השיקולים שלו ומתי עובר שינויים.
●
.2האלגוריתם פועל משיקולים מסחריים: מטרתו להשאיר כמה שיותר משתמשים למשך כמה שיותר זמן. מטרתו היא לרצות את המפרסמים שמממנים את האתרים/אפליקציות (שניתנים חינם למשתמשים).
ç לכן, חשוב לדעת: התוצאות חיפוש או מסלולי וויז וכו', שמוצגים לנו, אינם ניטרליים ולא מכוונים רק לטובתנו, אלא לטובת האתר, התאגיד הכלכלי.
(ואולי הוא מכוון לטובת גופים חזקים – כלכליים או פוליטיים – ששילמו לאתר כדי שיציג תוצאות שיתאימו להם).
●
.3אין פיקוח על האלגוריתם, אין גוף ממשלתי או ממסדי שבודק את אופן הפעולה של האלגוריתם (בניגוד, למשל, לגופים שמפקחים על שידורי טלוויזיה).
•
חלקים מטור של ד"ר יובל דרור מעיתון "הארץ"
אחת הטענות המשעשעות של תקופתנו היא ש"אנחנו שולטים בחיים שלנו" וש"אנחנו הם אלו שמקבלים החלטות". זה משעשע כי זה תמים וכי זה שגוי. החיים שלנו נשלטים על ידי אלגוריתמים. אנחנו מחפשים באמצעות גוגל והאלגוריתם של החברה קובע מה נראה ומה לא. אנחנו קונים ספרים באמזון והאלגוריתם של החברה מכוון אותנו לספרים נוספים שכדאי לנו לקנות. אנחנו נכנסים לאתר היכרויות ואלגוריתם קובע לאילו בני זוג פוטנציאליים ניחשף ולאלו לא. אנחנו נוסעים הביתה והאלגוריתם של וייז מנחה אותנו באיזו דרך לנסוע.
אלגוריתמים לומדים עושים שני דברים מרכזיים: הם בוחנים את ההתנהגות שלנו ואז עושים תחזיות בנוגע לעתיד. הם שואלים את עצמם: מה הסיכוי שנקנה מוצר מסוים, שנרצה לראות סרט מסוים? הסיכויים האלה יהפכו להחלטה שתשרת את מי ששלח אותם ללמוד אותנו: את הפוליטיקאי, את אתר המסחר האלקטרוני, את נטפליקס...
אלגוריתמים לומדים נמצאים בכל מקום ובשירותם של אדונים רבים: בשירות של תאגידים, מדינות, שירותי ביטחון, חברות אינטרנט, ועוד. האלגוריתמים הלומדים הופכים את החיים שלנו לקלים ונעימים יותר (האם תוכלו לדמיין את העולם ללא גוגל או וייז?) אבל המחיר שנלווה לכך הוא עצום. לרוב, אנחנו לא רואים את המחיר ואת המשמעויות המוסריות, הכלכליות, הפוליטיות של האלגוריתמים האלו. לא מן הנמנע שכאשר נראה אותם, זה יהיה מאוחר מדי.
שאלות
- הסבירו מהו אלגוריתם ומה תפקידו ברשת האינטרנט.
- הציגו דוגמאות מקטע הקריאה לשימושים שאנחנו עושים באלגוריתם.
- הציגו דוגמאות קטע הקריאה והסבירו כיצד האלגוריתמים "משתמשים בנו".
שאלות דילמה:
בסיום הקטע מזכיר הכותב כי לשימוש הנוח באלגוריתמים נלווה מחיר עצום.
- הציגו כמה יתרונות של המרכזיות של אלגוריתם בחיינו והציגו דוגמאות למחירים שיתכן ונשלם.
- הציעו דרכים להתמודד מולו והסבירו מה היתרונות ומה המחירים שבכל דרך.
הרחבת המושג
צפו בפרומו של התכנית (המומלצת מאוד) "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" (נטפליקס).
בפתיחה מוצג כיצד חיפוש בגוגל משתנה לפי אזורים: כשכותבים בשורת החיפוש "שינויי אקלים הם", מקבלים תוצאות שונות בהתאם למקום המגורים ("מסכנים את כדור הארץ", "הונאה", פוליטיים" ועוד).
שמו לב, האלגוריתם בוחר אילו השלמות אוטומטיות לכתוב ואילו תוצאות חיפוש להעלות למקום בולט.
מה המשמעות של הדוגמה מהשקופית הקודמת?
האלגוריתם של גוגל מעצב לאזורים שונים בארה"ב תשובות אחרות והשלמות אוטומטיות אחרות. למעשה, האלגוריתם קובע לאנשים שונים, שמחפשים את אותן המילים, תוצאות אחרות.
מה השיקולים שמנחים את עיצוב האלגוריתם: מסחריים? פוליטיים? חברתיים?
כזכור, איש לא יודע מה השיקולים וכיצד זה מעוצב וחמור יותר, איש לא מפקח על תהליכים אלו.
האלגוריתם – בשרות גוגל ומנהליו – יכול להטות את התוצאות לתועלתו המסחרית, לטובת שחקנים אחרים בעלי כוח כלכלי או פוליטי - - וכל זה מבלי שנדע
השלכות נוספות
יציקת קבוצות הומוגניות – אנשים בעלי מאפיינים דומים או הרגלי גלישה דומים, יקבלו על ידי האלגוריתם את אותו סדר יום, אותן המלצות גלישה, אותן תוצאות בגוגל וכן הלאה. יווצרו קבוצות של אנשים "דומים זה לזה" ç הפוך מפלורליזם, הטרוגניות, חשיפה למגוון אנשים ומגוון דעות.
הקצנה – האלגוריתם רוצה להשאיר אותנו באתר ולא לשעמם. לכן הוא יציג לנו כל הזמן תוצאות שהולכות ומקצינות ויש חשש שהאלגוריתם יגרום להקצנה (בעמדות, בדעות, בהתנהגות)
קישור למושגים נוספים
בהמשך לשקופית הקודמת, אלגוריתמים יכולים לשחק תפקיד משמעותי בעיצוב סדר יום – על ידי הדגשת נושאים מסוימים והצנעת נושאים אחרים.
אלגוריתמים יכולים להיות גורם משמעותי בהבניית המציאות, למשל להדגיש ברשתות החברתיות וברשת האינטרנט מסגור מסוים ולהקשות על הגישה לאופני מסגור אחרים. בכך יוכלו לתרום להבנייה של המציאות לכיוון מסוים (בשרות גופים כלכליים, מסחריים, פוליטיים וכן הלאה).
אלגוריתמים באתרי חדשות למשל, מאתגרים את התפישה הקיימת של "ערך חדשותי" ובמקום שעורכים מנוסים, שאמורים לפעול משיקולים מקצועיים, יכולים אלגוריתמים לקבוע את תוכן החדשות ובכך לעצב סדר יום ולהבנות מציאות.
* חשוב להזכיר, האלגוריתמים לא נועדו לרמות את הציבור, אלא הם חלק מהתפתחות טכנולוגית של תקשורת דיגיטלית, אולם היכולות הטכנולוגיות שלהם (ללמוד המוני משתמשים ולשלוט בתכנים שיופיעו להם גם באופן פרטי וגם באופן חברתי), מעניקה לשולטים בהם כלים חזקים מאוד לשלוט בחברה.
קישור למושגים נוספים
"ספירלת השתיקה" – כזכור, המושג טוען כי אנשים, כיצורים חברתיים, בוחנים מהן העמדות בחברה. אנשים שעמדתם דומה לעמדה שנתפשת כדעה השלטת נוטים יותר להביע דעתם בפומבי ובאופן כזה, הדעה נתפשת עוד יותר כדעת הרוב. לעומתם, אנשים שמחזיקים בעמדה שנתפשת במיעוט, נוטים פחות להביע דעתם באופן כזה שהדעה נתפשת עוד יותר כמיעוט.
אלגוריתם יכול להבליט עמדה מסוימת (פוליטית או מסחרית או תרבותית). העמדה הזו תופיע ברשתות החברתיות ובאינטרנט כדומיננטית, כבולטת וכשייכת לרוב. זה יעודד אנשים שחושבים באופן דומה ויחליש אנשים שחושבים באופן נוגד מלהביע דעתם.
בכך אלגוריתם יכול לעצב את דעת הקהל.
-=-=-=-=-=-=-=-=-
חופש ביטוי, מרחב ציבורי – כשהמרחב הציבורי עובר לאינטרנט והאלגוריתמים מעצבים ומנווטים אותנו ברשת האינטרנט, יש למעצבים של האלגוריתם אפשרות לעצב את השיח הציבורי, את המרחב הציבורי. להדגיש קולות מסוימים ולהחליש אחרים.
במצב כזה, כיצד ניתן לאפשר חופש ביטוי או פלורליזם של עמדות ודעות באופן חופשי?