ספירלת השתיקה
ספירלת השתיקה
הניסוי של אש
קבוצת אנשים בחדר – מתוכם אחד נסיין וכל השאר משתתפים בניסוי.
כל אחד מתבקש בתורו לומר לאיזה קו מתוך השלושה דומה הקו בצד שמאל.
כולם אומרים, אחד אחרי השני, תשובה לא נכונה במודע ולבסוף הנסיין בוחר גם הוא לומר את התשובה הלא נכונה.
מסקנות:
•אנחנו כל הזמן מגששים ובודקים מה חושבים סביבנו ומתאימים התבטאויות שלנו לסביבה.
•אנשים מעדיפים להתבטא באופן שישתלב על הסביבה גם אם זה נוגד את הדעה שלהם.
אנשים מעדיפים להימנע מקבלת סנקציות מהחברה על פני הבעת דעה באופן חופשי.גישה שטוענת לכח רב של התקשורת – התקשורת לא רק יכולה לעוות את המציאות, אלא יכולה גם להתערב במציאות עצמה.
תהליך ספירלי בשלבים:
אנחנו כל הזמן מגששים מה הדעות סביבנו כדי לדעת אם לדבר בחופשיות או שעדיף לשתוק
אנשים שמרגישים שהם בדעת הרב/החזק נוטים יותר להביע הדעות שלהם
אנשים שמרגישים שדעתם היא במיעוט נוטים יותר לשתוק ולא להתבטא בפומביאנשים שחושבים שהם בעדת הרב מתבטאים (והמיעוט שותק)
- דעה הזו מושמעת יותר והדעה השנייה יותר ויותר מושתקת
- הדעה הזו נתפשת כדעה של הרוב עוד יותר
- עוד אנשים שבדעה הזו נוטים יותר להתבטא ואנשים מהדעה שנייה לשתוק
- הדעה הזו עוד יותר נתפשת כרב לעומת הדעה השנייה
התקשורת היא הגורם המתווך לנו את המציאות
התקשורת היא זו שמבנה לנו את המציאות ומספרת לנו מהי עמדת הרוב, החזק ומהי עמדת המיעוט, החלש יותר.
אם התקשורת מציגה באופן לא אמיתי/הוגן את המציאות ומציגה עמדת מיעוט כרוב, היא יכולה להפוך את העמדה הזו לעמדת הרוב:
•התקשורת מציגה עמדה מסוימת כעמדת הרוב
•נחשוב שזו עמדת הרב
•אנשים בעמדה זו יתבטאו ואחרים ישתקו
•זה עוד יותר יראה כאילו זו עמדת הרוב
•עוד יותר אנשים יתבטאו כך ואחרים ישתקו
חשוב לזכור:
המחקר הזה לא הראה תוצאות מובהקות וברורות
תמיד יישאר "גרעין קשה" שתמיד ימשיך להביע דעתו
תמיד יהיו אלו שלא ישנו את דעותיהם
זה תלוי בחברה בה פועלים (סוג הסנקציות החברתיות, חברה סובלנית מול קשוחה ועוד).