האיגרת השבועית של המזכירות הפדגוגית

אפריל 2015 (15)

דברי יו"ר המזכירות הפדגוגית

שלום וברכה,

השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות- שני ימים עתירי משמעות וחשיבות ולא פחות מכך גם עמוסי כאב ורגש. חושב שזה לא יהיה מוגזם לומר שיום העצמאות, למרות משקלו הסגולי הרב - הן זה ההיסטורי והן זה העכשווי והעתידי, לא זכה להתעצב ולהתעגן במסורות אופני ציונו, בדרך שמאפשרת להביא את מלוא משמעויותיו לכדי מימוש.

ניתן לתמוה על מנהגי החג שהתקבעו - טקסי צליית הבשר מסביב לכל חלקת אי תנועה נטושה, בימות התחרות של הרשויות המקומיות הממטירות את ממונן הציבורי החסר על מופעיי ראווה מתפוגגים, ושלל הנפות של מיני פטישי קצף מתנפחים המותזים לכל עבר.

אז נכון, ישנם כמובן אותם טקסים לאומיים שהפכו לסמלי החג - הדלקת המשואות , חידון התנ״ך ופרס ישראל- אך אלו משמשים בעיקר כרקע שנדמה שמתדהה והולך בסדר יומם העצמוני של אזרחי ישראל המנפנפים עצמם לדעת.

בנקודה זו, ראוי להתרחק קמעה ולהרהר במושג התרבות- כיצד נוצרת תרבות? כיצד מתעצבת? כיצד מתפתחת? האם מתקבעת בשלב זה או אחר?

מושג התרבות בבסיסו ובמהותו הינו מושג התפתחותי - בעברית מבוסס על השורש ר.ב.ה -כלומר על רעיון הריבוי -- על ההתרחבות המתמדת של גרעין ליבתי שאינה משנה את מהותו השורשית אלא מעצימה אותו. במקור המקראי המונח יצא ממקור אכדי שמשמעותו חניכוּת או תלמידוּת. כלומר התרבות הינה למעשה התפתחות רב דורית של מנהגים ומשמעויות.

המונח הלועזי culture- מבוסס גם הוא על משמעות הפיתוח וההצמחה. באופן לא מקרי המונח משמש גם לשדה החקלאות. כולנו מכירים את מלאכת הקילטור שעוסקת בעיבוד האדמה. כלומר מלאכת עיצוב התרבות היא למעשה המקבילה של עבודת האדמה בשדה המשמעות וההתנהגות החברתית.

תרבות היא לפיכך בבחינת עבודה מתמדת, מחזורית, בעלת רכיבים נשנים אך גם כאלו המתחדשים. התרבות לא יכולה להיוותר ברמה תיאורטית אלא מקבלת את מהותה דרך פעולות ממשיות. לפעולות ריטואליות ומתחדשות אלה אנחנו מעניקים משמעויות וההלחם של אותן פעולות ומשמעויות הוא זה שמעצב את התרבות.

ואם לחזור ליום העצמאות - נדמה שכאן אמנם ישנן פעולות וריטואלים אך אלו מנותקים ממשמעות כלשהיא. יש מי שבוודאי יתהה האם אמנם מותרים מועדים אחרים על יום העצמאות ובמילים אחרות האם יום זה מתייחד ברדידותו. תהייה זו יכולה להתבסס על ההנחות הבאות - גם בשאר החגים תופס המימד הקולינרי את מרכז הבמה (או השולחן...); גם באותם מועדים בהם נקראים טקסטים, אלו פעמים רבות נחווים כטבעיים ושקופים עבור ציבורים מסויימים או סתומים ומנוכרים עבור ציבורים אחרים; גם שאר ימים טובים בסופו של דבר מספקים מצע למפגש ולהתלכדות משפחתית בתוך הוויית השיגרה המבודדת.

אל מול הנחות אלה בכל זאת אבקש לטעון כי יום העצמאות בולט בפער שבין פוטנציאל עומק משמעותו לבין הריטואלים הריקים שאינם מתיימרים אפילו לכוון לעיסוק תכני זולת 'עוד סיבה למסיבה'. יש בהחלט הסברים אפשריים לכך - יום השואה שמצוין שבוע לפני יום העצמאות ויום הזיכרון שמוצמד אליו - מנקזים אליהם תשומת לב מירבית וכמעט ולא מותירים אפשרות לעיסוק ייעודי ב׳עצמאות׳ ובמשמעותה; כנגזרת מלוח השנה המועדי, גם מערכת החינוך מוגבלת ביכולתה לעסוק ביום ההולדת הלאומי ומקדישה את עיתותיה המוגבלים לאירועי שואה וזכרון ; יום העצמאות המקומי אימץ לעצמו ריטואלים מחגיגות מקבילות במדינות העולם ולמעשה אינו חורג מהם באופן מהותי.

עיצובו של יום העצמאות הטריד את קברניטי המדינה כבר מימי ראשיתה. ראוי לציין את הניסיון של שר החינוך השני, בן ציון דינור לצקת תוכן ריטואלי לחג בדמותה של הגדת יום העצמאות. הרעיון היה למסד סעודה משפחתית הנסובה סביב טקסט משותף הבנוי באופן דומה לזה של ההגדה של פסח. בשנת 1952 יצאה לאור הגדת יום העצמאות שנכתבה על ידי הסופר אהרון מגד והופקה והופצה על ידי ענף ההסברה של צה"ל, ואף צורפה לגיליון יום העצמאות של העיתון מעריב. שני קטעים לדוגמא מתוך אותה הגדה:

"עבדים היינו לכל הגויים בכל הארצות ובכל המדינות, ממזרח שמש ועד מערבה, ויענו אותנו וירדפו אותנו ויעשו בנו פרעות. ונאמר איש אל אחיו: נרימה ראש ונשובה אל ארצנו לעבוד את אדמתנו. בית יעקב לכו ונלכה! ונצא משם בנערינו ובזקנינו, על נשינו ועל טפנו, ואילו לא יצאנו, הרי אנו, בנינו ובני בנינו משועבדים היינו לגויים עד היום הזה".

" כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם וזה שאינו יודע לשאול. חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים שעליהם בנויה מדינתנו? ואף אתה אמור לו כהלכות המדינה: פתוחה לעליה יהודית ולקבוץ גלויות, שוקדת על פיתוח הארץ לכל תושביה, משותת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. רשע מה הוא אומר? מה המדינה הזאת לכם ? לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה היא לנו, לנו ולא לו, כי אלו היה שם לא היה נגאל. תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו: בעליה, בעבודה, ובהגנה כבשנו לנו את הארץ והקמנו את המדינה. ושאינו ידוע לשאול, את פתח לו, וספרת את עלילות הגבורה לכל תושבי המדינה – הותיקים, כל תושבי המדינה – החדשים והותיקים גם יחד. "

הגדה זו זכתה לביקורות רבות בעיקר מחוגים דתיים, והרבנים הראשיים דרשו לגנזה. ראש הממשלה הורה לאסוף את החוברות שהופצו בצה"ל ולהשמידן.

שלוש שנים לאחר מכן, נעשה ניסיון נוסף כאשר משרד החינוך הוציא "מקראי חג- לסעודת יום העצמאות". הגירסא הזו נערכה על ידי אברהם אבן שושן, כשעל כתיבת רוב קטעי הקריאה הופקד הסופר יצחק שלו, ועל חלקם שוב אהרון מגד. בפתיחת החוברת, פורש שר החינוך והתרבות, בן ציון דינור – תיאור מדוקדק למדי של האופן בו ראוי לעשות שימוש בחוברת ולציין את יום העצמאות בבתים. התיאור כולל הנחיות לקישוטים ולסמלים ותקווה לקידושו של חג זה. במרכז החוברת , קריאה של כל הצהרת העצמאות, שלאחריה:

" מוזגים יין וזקן המסבים קם ומברך:

נרימה כוסינו לחיי מדינת ישראל ומוסדותיה!

יבורכו נשיאה וממשלתה, יבורכו חברי הכנסת !

ברכה לנושאי דברה – לציריה מעבר לים!

ברוכים בוניה בחומר, לבוניה ברוח ברכה!

כה לחי לחורשים וזורעים, מניבי אדמתה לשפעה!

יישר כוח שופטיה על כס, שומריה ביום ובליל!

וחזק ואמץ לעובדיה, עושי מלאכתם אמונה!

לחיים!

המסבים עונים : לחיי מדינת ישראל ! "

גם גירסא זו זכתה לביקורת דומה, וממילא לא הכתה שורשים במסורות ציון החג המשפחתיות.

כמובן שניתן להתווכח על הנסיונות הללו - על עצם היומרה, על בחירת הסגנון ועל תכני החוברות.

אך אני גורס שראוי להעריך את סימון הצורך לצקת תוכן ומשמעות, את ההבנה שללא הנחת תשתית טקסטואלית החג עלול להיות נידון לשממון רוחני, ואת האומץ להציב בפני האומה הצעה מגובשת ושלמה.

שישה עשורים עברו מניסיונות אלה, ואני חושב שהגיעה העת לשוב ולחשוב על אופנים אפשריים להעשרת החג במהות ולעיצובו לא רק כיום של חגיגות אלא גם: כהזדמנות לעיון במשמעויות ההיסטוריות והעכשוויות של המועד, כאפשרות להכללת כלל אזרחי ישראל בציונו וכמצע לא רק להתרפקות על הישגי עבר אלא לעיצוב חזון עתיד.

שבת שלום,

ניר

אגף א' לפיתוח פדגוגי

חינוך גופני

אליפות העולם לבתי הספר בשחייה

במסגרת אליפות העולם בשחייה לבתי הספר (i.s.f) המתקיימת בפוזנן שבפולין, משתתפים שני בתי הספר שזכו באליפות בתי הספר בארץ:

תלמידים: תיכון עומר, עומר

תלמידות: תיכון מוסינזון, הוד השרון.

במסגרת התחרויות הדהים התלמיד זיו קלמנוביץ מתיכון עומר שזכה בשתי מדליות זהב, ב-100 מ' חתירה וב-50 מ' חתירה. בשתי התחרויות בהם ניצח הוא שבר את שיאי ה - (i.s.f) למרחקים אלה, שבר את השיא הישראלי ב 50 מ' חתירה לבוגרים וכן שיפר את שיאיו האישיים.

עוד במסגרת אליפות זו זכה התלמיד טל רבינוביץ, אף הוא מתיכון עומר, במשחה 50 מ' חתירה במקום השלישי המכובד ובמדליית הארד.

תלמידינו זכו להשתתף במשחי גמר נוספים, בהם לא זכו במדליות נוספות.

בסיכום הקבוצתי סיימו התלמידים מתיכון עומר במקום השישי המכובד מתוך 17 מדינות, ובנות תיכון מוסינזון זכו במקום העשירי, המכובד אף הוא, מתוך 17 מדינות.

הופעתם של תלמידינו הייתה מרשימה ספורטיבית והתנהגותית.

ברכות לכולם!

אגף מדעים

תחום דעת מדע וטכנולוגיה

יריד אזורי לעבודות חקר-מדעי ופתרון בעיות לאזור מודיעין

ביום שני, כ"ד בניסן תשע"ה, 13 באפריל 2015 התקיים יריד חקר-מדעי ופתרון בעיות במדע וטכנולוגיה של מחוז ירושלים בבית ספר עירוני א' בעיר מודיעין.

ירידי החקר האזוריים מתקיימים זו השנה השלישית ברציפות כחלק ממדיניות ומהלך שמוביל המטה, בהובלה של שושי כהן, המפמ"ר למדע וטכנולוגיה במחוז ירושלים בהובלה של הגב' חנה כהן, מפקחת על הוראת מדע וטכנולוגיה, המדריכים במחוז ומערך ההדרכה של הוראה בדרך החקר-המדעי בהשתלמויות המורים, מרכז פסג"ה מודיעין ועיריית מודיעין.

בירידי החקר הוצגו עבודות חקר-מדעי ועבודות חקר טכנולוגי של תלמידי כיתות ט' מהעיר מודיעין ומהישובים בית אריה, מבשרת ומערב בנימין ונטלו בו חלק כ-250 משתתפים. העבודה הטובה ביותר נבחרה באמצעות הערכת עמיתים שנערכה באמצעות מחוון שנמסר לתלמידים לצורך כתיבת משוב מהימן.

הלמידה בדרך החקר והעבודה על תוצרי החקר והצגתם בירידים מהווה נקודת סיכום של למידה בדרך החקר במסגרת לימודי המדע והטכנולוגיה בבתי הספר.

בתהליכי החקר הנלמדים בכיתה מדמים את התלמידים למדענים או לממציאים צעירים ובהנחיה מדורגת, המורה מנחה לבחירה אותנטית של שאלת חקר ע"י התלמידים, שחלקן מועלות מתוך תצפיות בתופעות בסביבה הקרובה, ומלווה אותם בעבודתם תוך העברת האחריות על תהליך הלמידה והחקר לידי התלמידים.

בעיר ירושלים עתיד להתקיים יריד חקר מחוזי זו השנה הרביעית ביום א', ז' באייר תשע"ה,

26 באפריל 2015.

בקישור למטה ניתן לראות סרטון על היריד:

Big image

ביולוגיה

פתיחת מועדון "קפה – ביולוגיה

הפיקוח על הביולוגיה שמח להודיעכם על פתיחת מועדון קפה- ביולוגיה

במסרת זו נקיים סדרת מפגשים בהם חוקרים ישוחחו עם מורים על מחקרם באוירה נינוחה, ויעלו ביחד רעיונות איך לשלב את הנושאים החדשניים בהוראה בכיתה. לנוחיות המורים, המפגשים יתקיימו באיזורים שונים בארץ. כדי לקיים שיח משמעותי ישתתפו במפגשים מספר מצומצם של מורים (25 מורים) על פי הרשמה מוקדמת.


המפגש הראשון של המועדון- קפה ביולוגיה יתקיים ביום ג' ט אייר תשע"ה (28/4/15) באוניברסיטת בר אילן בשעה 16:00 (על המיקום המדויק תבוא הודעה בהמשך).


מרצה אורח- פרופ' אהוד זיו, יו"ר ועדת המקצוע, חוקר את מחלת הסוכרת. פרופ' זיו ישוחח על מטבוליזם החיסכון, מיתרון לחסרון (מאיזון למחלה).

בברכה,

רותי מנדלוביץ

מפמ"ר ביולוגיה

חוגגים 62 שנים לפרסום מבנה ה - DNA

מדי שנה חוגגים בחודש אפריל את יום ה- DNA הבינלאומי (25/4/1953), לציון הפרסום הראשון של מבנה ה- DNA על ידי ווטסון, קריק, פרנקלין ושותפיהם.

השנה נציין במערכת החינוך יום זה בפעילות מקוונת לתלמידי ביולוגיה מכל הארץ .
הפעילות תתקיים ביום א', ז' אייר תשע"ה, 26/4/15.
במהלך היום יתקיימו שתי פעילויות:

· פעילות אחת בשפה העברית בין השעות 8:45 עד 10:00 ובה הרצאה של פרופ' צחי פלפל וחידון DNA

· מפגש שני בשפה הערבית בין השעות 11:00 עד 12:30 ובה הרצאה של ד"ר רפי עמנואך וחידון DNA

הפעילות מתוכננת להיות פעילות כיתתית.

ציוד נדרש: מחשב, רמקולים, מיקרופון ומקרן.

התלמידים יאזינו להרצאה (מדי פעם ניתן יהיה לשאול שאלות) ואחריה יערך חידון ובו יינתן מענה כתתי לשאלות.

כמה ימים לפני המפגש יש להעלות את התוכנה לפי ההנחיות בקובץ המצ"ב ולבדוק את תקינות המערכת והתכנה. אם יש קשיים ניתן לפנות לתמיכה הטכנית של מט"ח: 03-6200622

כניסה לכתה בעברית: http://bit.ly/1IIX0x0

תקציר הרצאה בעברית:

אבולוציה של הגנום: כיצד זה עובד?

פרופ', צחי פלפל, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע

יצורים חיים ניחנים ביכולת מופלאה: לשנות תדיר את המטען הגנטי שלהם ובכך להתאים עצמם לסביבות משתנות. כיצד הם ״לומדים״ שעורים גנטיים מהר כל כך? מתברר שישנם מנגנונים גנטיים מיוחדים המאפשרים לרכוש במהרה תכונות חדשות, ולשפר תכונות קיימות, וכל זאת בעזרת שינויים, עירבובים, וזריעה של ״טעויות״ בטקסט הדנ״א הקיים.

כניסה לכתה בערבית: http://bit.ly/1MmuJSp

תקציר הרצאה בערבית:

התפתחות המחקר הגנטי בעידן הגנום

דר' רפי עמנואל, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, מכון ויצמן למדע

כיצד יצורים שורדים בתנאי קיצון? איך משפרים את טעמם של פירות וירקות? מה מבדיל אותנו מיונקים אחרים? מה מייחד כל פרט ופרט מאיתנו? לכל השאלות הללו ולעוד הרבה אחרות יש לנו תשובות. הרבה מההבנה שלנו את הסביבה שבה אנו חיים ואת האופן שבו הגוף שלנו מתפקד מקורם ביכולת לקרוא, להבין ואף לכתוב את הגנום, שהוא מכלול המטען הגנטי בתא. עם השלמת פרוייקט ריצוף הגנום של יצורים רבים, ובכללותם הגנום האנושי, חלה האצה בהתקדמות המחקר המדעי ככלל והגנטי בפרט. המהפכה המהותית ביותר מתרחשת בתחום הרפואה, דרך ההבנה שלנו את הבסיס הגני של מחלות שונות, כגון מחלת הסרטן. הבנה כזאת מאפשרת לנו למצוא תרופות יעילות יותר ואף להתאים את הטיפול לכל חולה, לפי הגנים שנפגעו. יתרה מזאת, היכולת שלנו למפות גנים אלה על הכרומוזומים השונים מאפשרת לתקן את הגנים הפגועים באמצעות שיטות מולקולריות חדישות. הרבה משיטות אלה נמצאות בחיתוליהן, אבל בזכות הידע שאנו צוברים, הסקרנות וכושר ההמצאה, נוכל בקרוב לאמצן לריפוי מחלות שונות ושיפור איכות החיים.

التطور بالأبحاث الجينية في عصر الجينوم

المحاضر: الدكتور رافي عمانوئيل

كيف تتمكن الكائنات البقاء على قيد الحياة في الظروف القاسية؟ كيف يتم تحسين طعم الفواكه والخضروات؟ ما يميزنا عن باقي الثدييات؟ ما يميز كل فرد منا؟ على كل هذه الأسئلة وغيرها الكثير لدينا أجوبة. الكثير من فهمنا للبيئة التي نعيش فيها وطريقة عمل وظائف الجسم لدينا, أساسها مقدورنا على قراءة, فهم وكتابة الجينوم، الذي يشكل مخزون الحمض النووي في الخلية. مع الانتهاء من مشروع تسلسل الجينوم للعديد من المخلوقات ومن ضمنها الجينوم البشري، شوهد تقدم ملحوظ في البحث العلمي بشكل عام وعلى وجه الخصوص الوراثي. ألثورة الأكثر أهمية تحدث في مجال الطب، بسبب فهمنا للأسس الجينية للأمراض المختلفة ،مثل السرطان. هذا الفهم يسمح لنا إيجاد أدوية أكثر فعالية وضبط العلاج لكل مريض، وفقا للجينات المتضررة. وعلاوة على ذلك، فإن قدرتنا على تحديد موقع هذه الجينات على الكروموسومات المختلفة يتيح لنا, مستخدمين أساليب جزيئية حديثة، إصلاح الجينات التلفة. رغم أن العديد من هذه التقنيات مازالت في مهدها،الا أن بفضل المعرفة التي نكتسبها، ألفضول والإبداع لدينا، سنتمكن قريبا الأعتماد على هذه التقنيات لعلاج مختلف الأمراض وتحسين نوعية الحياة.

חשוב להיערך בזמן:

להכין חדר עם מחשב, אינטרנט, מיקרופון, רמקולים ומקרן.

נשמח לראותכם בפעילות, הפיקוח על הוראת הביולוגיה והמרכז הארצי למורי ביולוגיה ולמורי מדעי הסביבה

מדעי החקלאות והסביבה - פעילויות חינוכיות

Big image

אגף אמנויות

הצגת עבודות תלמידי תאטרון

ביום רביעי, י' אייר תשע"ה, 29 באפריל 2015 בין השעות 12:00- 18:00, בתאטרון הקאמרי, תל אביב

בתכנית:

הצגת עבודות תלמידי תאטרון במסגרת תחרות, צפייה במופע "אוהבים את שקספיר" , עמרי ניצן ואיתי טיראן , כיתת אומן.

Big image

אגף שפות

שיח משרד החינוך- אקדמיה , בנושא מדיניות הוראת השפות

דיון בנושא מדיניות הוראת שפות, התקיים ביום שלישי, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 באפריל 2015 במשרד החינוך בתל-אביב.

בשיח פרי יוזמה משותפת של מר משה זעפרני, מנהל אגף שפות ושל פרופ' עמי וולנסקי, המדען הראשי השתתפו כ45 נציגים מהאוניברסיטאות ומהמכללות וכ25 מפמ"רים ומפקחים מהמשרד. פרופ' אילנה שוהמי, מאוניברסיטת תל-אביב סקרה את מדיניות הוראת השפות בארבעת העשורים האחרונים ופתחה צוהר לחשיבה מחודשת בשאלה זו. פרופ' אילנה אלקד-להמן, ממכללת לוינסקי עסקה בשאלה כיצד להכשיר מורים ללמד בכתה רב לשונית. בהמשך , התקיים דיון פתוח של אנשי אקדמיה ואנשי משרד החינוך ובו עלו רעיונות לשיתוף פעולה במטרה לקדם את הוראת שפות רבות ככל האפשר. בין המשתתפים בכנס היו פרופ' עלית אולשטיין, יו"ר ועדת המקצוע עברית ביסודי ובקדם יסודי, פרופ' עפרה ענבר מאוניברסיטת תל-אביב ואנשי מקצוע ואקדמיה רבים אחרים.

תחרות "הגשר הסיני"

משרד החינוך בשיתוף עם שגרירות סין בישראל ומכון קונפוציוס שמחים להודיע על קיום תחרות שבה התלמידים יוכלו להפגין את ידיעותיהם בשפה הסינית ובתרבות סין.

Big image
Big image