עבודה בהיסטוריה-השלטון בצפון קוריאה

מגישות : ירין אטיאס, עופרי דחבש, נווה עטיה , ספיר זיידנרייס

צפון קוריאה

קוריאה הצפונית, ובשמה הרשמי הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (בקוריאנית: 조선민주주의인민공화국) היא מדינה במזרח אסיה, בחלקו הצפוני של חצי האי הקוריאני. בירתה של המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא פיונגיאנג. האזור המפורז הקוריאני, הנמצא בחלק הדרומי של המדינה, משמש כשטח חוצץ בין המדינה לקוריאה הדרומית. היא גובלת גם ברפובליקה העממית של סין בצפון ובמערב, ובגבול קצר גם עם רוסיה בצפון-מזרח.

קצת על מלחמת קוריאה...

מלחמת קוריאה, המכונה גם כ-"המלחמה הלא נגמרת ", התרחשה בשנים 1953-1950 בין שני חלקיה של קוריאה: קוריאה הצפונית, שנתמכה בידי סין ובמידה פחותה גם ברית המועצות, וקוריאה הדרומית, שנתמכה בידי האומות המאוחדות בהנהגת ארצות הברית.

ינואר 1950: מזכיר המדינה האמריקאי מונה את המדינות המשמשות קו הגנה לארה"ב, ללא קוריאה – בריה"מ הסיקה כי תוכל להשתלט על דרום קוריאה, אך ארה"ב בלמה. המלחמה החריפה והשתתפו בה כוחות מקומיים, סובייטיים ואמריקאים, ונציגים של האו"ם וכוחות סעד רפואי המלחמה הסתיימה ביולי 1953. כמיליון וחצי איש נהרגו במהלכה

פיקוח על הכלכה

מדינות טוטליטריות מתנהלת באופן ריכוזי וכל הסמכויות נמצאות בידי המנהיג, וגם השליטה על אמצעי הבטחון:צבא,משטרה,משטרה חשאית וכן קנייה וייצור נשק, נאמנות הכוחות הבטחוניים נתונה בצורה עיוורת למנהיג ורק לו יש את הכח להחליט בנושא זה, בנוסף כל הנושאים הכלכליים מוכתבים ע"י המנהיג ומגויסים לצורכי המדינה. כל הרווחים ובתי העסק המפעלים התעשייה המסחר והבנקים מולאמים , הכלכלה שהונהגה שם לאחר מלחמת העולם השנייה היא כלכלה סובייטית ובה דגש לתעשייה הכבדה.

בשנות ה-80 נכנסה קוריאה למשבר כלכלי, שהגיע לשיאו באמצע שנות ה-90, לאחר התפרקות ברית המועצות.

אסונות הטבע הקשים שפקדו את המדינה והמשטר השולט במדינה גרמו לעוני כבד, וההכנסה הממוצעת לנפש היא מהנמוכות בעולם, עד היום סובלים צפון קוריאנים רבים ממחסור בחשמל, מים ואוכל.

מאז העוני והרעב הגדול והקשה שפקד את המדינה נוצרה כלכלה חדשה.

הכלכלה החדש הייתה שוק שחור שהתנהלה ללא אישור אך זכתה להכרה של השלטונות אשר העלימו עין .

לאחר מלחמת קוריאה נדרש מהמדינה לשלם מחיר כבד מפני שהתוצאות היו הרסניות והיה צריך לשקם את המדינה. בין 1956-1961 הנהיגו תוכניות חומש שנועדו לחדש ולשקם את כלכלתה של צפון קוריאה. בנוסף, תוכניות אלו כללו את הפיכת צפון קוריאה למדינה עצמאית פוליטית .

טרור

המשטר הטוטליטרי אינו מתנהל בהסכמה וציות ולכן השלטון מפעיל על האזרחים אמצעי ענישה כנגד המתנגדים לו.

ישנם מספר סוגי טרור:

1) טרור פסיכולוגי- שימוש בשטיפת מוח ובהשפעה פסיכולוגית כדאי לשלוט במוח של האזרחים ולעביר מסרים מהשלטון ולחזק את האמונה של האזרחים ובאידיאולוגיה של השלטון.

2) טרור פיזי - מופעל על ידי משטרה חשאית ומשטרה אשר אוסרת וחוטפת אנשים מחזיקה אותם בכוח, מענה אותה ורוצחת אותם. המשטרה יוצרת רשת של מרגלים בתוך מדינה כדאי למצוא התנגדות

3)טרור חוקתי - מבוסס על מערכת חוקים וצווים שמטילים פסקי דין של מוות על נאשמים או חשודים בלבד.


השלטון בצפון קוריאה נכלל ב5 המדינות הנקראות : " ציר הרשע "

השלטון הזה מנסה לשנות את אזרחי המדינה, מנסה להפוך את אזרחיו לכאלו שיהיו מוכנים לקבל את דברי מנהיגם ללא כל התנגדות .

המשטר בצפון קוריאה משתמש במספר דרכים ואחת מהן היא טרור והפחדה.

אזרחי המדינה אשר חשודים במעשה, עשו מעשה, התנגדו לדברי מנהיגהם או אפילו אם רק העיזו לצייץ מתי שלא צריך- במקרה הטוב נשלחים למחנות כפייה וחינוך מחדש ולעיתים נשלחים לזירת כלבים שלא אכלו מספר ימים, שם הם נקרעים לגזרים במוות נוראי.

לשלטון לא משנה מיהו האדם אשר בעינהם עשה את המעשה הנורא הזה :"להתנגד למנהיג שלהם ", הם מוכנים להרוג כל אדם אשר עומד להם בדרך.

קים ג'ונג און, המנהיג העכשווי של צפון קוריאה, נוהג לבצע טיהורים קבועים בצמרת צבאו ויועציו, כולל בין קרובי משפחתו, כדי להבטיח את נאמנותם ובעיקר את היראה שלהם מפני המנהיג והוא החליט שהפחד הוא הנשק לשמור על שלטונו תוך פולחן אישיות.

כך מתארים את העתיד שצפוי להיות בצפון קוריאה ( מתאר עד כמה המצב קשה ):

"…אם אתה רוצה תמונה של העתיד ,דמיין מגף דורך על פרצוף אנושי –לנצח."

פולחן אישיות

בצפון קוריאה יש משטר טוטליטרי ודיקטטורי.

אחד מהמאפיינים של המשטר הטוטליטרי הוא פולחן אישיות.

פולחן אישיות הוא מצב בו השלטונות במדינה מגויסים לצורך בניית תדמית ציבורית גדולה ומפוארת לאדם יותר מהמציאות ומעבר למה שהוא באמת מתבטא בהערצת ובהאדרת שמו של המנהיג באמצעי התקשורת, מפרסמים את נאומיו או ספרים שמתפרסמים בשמו תליית תמונותיו והצבת פסלים שלו ברחובות ובבניינים ציבוריים, כתיבת שירים על שמו וכינויים רבים.

בצפון קוריאה המנהיג השולט כיום הוא קים ג'ונג-און.

גם לאחר מותו של אביו התושבים עדיין סוגדים למנהיגם הקודם ויום פטירתו הוא יום אבל אצל הקוריאנים.

על פי כתבה שפורסמה בynet בשנת 2013

"צפון קוריאה מציינת היום (ג') שנתיים למותו של הרודן קים ג'ונג איל, ואירועי הזיכרון הראוותניים והעמוסים בפולחן אישיות מספקים עוד הצצה לשטיפת המוח שעוברים נתיני המשטר ולאורח החיים במדינה הקומוניסטית, הנחשבת למסוגרת ולמסתורית ביותר בעולם. כלי התקשורת הממלכתיים שלצפון קוריאה פרסמו היום תמונות המתעדות את רחובות הבירה פיונגיאנג ריקים לחלוטין מאדם בשעת שידור הטקסים לזכר קים ג'ונג איל."

אידיאולוגיה אחת

האידיאולוגיה של צפון קוריאה נקראת :" אידיאולוגיית ג'וצ'ה" .

אידיאולוגיה זו נוסדה על ידי קים סונג מנהיגה הראשון של צפון קוריאה, בטענה שעל הציבור הצפון קוריאני להיות הריבון להתפתחות המדינה.

בין שנות ה-50 לשנות ה-70, הורחבה אידיאולוגית גוצ'ה למערכת אשר מצדיקה את הפעולות המדיניות של הממשלה ביניהם חשיבות ראשונה לצבא צפון קוריאה ולהתפתחותו , ותלות במשאבי הטבע של קוריאה.

בנאומו של קים איל סונג מ-1955, הנאום הראשון שעסק בג'וצ'ה, מצהיר קים:

כדי ליצור מהפכה בקוריאה אנו חייבים לדעת היטב את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של קוריאה בדיוק כמו שאנו יודעים את מנהגי האנשים הקוריאניים. רק אז יהיה אפשרי לחנך את אנשינו בדרך שמתאימה להם ולעורר בהם אהבה נלהבת למקומם הטבעי ולאדמת המולדת שלהם.

במרכז האידיאולוגיה נמצא החינוך: צריך ללמד את ההיסטוריה של קוראה ולחזק את האהבה לארץ כדי לבצע מהפכה .

נקודת המבט של הג'וצ'ה מחייבת נאמנות מוחלטת למפלגה המהפכנית ולמנהיג. בצפון קוריאה, אלו "מפלגת הפועלים של קוריאה" והמפקד העליון, קים ג'ונג-און.

בהיסטוריה של צפון קוריאה נטען כי כדי לממש את אידיאולוגיית הגוצ'ה צריך לבצע את תוכנית החומש תוך על מנת לבצע פיתוח כלכלי מהיר של צפון קוריאה ולצאת לעצמאות כלכלית ללא סין וארצות הברית.

בריאן ריינולדס מאיירס בספרו The Cleanest Race דוחה את הטענה שהג'וצ'ה היא האידאולוגייה הצפון קוריאנית העיקרית. הוא טוען שאידיאולוגיה זו נועדה כדי להטעות את הציבור ולגרום לפולחן אישיות למנהיג.

היבט תעמולתי

מתוך כתבתו של כתב מעיתון "מסע אחר" : "אנחנו מאושרים" - זה היה המשפט הראשון שראיתי כאשר נחתתי לראשונה בפיונגיאנג .

ברחובות צפון קוריאה אין פרסומות , אין תנועת כל רכב, אין רעש, אין אנשי מכירות ,אין בעלי חיים, המדינה נמצאת בריק .

ברחובות ניתן להבחין בהולכי רגל לבושי מדים. חיילים חמושים בציוד רובוקופ מלא עומדים על המשמר, מוכנים לצאת ברגע אחד נגד האימפריאליזם המאיים.

בצפון קוריאה ניתן לבקר רק אחרי מאמצים רבים וזאת משום שיש לה מה להסתיר , זו מדינה אפלה שמנסה ליצור לעצמה תדמית טוב בפני המבקרים אך אפילו תדמית זו מראה על הטוטליטאריות שבמדינה .

כך מספר כתב עיתון "מסע אחר" על הביקור בצפון קוריאה:

מקום היוולדו של קים איל סונג, קשת הניצחון, מוזיאון הידידות הבינלאומית, החנות מספר אחת, המגדל המייצג את אידיאולוגיית השלטון, ארמון הילדים. עיר הבירה היא גרסה קומוניסטית ענקית של הוליווד. אין עוצמה בלי במה. אטרקציות דומות מפיקות רגשות דומים. באוטובוס החוצה את העיר חולפות לנגד עיני תמונות. בפנים או בחוץ, הכל נראה מלאכותי בעיני.

בנוסף הוא מספר על הססמאות והדיוקונים הנראים בצפון קוריאה ואיתם לא ניתן לפספס מיהו השליט:

העוצמה הגדולה של היקום החזותי של קוריאה הצפונית טמונה באחידות, בהומוגניות ובהישנות שבו. החל בססמאות כגון "אני אוהב את החבר קים ז'ונג איל, האיש החזק ביותר בעולם" או "חשוב, דבר ופעל כמו קים איל סונג וקים ז'ונג איל, מנהיגינו היקרים והאהובים" וכלה בדיוקנים הרשמיים המעטרים כל דירה, כל בניין ממלכתי וכל חדר אוכל, שכל אחד מהם אכן נראה אמיתי מאוד. לראות ולהיראות, זו המטרה שבתליית צמד הדיוקנים, התופסים מקום של כבוד בכל בית, כמו אח גדול ודומם.

לסיכוםצפון קוריאה מנסה לשדר תדמית טובה לבאים לבקרה אבל ניתן להבחין בססאות ובשלטים שמדובר במשטר טוטאליטרי.

מפלגת אחת/מנהיג אחד

המשטר בקוריאה הצפונית הוא חד-מפלגתי, כשהמפלגה השולטת היא מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית, דבר זה מעיד על מאפיין של שלטון טוטליטרי של מפלגה אחת שבה המנהיג יודע הכי טוב מה נכון למדינה,הוא מקבל את ההחלטות בעצמו.

לקוריאה הצפונית הייתה ועדיין יש ממשלה שפועלת לפי עקרונות של מנהיג אחד היא פועלת לפי האידאולוגיה של ג'וצה (הסתמכות עצמית).

מדיניות תוקפנית

מדיניות תוקפנית:

מדינת תוקפנית היא אחד ממאפייני המשטר הטוטליטרי בו המדינה תוקפת את שאר המדינות ומנתקת איתם קשרים בנוסף לכך המשטר הטוטליטרי שואף להתרחב טריטורילית- לכבוש שטחים מדינות אחרות תוך מטרה להקים מעצמה, אימפריה. המשטר הוא תוקפני, יוזם מלחמות ועימותים בין מדינות, איננו מסכים למשא ומתן או מאמצי שלום.

צפון קוראה היא מדינה עם שלטון טוטליטרי ולכן גם המדיניות התוקפנית באה לידי ביטוי אצלה. צפון קוראה מכפישה ומשמיצה מדינות אחרות ומנסה לנתק עמם קשרים לדוגמא בזמן האחרון צפון קוראה יוצאת כל הזמן נגד ארצות הברית ודרום קוריאה.

מתוך כתבה שנערכה ב- YNET:

"צפון קוריאה חידשה את פעילות הכור וכאשר ארצות הברית שלחה חמקנים לסיור פיונגיאנג אישרה תקיפה גרעינית.

צפון קוריאה מאיימת כי יפעלו בנשק גרעיני נגד ארצות הברית ונגד דרום קוריאה.

היא מאיימת לבצע התקפה גרעינית חסרת הבחנה ומציבה תנאי שאם ארצות הברית ודרום קוריאה לא ינתקו את הברית ביניהם הם יפעילו את הנשק הגרעיני."

צפון קוראיה לא רוצה שלתושביה יהיה שום קשר עם העולם שבחוץ ולכן התושבים בה לא חשופים להמון טכנולוגיות חדשניות. המנהיג של צפון קוריאה מעדיף שהם לא יהיו חשופים לעולם המודרני והחדש כי אם זה יקרה הוא חושש שהם יעזבו את צפון קוראיה. בניגוד לזאת, השליט מרשה לקנות, לתת ולקבל טכנולוגיות ומכשירים מודרניים ואף משתמש בהם.