סוגיית העובדים הזרים בישראל
הכאת קשישים על ידי עובדים זרים שהועסקו למטרות סיעודיות
מגישים:
כיתה:
תאריך הגשה:
18/02/2016
מהי התופעה?
תיאור כללי לתופעה:
נושא עבודתנו הינו הכאת קשישים על ידי עובדים זרים, כאשר העובדים הללו הועסקו למטרות סיעודיות של טיפול באנשים הזקוקים לכך (חולים סיעודיים).
כיום, במדינת ישראל ישנם קרוב למאה אלף עובדים זרים, רובם חוקיים, ומיעוטם אינם חוקיים (מסיבות שונות). חלק ניכר מעובדים אלו מועסקים כמטפלים סיעודיים, אך ישנה תופעה החוזרת על עצמה והיא הכאת מטופליהם.
כאשר תופעה כגון זו מתרחשת, נפגעות זכויות שונות מזכויותיו הטבעיות של האדם ומופרים חוקים שונים של מדינת ישראל הקשורים להגנת הפרט.
מדוע בחרנו בתופעה זו?
החלטנו לבחור בתופעה זאת, ממספר סיבות שונות. קודם כל, עניין העובדים הזרים משפיע על כלכלת ישראל באופן ישר ועקיף, לכן לנושא יש חשיבות בכל הנוגע לחיי היום-יום. יתרה מזאת, סוגיית העובדים הזרים בישראל מתרחשת ומדוברת סביבנו כל הזמן, בין אם מדובר בכתבת טלוויזיה, מאמר בעיתון או עבודה באזרחות.
נוסף על כך, אין דבר הכואב יותר מאשר לראות עוול אשר נעשה לאנשים החפים מפשע, במיוחד כלפי חסרי האונים, ובנוסף לזאת, אנשים אלו הינם קשישים חסרי ישע. ידענו כי כל עוד תופעה זו חוזרת על עצמה, אנשים נוספים עלולים להיפגע אם לא נמצא לבעיה הזו פתרון ומהר.
כל אלו גרמו לסקרנותנו להתעורר ולמצפוננו לפעול בנוגע לנושא זה.
הסבר לתופעה:
חלק מן העובדים הזרים המועסקים לשם טיפול סיעודי בקשישים נוטים להתנהג באלימות עם מטופליהם, ככל הנראה כתוצאה מהידיעה כי הקשישים הם חסרי אונים, אשר אינם מסוגלים להתגונן בכוחות עצמם. לכן, לפי דעתנו, עובדים אלו מרשים לעצמם לנהוג באלימות כלפי האנשים המבוגרים הללו.
בנוסף, אולי אחת הסיבות לכך שמטפלים אלו פוגעים בלקוחותיהם, היא משום שאינם מודעים לכך שייתכן, בין אם הם רוצים בכך ובין אם לא, שהם מצולמים או שלקוחותיהם יתלוננו עליהם לאחר מכן, לכן מטפלים אלו מרשים לעצמם לנהוג באלימות מבלי לדאוג שמא ייתפסו או מבלי לדאוג להשלכות מעשיהם.
תיאור התופעה
תיעוד: מטפלת גררה, היכתה והשפילה קשישה
פרשה קשה של התעללות בקשישה סיעודית: בניה של אישה מקריית גת חשדו שעובדת סיעודית מסרי לנקה פוגעת באמם. הם התקינו מצלמה נסתרת ולזוועתם גילו שצדקו. המטפלת נעצרה והמדינה עשויה לגרש אותה
תיעוד: מטפל מכה קשיש בן 84
בני משפחה מנתניה שאביהם הקשיש מרותק למיטתו בשל מצבו הרפואי חשדו כי המטפל שלו תושב סרי לנקה, מתעלל בו. לאחר שהביטו במצלמות האבטחה נחשפה בפניהם תמונת המצב המזעזעת. "מדובר באירוע קשה ומכמיר לב שלא ניתן להישאר אליו אדישים", אמר מפקד תחנת נתניה נצ"מ דורון תורג'מן
נתפס במצלמה: עובד זר היכה מטופל קשיש
משפחת המטופל מחיפה חשדה והתקינה מצלמה נסתרת בחדרו שבמעון הטיפולי. הצילום הוכיח: המטפל הכה וגידף. "הסיפורים של אבא גרמו לחשד", אמר בנו. מעצר החשוד הוארך
קצת רקע:
זכויותיו הטבעיות של האדם: זכויות האדם מוגדרות כך: "זכויות האדם הבסיסיות שלהן כל אדם זכאי. הן כוללות לעתים קרובות את הזכות לחיים וחופש, חופש המחשבה והביטוי ושוויון בפני החוק."
זכויות האדם הוגדרו רשמית במסמך הנקרא "The Universal Declaration of Human Rights", מסמך זה אומץ על ידי האו"ם ומתאר את זכויות האדם הבסיסיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם, לכל אדם באשר הוא. להכרזה זו אין תוקף משפטי, אך היא משמשת בסיס לעקרונות משפטים מחייבים במישור הבין לאומי.
החוק בישראל בנוגע לחולה סיעודי: ע"פ החוק במדינת ישראל, אדם מוגדר כחולה סיעודי אם הוא סובל מבעיות רפואיות המונעות ממנו לבצע פעולות שגרתיות שונות בכוחות עצמו, והוא נזקק לעזרה חיצונית על מנת לעשות את הפעולות הללו. פעולות אלה יכולות להיות לאכול ולשתות, לקום ולשכב וכדומה. חשוב לציין כי גם חולה אלצהיימר נחשב לחולה סיעודי, ובשניים מתוך המקרים הבאים החולים הסיעודיים הם חולי אלצהיימר.
עובדים זרים בישראל: לאחר שהבנו מה משמעות המושג "חולה סיעודי", נבין כיצד הנושא מתקשר למקרי האלימות. חולים סיעודיים אשר אינם נמצאים במוסד רפואי (כגון בית-חולים) רשאים להעסיק עובד זר לאחר קבלת היתר. העובדים הזרים אשר הועסקו כמטפלים סיעודיים הינם עובדים זרים חוקיים ובעלי אשרת עבודה בתוקף, והם אף זכאים לכל הזכויות הנתונות לעובד הישראלי.
על העובד הזר לקיים שני תנאים כדי להיחשב כעובד זר חוקי:
- המעסיק יחזיק בהיתר העסקה תקף, בענף מבין הענפים שבהם מתירה הממשלה להעסיק עובדים זרים.
- לזר תהיה אשרת עבודה בתוקף לאותו ענף העסקה, ויהיה רשום אצל אותו מעסיק לו ניתן ההיתר.
עובד זר שאינו חוקי הינו עובד זר שבעבר היה חוקי, אך כבר אינו מקיים אחד או יותר מהקריטריונים המגדירים עובד זר חוקי.
אלימות:
אלימות היא פגיעה במכוון באדם או חפץ מסוים, כאשר אלימות זו יכולה לבוא במגוון צורות. נציג את הבולטים שבסוגי האלימות:
- אלימות פיזית - מעשים שמטרתם פגיעה פיזית, הפעלת כוח על גופו של אדם אחר.
- אלימות מילולית - מעשים שמטרתם לפגוע באדם אחר שלא בצורה פיזית: העלבה, איומים וסחיטה באיומים. במקרים מסוימים, הפגיעה המילולית היא חלק מביצוע עבירה חמורה יותר, לדוגמא - בפרשת אונס בבית ספר מסוים בארץ, איימו האנסים על הנערה כי אם לא תעשה כדבריהם "ייעשו לה בלגן בבית הספר".
- ונדליזם (אלימות כלפי רכוש) - מעשים שמטרתם פגיעה ברכושו של הזולת או של הציבור.
- הטרדה או פגיעה מינית - כינוי גנאי בעלי אופי מיני, השפלה מינית, הצעות מיניות, נגיעות באברי מין, יחסי מין בכפייה ויחסי מין בכלל עד גיל 14, מעשה סדום ועוד.
- הזנחה (רגשית או פיזית) - הזנחה רגשית מוגדרת כמעשים או חוסר פעולות של ההורה וחשיפה של הילד לאלימות במשפחה, או כשל או חסך בסיפוק צרכים בסיסיים עבור הילד ובעקבות כך סיכון לפגיעה בילד או פגיעה ממשית שכבר התרחשה.
במקרים בהם נעסוק סוגי האלימות יהיו אלימות פיזית ומילולית.
נתונים סטטיסטיים
נכון לסוף שנת 2014, שוהים בישראל כ 75 אלף עובדים זרים בעלי אשרת עבודה בתוקף, מתוכם כ 58% (43,468 איש) הינם עובדי סיעוד. בנוסף לעובדים הזרים החוקיים בישראל, ישנם כ 15 אלף עובדים זרים שאינם חוקיים, מתוכם כ 74% (11,324 איש) עובדים גם כן בסיעוד. בשנת 2014 הוגשו 163 כתבי אישום נגד עובדים זרים שונים, והוטלו 164 גזרי דין.
פירוט המקרים
מקרה ראשון
ניתוח המקרה:
המשתתפים: הקשיש, בנו, המטפל (עובד זר).
מקום ההתרחשות: מעון בחיפה
תיאור המקרה:
המטופל הקשיש במקרה זה שהה במעון בשכונת הדר בחיפה. לקשיש זה היה מטפל במעון, אשר נהג להכותו. על פי החשד, המטפל פגע בקשיש מספר פעמים. כאשר המטופל פנה לבנו בנוגע למקרים אלו, הבן החליט להתקין מצלמות אבטחה בחדרו. בצילומים שנערכו ממצלמה זו ניתן לראות את המטפל מכה את הקשיש ופוגע בו קשות. הצילומים הועברו למשטרה, אשר עצרו את המטפל.
בתחילה לבן היה ספק לגבי האם הכאות אלו ע"י המטפל באמת קרו, מאחר ויחס המשפחה עם המטפל היו טובים, אך סיפורי אביו גרמו לחשד מצד הבן, שהחליט בסופו של דבר להתקין מצלמה נסתרת. לאביו היו כתמים כחולים, והמטפל הכחיש את מעורבותו בעניין. בנוסף, האב סיפר שגם המטפל קשר אותו באחד המקרים.
ניתוח הממצאים והסקת מסקנות:
נציג את האירוע בשלבים:
המטפל נהג לפגוע במטופלו ----> המטופל פנה לבנו בנושא ---> הבן התקין מצלמת אבטחה בחדר ---> המצלמה צילמה את המטפל פוגע שוב במטופלו ---> הבן צפה בצילומים והעביר אותם למשטרה ---> המשטרה המקומית עצרה את החשוד.
במקרה הנ"ל האב הראה סימנים לכך שמטפלו מתעלל בו, לכן בנו התקין מצלמת אבטחה בחדרו. דרך השגת הראיות היא צילומים ממצלמת אבטחה.
זכויות וחוקים
זכויות
זכויות הקשיש שהופרו:הזכות לשלמות הגוף: המטפל נהג להכות את הקשיש, לפגוע בו, ופעם אחת הוא אף קשר את הקשיש. המקרים האלו פוגעים בזכות הקשיש לשלמות הגוף.
זכויות לכבוד: נפגעו זכויות הקשורות לתחושת הכבוד והדימוי העצמי של האדם. אמנם זכויות אלו אינן מדידות, אך קיימת פגיעה בכבודו של הקשיש במקרה הזה.
זכויות המטפל שהופרו:
הזכות לפרטיות: הוצבו מצלמות במקום פרטי על מנת לתעד את מעשיו של המטפל, לכן נעשתה פגיעה בזכותו של המטפל לפרטיות.
זכות חופש העיסוק: "מטופלים, שאינם שוהים במוסד סיעודי וזקוקים להשגחה של מטפל סיעודי במשרה מלאה, זכאים לקבלת היתר להעסקת עובד זר" (מתוך אתר "כל זכות"). מכאן ניתן להבין, כי זכותו של העובד הזר לעסוק כמטפלו של הקשיש, אך נשללה ממנו זכות זו כאשר נעצר ולא יכל להמשיך בעבודתו.
התנגשויות של זכויות:
במקרה זה, ישנה התנגשות בין זכויות. מצד אחד, לקשיש ישנן הזכויות לביטחון ולכבוד, ומצד שני לעובד הזר ישנן זכויות לפרטיות ולחופש עיסוק. במקרה זה, זכויות הקשיש בכלל והזכות לביטחון בפרט עולות על זכויות העובד הזר לפרטיות ולחופש העיסוק.
חוקים
במקרה הנ"ל, מופרים חוקים שונים של מדינת ישראל, ביניהם: "חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו". חוק זה מופר הן מצד המטופל הסיעודי, והן מצד העובד הזר. החוק הקובע, בין היתר, כי אין לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, ואין ליטול או להגביל את חירותו של האדם במאסר, מעצר וכדומה. מצד אחד העובד הזר הפר את החוק הקובע כי אין לפגוע בגופו ובכבודו של אדם אחר, ומצד שני המשטרה נטלה את זכותו של העובד הזר לחירות ולחופש התנועה.
ע"פ החוק במדינת ישראל, כל אדם אשר עבר פגיעה, זכאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד האדם אשר פגע בו. במקרה זה, היה זה הבן שפנה למשטרה. לאחר הבאת הוכחות למשטרה כי הנאשם אכן פגע בקשיש הסיעודי, המשטרה יכלה לעצור את הנאשם לזמן מוגבל אף ללא צו, מכיוון שהיה יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם.
את הכתבה המלאה ניתן לראות ב-Ynet, הקישור בתחילת המקרה.
מקרה שני
ניתוח המקרה:
המשתתפים: המטופל הסיעודי, בני משפחתו, המטפל (עובד זר).
מקום ההתרחשות: מקום מגוריו של הקשיש, נתניה.
תיאור המקרה:
בני משפחתו של הקשיש חשדו כי המטפל הסיעודי שהועסק למטרת טיפול באביהם חשדו כי האב עובר התעללות, ולאחר שצפו בצילומי האבטחה נחשפו לאמת המטלטלת - אביהם הוכה קשות ע"י המטפל.
בסרטון רואים את הקשיש בתחילה שוכב במיטתו ללא יכולת תזוזה. לאחר מכן, המטפל תופס את רגליו ודוחף אותו אחורנית. בנוסף, המטפל תועד כאשר הוא מטיח את הקשיש בחוזקה על המיטה מצד לצד. הקשיש מנסה להתנגד למעשי האלימות, אך הוא אינו מצליח.
בני משפחתו של הקשיש פנו למשטרה להגשת תלונה יחד עם הצילומים הללו, והמשטרה מיהרה לעצור את החשוד.
ניתוח הממצאים והסקת מסקנות:
נציג את האירוע בשלבים:
המטופל נמצא מרותק למיטתו ----> בני המשפחה צפו במצלמות האבטחה ---> צילומי האבטחה הראו כי המטפל פגע במטופלו ---> בני המשפחה העבירו את הצילומים למשטרה ---> המשטרה המקומית עצרה את החשוד.
במקרה הנ"ל נמצא החולה הסיעודי מרותק למיטתו, דבר שהוביל את בני משפחתו לחשוד כי מטפלו הכה אותו, לכן הם צפו בצילומי האבטחה כדי לבדוק האם באמת כך הדבר. דרך השגת הראיות היא צילומים ממצלמת אבטחה.
זכויות וחוקים
הזכות לשלמות הגוף: המטפל הכה את הקשיש, פגע בו, ואף הטיח אותו מצד אחד של המיטה לצידה השני. המקרים האלו פוגעים בזכות הקשיש לשלמות הגוף.
זכויות לכבוד: נפגעו זכויות הקשורות לתחושת הכבוד והדימוי העצמי של האדם. אמנם זכויות אלו אינן מדידות, אך קיימת פגיעה בכבודו של הקשיש במקרה הזה.
זכויות המטפלת שהופרו:
הזכות לפרטיות: מצלמות האבטחה שבמקום צילמו את המטפל במקום עבודתו, וזאת בניגוד לרצונו ולידיעתו. בעקבות זאת, נפגעה זכות המטפל לפרטיות.
זכות חופש העיסוק: זכותו של האדם לבחור את עבודתו שלו, ובמקרה זה הנאשם בחר להיות מטפל. מאחר והנאשם נעצר ע"י המשטרה, הופרה זכותו לעסוק בעובדתו מאחר ואין ביכולתו להמשיך במקצועו.
התנגשויות של זכויות:
במקרה זה, ישנה התנגשות בין זכויות. מצד אחד, לקשיש ישנן הזכויות לשלמות הגוף ולכבוד, ומצד שני לעובד הזר ישנן הזכויות לפרטיות וחופש העיסוק. במקרה זה, זכויות הקשיש בכלל והזכות לביטחון בפרט עולות על זכויות העובד הזר לפרטיות ולחופש העיסוק.
חוקים
במקרה הנ"ל, מופרים חוקים שונים של מדינת ישראל, ביניהם: "חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו". חוק זה מופר הן מצד המטופל הסיעודי, והן מצד העובד הזר. החוק הקובע, בין היתר, כי אין לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, ואין ליטול או להגביל את חירותו של האדם במאסר, מעצר וכדומה. מצד אחד העובד הזר הפר את החוק הקובע כי אין לפגוע בגופו ובכבודו של אדם אחר, ומצד שני המשטרה נטלה את זכותו של העובד הזר לחירות ולחופש התנועה.
ע"פ החוק במדינת ישראל, כל אדם אשר עבר פגיעה, זכאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד האדם אשר פגע בו. במקרה זה, היה זה הבן שפנה למשטרה. לאחר הבאת הוכחות למשטרה כי הנאשם אכן פגע בקשיש הסיעודי, המשטרה יכלה לעצור את הנאשם לזמן מוגבל אף ללא צו, מכיוון שהיה יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם.
את הכתבה המלאה ניתן לראות ב-mako, הקישור בתחילת המקרה.
מקרה שלישי
ניתוח המקרה:
המשתתפים: הקשישה, בני משפחתה, המטפלת (עובדת זרה).
מקום ההתרחשות: מקום מגוריה של הקשישה, קריית גת.
תיאור המקרה:
בניה של הקשישה (המטופלת) הבחינו בשינוי בהתנהגות אמם, דבר הגרם להם לחשוד כי המטפלת מכה את אמם. כתוצאה מכך, החליטו הבנים להתקין מצלמה נסתרת בחדר אמם, ולבדוק האם באמת כך הדבר. מצילומים שהתקבלו מהמצלמה, ניתן לראות כי המטפלת אכן נהגה להכות את הקשישה, והמטפלת אף עשתה דברים נוספים, ביניהם הטחת ראשה במיטה, גרירתה על הרצפה ולעתים אף צפייה בקשישה מנסה לזחול בכוחות עצמה למיטתה.
צילומים אלו הועברו למשטרת קריית גת, ומפקד התחנה הורה לעצור את החשודה. לאחר הארכת מעצר אחת הועברה החשודה למעצר בית, אשר שהתה בבית מכרים. שם, התנצלה החשודה ובכתה על מעשיה.
ניתוח הממצאים והסקת מסקנות:
נציג את האירוע בשלבים:
המטפלת נהג להכות את מטופלתה - חולה סיעודית ----> חלו שינויים בהתנהגותה של קשישה זו ---> בניה של הקשישה התקינו מצלמות נסתרות בחדרה ---> מצלמות אלו צילמו את המטפלת פוגעת שוב במטופלתה ---> בניה של הקשישה צפו בצילומים והעבירו אותם למשטרה ---> המשטרה המקומית עצרה את החשודה.
במקרה הנ"ל הקשישה, החולה הסיעודית הראתה סימנים לכך שהיא עוברת פגיעה פיזית - חלו שינויים בהתנהגותה, לכן בניה התקינו מצלמות נסתרות בחדרה. דרך השגת הראיות, פעם נוספת, היא צילומים ממצלמות נסתרות.
זכויות:
הזכות לשלמות הגוף: המטפלת נהגה לפגוע בקשישה. פגיעות אלו התבטאו במכות, הטחות ראשה במזרן,וגרירות על הרצפה. המקרים הללו פוגעים בזכות הקשישה לשלמות הגוף.
זכויות לכבוד: נפגעו זכויות הקשורות לתחושת הכבוד והדימוי העצמי של האדם. אמנם זכויות אלו אינן מדידות, אך קיימת פגיעה בכבודו של הקשישה במקרה הזה.
זכויות המטפל שהופרו:
הזכות לפרטיות: הוצבו מצלמות במקום פרטי על מנת לתעד את מעשיה של המטפלת, לכן נעשתה פגיעה בזכותה של המטפלת לפרטיות.
זכות חופש העיסוק: זכותו של האדם לבחור את עבודתו שלו, ובמקרה זה הנאשמת בחרה להיות מטפלת. מאחר והנאשמת נעצר ע"י המשטרה, הופרה זכותה לעסוק בעבודתו מאחר ואין ביכולתה להמשיך במקצועה.
התנגשויות של זכויות:
במקרה זה, ישנה התנגשות בין זכויות. מצד אחד, לקשישה ישנן הזכויות לביטחון וכבוד, ומצד שני לעובדת הזרה ישנן זכויות לפרטיות ולחופש עיסוק. במקרה זה, זכויות הקשישה בכלל והזכות לשלמות הגוף בפרט עולות על זכויות העובדת הזרה לפרטיות ולחופש העיסוק.
חוקים
במקרה הנ"ל, מופרים חוקים שונים של מדינת ישראל, ביניהם: "חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו". חוק זה מופר הן מצד המטופלת הסיעודית, והן מצד העובדת הזרה. החוק הקובע, בין היתר, כי אין לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, ואין ליטול או להגביל את חירותו של האדם במאסר, מעצר וכדומה. מצד אחד העובדת הזרה הפרה את החוק הקובע כי אין לפגוע בגופו ובכבודו של אדם אחר, ומצד שני המשטרה נטלה את זכותה של העובדה הזרה לחירות ולחופש התנועה.
ע"פ החוק במדינת ישראל, כל אדם אשר עבר פגיעה, זכאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד האדם אשר פגע בו. במקרה זה, היו אלה בני משפחתה שפנו למשטרה. לאחר הבאת הוכחות למשטרה כי הנאשמת אכן פגעה בקשישה הסיעודית, המשטרה יכלה לעצור את הנאשמת לזמן מוגבל אף ללא צו, מכיוון שהיה יסוד סביר לחשש שהחשודה תסכן את ביטחונה של האישה.
את הכתבה המלאה ניתן לראות ב-Ynet, הקישור בתחילת המקרה.
נוסח החוק - תנאי העסקה - ב1
אישור רפואי (תיקון מס' 3) תש"ס-2000
1ב. (א) המעביד קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת או חולה בה (להלן - אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(תיקון מס' 4) תשס"ג-2002
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(תיקון מס' 12) תש"ע-2010
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
סיכום המקרים והסקת מסקנות
לאחר שהבנו מה אירע במקרים שנתנו, הבנו מהן זכויות האדם שנפגעו ואילו חוקים של מדינת ישראל הופרו, נסכם את ממצאנו:
התופעה היא מקרי אלימות של מטפלים סיעודיים אשר מכים את מטופליהם, החולים הסיעודיים. מקרים כגון אלו חוזרים על עצמם שוב ושוב בשנים האחרונות, ניתן לראות כי היו מקרים הכלולים בתופעה זו שהתרחשו לפני מעל לחמש שנים, ומקרים כאלה ממשיכים להתרחש גם כיום.
לאחר בדיקה מקיפה של חוקי העסקת עובדים זרים למטרות סיעודיים, הגענו למסקנה כי אין חוק הקובע שהמטפל צריך לעבור הסמכה או להיות בעל ניסיון קודם בתחום. זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שחלק מהעובדים הללו מכים את מטופליהם.
בכל המקרים שמצאנו נוכחנו לדעת שלאחר שהמטפל\ת פגע בקשיש\ה, הקשיש\ה הראה סימנים, אמנם לא חד-משמעיים בכולם, שהוא עבר או ממשיך לעבור פגיעה פיזית. בני המשפחה היו אלה אשר דיווחו למשטרה על הפגיעה בבני משפחתם על ידי מטפליהם, זאת לאחר שבני המשפחה השיגו את הראיות לכך באמצעות מצלמות שונות שצילמו את המאורע.
ניתן להסיק כי ניתן יהיה להפחית או אולי אף למנוע את מקרי האלימות האלו, אם אחד מהבאים יחול:
- המטפלים הסיעודיים יעברו הכשרה בטרם העסקתם בתחום
- ניתן יהיה לדעת מראש האם למטפל הסיעודי נטיות לפנייה לשימוש באלימות
- במקומות העבודה של המטפלים הסיעודיים יותקנו מצלמות אבטחה
על סמך מסקנות אלו נבסס את פתרונותינו האפשריים.
עמדה אישית
לפי דעתנו, התופעה בה בחרנו להתעמק הינה בעיה חשובה ביותר, אשר צריך להימצא לה פתרון ומהר. מקרי האלימות נגד קשישים חסרי אונים הם מזעזעים, במיוחד כאשר הם חולים סיעודיים, ובטח ובטח כאשר מקרים אלו נעשים על ידי מטפליהם - האנשים אשר עבודתם היא לדאוג לטובתם. כאשר מתרחשת תופעה כגון זו החברה הישראלית מזועזעת כל פעם מחדש, אך דבר אינו נעשה על מנת לחולל שינוי.
בעייתיות הסוגיה היא שמקרי האלימות מתרחשים כנגד קשישים, אנשים אשר הם תשושים בגופם ובנפשם, לכן הם אינם יכולים להתנגד. זאת ועוד, לא תמיד בני משפחתם של הקשישים מאמינים להם כאשר אלה מספרים על מקרי אלימות נגדם, פעמים רבות בני המשפחה סבורים כי הקשיש אינו יודע על מה הוא מדבר, לכן הם מעלימים עין כאשר מספרים להם סיפורים כאלו. בפועל, ישנו סיכוי גבוה כי דווקא הם יודעים על מה הם מדברים, ייתכן כי מטפליהם אכן הכו אותם, אך בני משפחתם לא מודעים לכך.
השינוי הנדרש מתחיל קודם כל בחברה, עלינו להיות ערניים כלפי המבוגרים במשפחה, כפי שלא היינו רוצים כי ילדינו ייפגעו בגן או בבית הספר, עלינו להיות מודעים לאפשרות כי גם הקשישים במשפחה עלולים להיפגע על ידי מטפליהם, גם אם אפשרות זו אינה נשמעת לנו סבירה.
הפתרונות האפשריים
פתרון ראשון:
הסבר הפתרון:
הצעתנו הראשונה לפתירת מקרי האלימות כלפי החולים הסיעודיים הינה כדלהלן: עריכת מבחן פסיכולוגי חובה לכלל העובדים הרוצים לשמש כמטפלים סיעודיים, ולעובדים הזרים בפרט. מבחן פסיכולוגי זה יבדוק האם לעובד ישנן נטיות לשימוש באלימות או האם יש חשש כי ינהג באלימות כלפי אדם אחר. אם הנבחן ייכשל במבחן, תימנע אפשרותו לעסוק במקצועות הקשורים לטיפול בזולת.
יתרונות הפתרון:
- הפתרון יהיה כולל ומקיף את כל העובדים הזרים המועסקים כמטפלים סיעודיים.
- הפתרון יפעל בטרם המטפלים הסיעודיים יכולים לפגוע בחולה סיעודי מסוים.
חסרונות הפתרון:
- עלויות הפתרון הינן בקנה מידה עצום, שכן ישנם קרוב ל 45 אלף עובדים זרים המועסקים כמטפלים סיעודיים, ומספר זה עולה בכל שנה.
- על מנת לוודא כי לא התפתחה נטייה לאלימות לאחרונה אצל העובד הזר, את הבדיקה יש לעשות לכל עובד כל מספר חודשים, דבר אשר יגדיל את עלויות הפתרון.
- בדיקות אלו עלולות להיות לא חד-משמעיות ולא מדויקות, שכן אין הסכמה בין הפסיכולוגים השונים בנוגע לסיבות לנהיגה באלימות.
פתרון שני:
הסבר הפתרון:
פתרוננו השני לבעיה המוצגת היא להכין סרטון הסברה לבני משפחת חולה סיעודי, המבהיר להם את הסיכונים בהעסקת עובד זר שיטפל בחולה הסיעודי. כפי שראינו בכתבות, היו אלה בני משפחת החולה הסיעודי אשר פנו למשטרה להגשת תלונה כנגד העובד הזר. בכל המקרים הנתונים בני המשפחה תיעדו את מעשי האלימות של המטפל הסיעודי בעזרת מצלמה נסתרת\מצלמת אבטחה. לכן, בסרטון ההסברה יומלץ למשפחות אלו להתקין מצלמה נסתרת\מצלמת אבטחה בבית החולה הסיעודי.
יתרונות הפתרון:
- מהכתבות הנ"ל ניתן ללמוד כי הראיה אשר הוכיחה שהעובד הזר אכן הכה את החולה הסיעודי הינה צילומים ממצלמה נסתרת\מצלמת אבטחה. לכן, ניתן לצפות כי התקנת מצלמות אלו בכל בית בו מועסק מטפל סיעודי עשויות להפחית ואולי אף למנוע את הכאת מטופליהם, מאחר והעובדים הזרים יהיו מודעים לפגיעותם.
- בנוסף לכך, מחיר המצלמות הנסתרות אינו גבוה ביחס ליעילותן. ישנו מגוון רחב של מצלמות נסתרות היכולות לשמש תועלת במקרים כאלו, אשר מחירן אינו עולה על 200₪.
- עובדים זרים סיעודיים אשר במתכוון או לא במתכוון יפגעו בעתיד במטופליהם הסיעודיים עשויים לחשוב שנית לפני שינסו לפגוע במטופליהם, כתוצאה מהרתעה ומחשש שמא אם קרו מקרים בהם צילמו עובדים זרים אחרים מכים את מטופליהם, אותו הדבר עשוי לקרות להם.
חסרונות הפתרון:
- סרטון ההסברה, ככל הנראה, לא יגיע לכל המשפחות אליהן מיועד הסרטון.
- מחיר הפצת הסרטון עלול להיות גבוה.
- לא כל הצופים בסרטון יתקינו מצלמות אבטחה בביתם לאחר צפייה בסרטון.
- הסרטון עלול לפגוע ברגשותיהם של המטפלים הסיעודיים, שכן הם יכולים לראות בו הכללה גסה נגדם.
הפתרון הנבחר:
הפתרון בו בחרנו הינו הפתרון השני, מכמה סיבות:
- לפתרון זה ישנם יותר סיכויים לצאת לפועל
- הפתרון הראשון עולה כמויות כסף עצומות, לכן קשה יהיה לארגן פרויקט מתאים. על פרויקט זה להיות במימון הממשלה, והממשלה ככל הנראה תדחה את הרעיון. לעומת זאת, את בעיית התקציב של הפתרון השני ניתן לפתור ע"י פנייה לארגוני זכויות שונים אשר יממנו את עלות הפצת הסרטון.
- יעילות הפתרון השני אמינה יותר.
משוב אישי
בזמן עשיית עבודה זו למדנו רבות על המקרה המזעזע שנבחר - הכאת חולים סיעודיים על ידי מטפליהם. למדנו כי תופעה זו מתרחשת בתדירות גבוהה, זאת בניגוד למה שחשבנו בתחילת העבודה. בנוסף הבנו והשכלנו גם לגבי דברים שונים מלבד התופעה, כגון מהן הסיבות המגוונות האפשריות לאלימות, בין אם היא פיזית או אחרת, ולמדנו כיצד להסתכל על הבעיה מנקודת ראותו של החולה הסיעודי, אדם אשר במצבו חסר אונים אל מול המטפל הצעיר ביחס אליו.
לפני שהתחלנו לעבוד על נושא זה החלטנו ראשית להתמקד בעובדים הזרים, וחשבנו כי הבעיה שלפי ראות עינינו חשוב לטפל בה ראשית כל, היא דווקא חוסר שוויון בשכר בין עובדים זרים לעובדים מקומיים. אולם, בזמן חיפושינו אחר מקרים כגון אלו הזדעזענו לנוכח מציאת מקרים כה רבים של עובדים זרים המכים את מטופליהם הסיעודיים. ידענו כי מקרה זה (לפחות לפי דעתנו) הופך לבעיה שאותה חשוב לנו לפתור קודם.
במהלך כתיבת העבודה למדנו שמקרי האלימות שאנו מרבים לשמוע דווקא בקרב הנערים או בקרב הצעירים, מתרחשים בנוסף בתדירות גבוהה מדי בין מטפלים סיעודיים זרים לבין חוליהם הסיעודיים חסרי האונים. הבנו כי מקרי האלימות בחברה לא פוסחים על אף גיל או מעמד בחברה.
מלבד זאת, עבודה זו תרמה לנו בפן האישי, למדנו כיצד להכין עבודות בסדר גודל כזה, כלי אשר יעזור לנו בחודשים ובשנים הקרובות. בנוסף לכך, למדנו איך להתבטא ברהיטות בכתב בזמן כתיבת עבודות מקיפות, ולמדנו איך למצוא ולדלות את העיקר מהמידע באינטרנט. יתר על כן, התנסינו ביצירת ועריכת סרטונים אשר משמשים כפרסומת.
ביבליוגרפיה
האגודה לזכויות האזרח בישראל - http://www.acri.org.il/he/
כל זכות - http://www.kolzchut.org.il
Ynet - http://www.ynet.co.il
mako - http://www.mako.co.il
אתר הכנסת - http://knesset.gov.il
רשות האוכלוסין וההגירה - http://www.piba.gov.il
wikiwand - https://www.wikiwand.com
אתר זכויות האדם - http://www.humanrights.co.il/Default.aspx
פורטל השירותים והמידע הממשלתי - http://www.gov.il
מכון חרוב - http://haruv.org.il