דגים נושמים?!

מגישות: נעמה רוזמן ואיילה שטראוס

תופעה ביולוגית

כמו כל בעלי החיים גם הדגים צריכים לנשום כדי לחיות. החמצן נכנס למערכת הנשימה מהסביבה, עובר בתאי הגוף,וכך נפלט פד״ח לסביבה.

כמו שלאדם יש ריאות, כך גם לדג יש זימים. בשניהם הגוף מנסה להגדיל עד כמה שאפשר את שטח הפנים של איבר הנשימה, בשביל לקלוט יותר חמצן. בנוסף, בשניהם יש נימי דם זהירים, בגודל של כדורית דם אחת, המאפשרת ספיגה מקסימלית של החמצן.

עולה השאלה, כיצד הדגים נושמים, אם אין להם גישה לחמצן, בגלל שריכוזו נמוך יחסית במים, להבדיל מבאוויר?

היבט הכימי הקשור לתופעה הביולוגית

בעלי חיים שחיים במים, כמו דגים וראשנים, משתמשים בחמצן המומס במים לצורך הנשימה התאית בתאי גופם. אולם, מסיסות החמצן במים נמוכה , ולכן רק חלק קטן מהחמצן שבאויר מסוגל להיתמוסס במים. הזימים שהם האיבר שמאפשר את השגת חמצן לגוף עוזר לדגים להפיק חמצן מן המים. הכדוריות דם אדומות שבזימים קולטים את החמצן המומס במים ומעבירים אותו לגוף.

הקשר בין הכימיה לתופעה הביולוגית

בעוד שבעלי חיים יבשתיים קולטים רק כ-25% מהחמצן שבאוויר, דגים קולטים כ85% מהחמצן המומס במים, הודות לזימים.

הזימים הם איבר המיחד את הדגים והראשנים, הזימים ממוקמים בצידי ראשו של הדג, כדי שיהיה קרוב למוח. כל זים בנוי משכבות דקות רבות בעלות שטח פנים גדול, ועשירות בכלי דם. המים נכנסים דר הפה ועוברים דרך הזימים, החמצן עובר מהמים לדם שבזימים, ופד״ח נפלט מדם זה. הזרמת המים מסביב לזימים, נעשית על-ידי פתיחה וסגירה של הפה.כיוןן זרימת המים היא מהפה על פני הזימים והחוצה. זרימת המים היא בכיוון הנגדי לכיוון זרימת הדם, על מנת להגביר את החיכוך ובכך לשפר את יעילות ספיגת חלקיקי החמצן מהמים אל תוך גוף הדג.

Dissolved Oxygen