מרד בר כוכבא

מאת נילי ואן

תיעוד שכתב נער מלוחמיו של בר כוכבא שהפך להיסטוריון רומאי

התחלה

מרד בר כוכבא הוא מרד של יהודי ארץ ישראל ,ואני ביניהם, נגד שלטון האימפריה הרומית שבשליטת הקיסר אדריאנוס. ‏‏‏בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, מנהיגנו הנצחי הדגול. אני ואחי (שגם היה לוחם נגד השלטון הרומי) הערצנו אותו מאוד, וקיווינו להיות אמיצים ונועזים כמותו. תמיד חשבתי שאתן את כל כולי בתקווה לנצח את האימפריה הרומית ותמיד אחשוב ככה . לא יכולתי לסלוח להם על אובדן החירות, על המיסים, המוות, העבדות ובעיקר על כך שהפכו את ירושלים לעיר אלילית.

התקפה

אני, אחי וחלק מכוחותיו של בר כוכבא השתמשנו בהתקפות פגע וברח, תוך כדי ניצול היכרותנו עם השטח, ותוך כדי שימוש נרחב במערות מסתור, שחלקן היו ערים תת-קרקעיות. הצבנו מי הציב מארבים לכוחות רומאים שנעים בשטח, ולעתים אף התעמתנו איתם בשטח הפתוח. זה לא היה קל בכלל, אבל עשינו הכל כדי להצליח.

עבר זמן מה, ונלחמנו כנגד הלגיון העשירי פרטנסיס (קבוצה של חלק מחיילי הרומאים וגם שאר הלגיונות) שישב בירושלים והבסנו אותו. כעבור כמה זמן הלגיון השישי פראטה נשלח לתגבר את חיל המצב הרומאי בירושלים וסביבתה, אך הדפנו אותו. בשלב זה נלחמנו כנגד כוחות רומאיים בגודל של כ-20 אלף חיילים. למזלנו, הם לא הצליחו לדכא את מרדנו, והם ספגו אבדות כבדות בלחימה נגדנו.

תוך זמן קצר השתלטנו על אזורים נרחבים ביהודה.

שלבים

בשלב הראשון של המרד שלטנו על שטח גדול, שהשתרע מקו עקרבא-לוד בצפון ובמערב, ועד בקעת באר שבע בדרום. הצלחנו גם לכבוש גם את ירושלים, היעד העיקרי של המרד, אך לא הצלחנו לשקמה מחורבנה, כיוון שהיינו עסוקים מדי בלחימה נגד כוחות התגבורת הרומיים.






ביצרנו מקומות ישוב רבים ושיקמנו חורבות, כדי שיוכלו לעמוד מול מתקפת הנגד הצפויה של הרומאים. אדריאנוס, אשר בתחילה לא ייחס חשיבות למרד ולא הבין את עוצמתו, הבין רק באותה עת שמדובר במצב חירום, והחליט להזרים את מיטב הכוחות הרומיים מכל רחבי האימפריה לשם דיכוי המרד.

היקף הכוחות שהופעלו במסגרת דיכוי המרד הגיעו עד לשליש מכלל הכח הצבאי של האימפריה הרומאית (שמנתה 28 לגיונות), לעומת המרד הגדול שאותו הצליחו הרומאים לדכא באמצעות ארבעה לגיונות בלבד.המשכנו להלחם עוד ועוד, בכהות חושים אך ברצון לנצח.

עד ראשית שנת 135 לספירה הצטמצם האזור שבשליטתנו לתחום שבין ירושלים לבין ביתר. הוטל מצור על ביתר בעזרת כ-12,000 לוחמים רומאים, וכעבור זמן מה היא נפלה. אני ואחותי כבר היינו נואשים, ורצינו לוותר. חשבנו שלא נוכל לעשות שום דבר, ושהאימפריה הרומית חזקה מדי. למרות זאת, היו דברים שעודדו אותנו להמשיך להלחם. למשל, מנהיגנו בר כוכבא הוא מודל לחיקוי שמעודד אותנו להמשיך לנסות להלחם.

המבצעים הצבאיים האחרונים התנהלו עדיין במהלך ספטמבר ואוקטובר 135.‏‏‏המרד דוכא סופית רק בשנת 136.‏‏‏

במערות התגלו ממצאים שונים בני הזמן הנדון ובהם כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, אריגים, כלי נשק, מטבעות כסף וברונזה. הממצאים החשובים ביותר, נמצאו במערת האיגרות, הנחשבת למערת המפלט העשירה ביותר שהתגלתה במדבר יהודה, ובה נחשפו תעודות כתובות על גבי פפירוס אשר חלקן נשלחו מבר כוכבא למפקדי המרד בעין גדי. אני ואחותי הפכנו לרומאים וכעת אנו מתעדים את כל מה שקרה מנקודת המבט שלנו בתור היסטוריונים.

דעתי על שמעון בר כוכבא

דעתי על בר כוכבא לא השתנתה גם כשהפכתי להיסטוריון רומאי- לדעתי בר כוכבא היה מנהיג דגול, חכם, מוכשר, בעל קסם רב , מפעיל שיקול דעת, בעל כריזמה, בעל חכמה אסטרטגית וחכמה גיאוגרפית רבה ועוד הרבה תכונות טובות של מנהיג. לדעתי הוא השיג את קסמו בזכות הדאגה הרבה שלו לצבאו ולרוח הקרב שלהם.