עבודה בנושא המושבות הראשונות.
מגישים: זיו מגנזי, רועי כהן וירין מרדכי.
זכרון יעקב.
רקע היסטורי על המושבה זכרון יעקב.
שנת יסוד: 1882
מיקום: דרום הכרמל
מקור השם: המושבה נקראת על שם אביו של הברון – יעקב (ג'יימס).
זכרון יעקב נוסדה כאחת משלוש מושבות העלייה הראשונה. המייסדים, קבוצת "חובבי ציון" מרומניה, רכשו את אדמות הכפר הערבי א-זַמַארִין וסבלו בשנה הראשונה מקשיים עצומים. הם היו חסרי ידע בחקלאות ואדמותיהם הדלות הניבו יבולים עלובים, הם סבלו מתברואה לקויה ומתמותת תינוקות קשה, בעיקר ממחלת הקדחת (מלריה). נוסף על כך היו להם סכסוכים רבים עם שכניהם הערבים. בסוף השנה הראשונה הגיעו המתיישבים לסף רעב והיישוב עמד להתפרק. המתיישבים פנו לעזרה וקבלו את עזרתו של הברון רוטשילד, אשר הסכים לקחת תחת חסותו את המושבה שנקראה אז זַמָרִין או שומרון.
ב-1883 חתמו המתיישבים על חוזה עם נציג הברון- אליהו שייד. לפי החוזה
הועברו אדמות המושבה וניהולה לידי הברון, תמורת התחייבותו לדאוג לצרכי המתיישבים. בעזרת הברון ופקידיו, ביססו במושבה את ענף גידול הענבים לייצור יין. באמצע שנות ה-80 עברו המתיישבים מגבעת זמרין מערבה אל בתי הקבע. ב-1889 נבנה היקב הגדול וב-1891 נבנתה על חוף טנטורה (כיום חוף דור) המזגגה- מפעל ליצור בקבוקי יין.
המושבה היתה אהובה על הברון, על כן ביקש לקרוא לה על שם אביו – יעקב. בהמשך הוא רכש אדמות רבות מסביבה, ודאג להקים עליהן את המושבות בת שלמה, מאיר שפיה, עתלית וגבעת עדה. עם זאת התעוררו סכסוכים ומריבות בין פקידי הברון לבין האיכרים, על כן ביקש הברון להעביר את ניהול המושבות לידי חברת יק"א.
בתקופת הברון היתה זכרון יעקב אחת המושבות הגדולות והחשובות בארץ, והיא נודעה בכינוי "בירת השומרון". בתקופת מלחמת העולם הראשונה היתה המושבה מוקד ראשי לפעילות ניל"י, רשת ריגול שבין חבריה הבכירים היו בני משפחת אהרונסון, ממייסדיה של זכרון יעקב.
לאחר קום המדינה התפתחה המושבה הודות לקליטת עולים חדשים ובניית שכונות חדשות בשולי המושבה. גלי עלייה נוספים ומתיישבים חדשים תרמו לגידול האוכלוסייה, לגיוון חברתי ותרבותי ולשינוי האופי הכלכלי של המקום.
בשנים האחרונות בוצעה במושבה תכנית שימור העבר והוקמה "דרך היין", המהווה מוקד משיכה למבקרים.
מקומות בעלי חשיבות היסטורית בזכרון יעקב.
להלן המקומות שאנו ממליצים לבקר בהם:
יקב זכרון יעקב
בית אהרנסון
בית אהרנסון הוא ביתה של משפחת אהרנסון במושבה זכרון יעקב, ובו שוכן מוזיאון ניל"י מאז 1956. הבית שוכן ברחוב המייסדים בזכרון יעקב.
מתחם המוזיאון כולל את בית משפחת אהרנסון במושבה, שבו התנהלו חיי משפחת אהרנסון מאז תקופת העלייה הראשונה, ובו גדל המדען אהרן אהרנסון. בבית זה התאבדהשרה אהרנסון, ממנהיגי מחתרת ניל"י, לאחר שעונתה על ידי השלטונות העות'מאניים, כאשר התגלתה המחתרת בשלהי מלחמת העולם הראשונה.
בבית המשפחה חדרי מגורים אחדים אשר השתמרו עם הציוד האופייני לבית משפחה אמידה בתקופת העלייה הראשונה והשנייה, וכולל רהיטי עץ יוקרתיים משובצי צדפים בסגנון דמשקאי, חדר אמבטיה בו התאבדה שרה אהרנסון, והסליק ששימש להסתרת כלי הנשק של ניל"י.
מוזיאון ניל"י
תרומתו של הברון רוטשילד לבית הלאומי ומורשתו.
הברון סייע לבניין הבית הלאומי בשלשה אופנים מרכזיים:
•רכישת אדמות. במהלך עשרות שנות פעילותו בארץ ישראל ובמיוחד בתקופת העלייה הראשונה, היה הברון רוטשילד עסוק ברכישת אדמות מידי הממשלה הטורקית ומידי בעלים ערבים, הצליח להכפיל את כמות האדמות שבידי היהודים. עד אמצע תקופת המנדט עלה היקף הקרקעות שרכש באופן אישי ובאמצעות החברות יק"א ופיק"א על זה של כל המוסדות הציוניים (הקק"ל, הכשרת היישוב וכו') גם יחד.
•נטילת החסות על המושבות הראשונות, ופיתוחן הכלכלי. המושבות הראשונות ובהן ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב, יסוד המעלה ופתח תקווה, חוו קשיים רבים ונקלעו לגרעון כלכלי שהעמיד את קיומן בסכנה. הברון רוטשילד נעתר לפניית גורמים בארץ ובעולם והחליט לתמוך במושבות, מה שנודע כמשטר האפוטרופסות של הברון רוטשילד, באמצעות מנגנון של פקידים שהעבירו את המושבות בעיקר לייצור יין. תוך תקופה קצרה היו אנשי הברון אחראים לכל התחומים בחיי האיכרים.
•פיתוח תשתיות ציבור ושירותי קהילה. יש חוקרים, ובראשם רן אהרנסון, ששמים את הדגש על היבטי תשתית ושירותים מרכזיים כמו הקמת מוסדות חינוך מתקדמים ומערך בריאותי מסועף, ועל הפעלתם. שירותים חיוניים אלו נתנו על ידי הברון באמצעות פקידים מומחים רבים (מורים ושאר אנשי הוראה, רופאים ויתר אנשי רפואה) לא רק לאנשי 'מושבות הברון' אלא אף לכל בני ההתיישבות היהודית בארץ ישראל דאז.
פעולתו במבט לאחור, למרות שהיו בה מגרעות רבות, סייעה רבות להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל ולחיזוקה הכלכלי. תמיכתו במושבות לאורך כ-20 שנה בצורה ישירה ועוד עשרות שנים בצורה עקיפה, אפשרה את התפתחות המושבות שנעשו לדגל בהתפתחות עבודת האדמה והתעשייה בישראל )יקבים, תעשיות בשמים, מטעי זיתים, שקדים, פרי הצבר, תחנות נסיוניות, דרכים, כבישים ועוד)
שיר: "זכרון יעקב שלי"/ נפתלי אלטר
בביצועו של: אושיק לוי
בזכרון תפנה ימינה
סע ישר בכביש
היזהר, יש עצור בכניסה!
יש אנשים שמחים בזכרון
כל אחד מכיר אותי
בזכרון יעקב שלי
זכרון יעקב שלי, זכרון יעקב
לא תמצא מקום כזה, כזה טוב
בזכרון תפנה ימינה
אל תמשיך לחיפה
סע לאט ברחוב הראשי
יש אנשים יפים בזכרון
וכולם יודעים לשיר
בזכרון יעקב שלי
זכרון יעקב שלי...
בזכרון אנשים שמחים
בלילה וביום
בזכרון אף אחד לא הולך
לישון בחום
יש בקבוקים ריקים בזכרון
וכולם שותים הכל
בזכרון יעקב שלי
זכרון יעקב שלי...
השיר "זכרון יעקב שלי" נותן "הוראות הגעה" לזכרון ומתאר את תכונותיהם של תושבי זכרון. בנוסף לכך השיר מתאר את אהבתו של נפתלי אלטר לזכרון ("לא תמצא מקום כזה, כזה טוב", "זכרון יעקב שלי".)