שם הלכנו יד ביד
מאת:נועם סיוון
שם הלכנו יד ביד
שם הלכנו יד ביד,
בשדרות פריז בעיר המוארת
אך לפתע שנודע האירוע הנורא
שום עין לא לא נשארה יבשה
עיננו חשכו לעד.
כמאה עשרים ושמונה
בני אדם נעלמו מן העולם
ובגדיהם המוכתמים נשארו
על הרצפה הקרה.
שוב הלכנו יד ביד,
והירח המת טרם קם לתחייה,
את החורים שבקיר אפשר לתקן,
אך החורים שבלב ישארו ולא יעלמו.
שוב קרה זאת האירוע הנורא,
הפרחים שמונחים בחורים
שבקיר הזכוכית לא ישנו את
העבר.
צעקות וצעקות עד הצעקה
האחרונה,כי את מה שקרה
לליבנו לא ירפא
שום דבר.
הערך החברתי שבו השתמשתי:
השתמשתי בערך החברות,
מפני שבבלדה אפשר לראות כמה אהבה וחברות אמיתית יש בכל העיר פריז כל אחד מגן
על השני ואוהב אותו ושומר עליו,ולכן בחרתי בערך החברות.