הגשם

למידה דיאלוגית בית-מדרשית

פתיח

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=399


תפילת גשם

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, נֶאֱנָח שָׂדֶה מֵחֹם


גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם!

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בַּפַּרְדֵס יִלְחַשׁ כָּל בַּד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם!

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם!



  • שאלה: מקורות החקלאות שיצר האדם מתחננים לגשם...
    למען מי הם מתפללים לגשם?

תפילה לגשם

המים הם ראשונים בבריאה, והם אחד מיסודות העולם


בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם... ו וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ אֱלֹקים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹקים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {פ}

בראשית א

קטע מדעי


אין לנו אלא את השמים שמעלינו

כל המים שלנו - מי הנהרות, הנחלים, שבמקווי המים וגם מי התהום – באים מהשמים שמעלינו, מהמשקעים היורדים על אדמתנו. הים התיכון הוא המקור העיקרי לאדי מים באזורנו, האדים יוצרים את העננים, ואלה מוסעים מזרחה לאזורנו, מורידים משקעים, וחוזר חלילה. תפרוסת הגשמים באזור אינה אחידה, ישנם אזורים מדבריים דלים מאוד בגשמים, וישנם אזורים (קטנים!) שבהם יורדות כמויות גשמים לא מבוטלות.

ההבדלים בין כמויות הגשם במקומות שונים באזור נובעים משילוב של כמה גורמים:

מידת הקירבה לים: כאשר זרמי האוויר הלחים, המכילים אדי מים, מתרחקים מהים, הם מאבדים בהדרגה את לחותם. לכן ככל שנעים מזרחה באזורנו כמות הגשמים הולכת ופוחתת.

הגובה הטופוגרפי: ככל שעולים בגובה הטופוגרפי גדלה כמות המשקעים. שדרת ההרים שבין הים התיכון לבקעות הירדן עומדת בדרכם של זרמי האוויר שבאים מהים ו"מאלצת" אותם לעלות. תוך כדי עלייה האוויר מתקרר, ואדי המים מתעבים לטיפות ומורידים משקעים. כך קורה גם ברכס ההרים ממזרח לבקעת הירדן (ראו הרחבה – צל הגשם) וגם באזורים גבוהים אחרים (כמו הרי הגליל או שדרת ההר המרכזית) – יורדים משקעים רבים יותר מאשר באזורים הנמוכים הסמוכים להם.

קו הרוחב הגיאוגרפי: האזור שלנו גובל בחלק הצפוני של רצועת המדבריות העולמית, המשתרעת בין קווי הרוחב 15-30 מעלות צפון (ראו הרחבה – רצועת המדבריות בעולם). משום כך בחלקים רבים באזור שורר אקלים צחיח (כמות הגשמים שנתית ממוצעת של פחות מ- 200 מ"מ) או צחיח למחצה (200-400 מ"מ גשם בשנה). מבט במפת המשקעים מראה מיד שככל שמדרימים באזור, כמות הגשם פוחתת.


כמות הגשמים באזור הולכת ופוחתת ככל שנעים מזרחה ודרומה. למעשה, 70% משטח האזור מוגדר כמדבר, ויורדים בו 50 עד 200 מ"מ גשם בממוצע בשנה. בשאר השטח יורדים בין 300 ל-750 מ"מ בשנה, ורק על רכסי ההרים בצפון מערב האזור יורדים יותר גשמים.

צל הגשם

כאשר בוחנים את מפת המשקעים של האזור אפשר לראות כי הקווים שווי הגשם יוצרים מעין צורת אצבע לאורך הבקעה שבין ים המלח לכינרת. באזור הבקעה יורדת כמות גשמים קטנה בהרבה מזו היורדת באזורים הסמוכים לו ממערב וממזרח. גובהה הטופוגרפי של שדרת ההר המרכזית גורמת לזרמי האוויר נושאי הלחות, אשר מגיעים אליה מהים, להוריד גשמים על פסגתה ועל מורדותיה המערביים. האוויר, שאיבד חלק מהלחות שלו עם הורדת הגשם, נעשה יבש יותר, ממשיך במסעו מזרחה ועובר את שיא הרכס. כאשר הוא יורד לעבר בקעת הירדן וים המלח הוא מתחמם.

כשהטמפרטורה עולה, הלחות היחסית שבאוויר יורדת, וקטן הסיכוי להתעבות המים ולירידת גשם. לפיכך, אזור הבקע הוא אזור "צל הגשם", כלומר אזור עני בגשמים הנמצא מעבר לאזור הררי עשיר (יחסית) בגשם. כאשר האוויר "מטפס" אל הרמה הירדנית.

http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=5873


במה תלויה ירידת גשמים בכלל, ובארץ ישראל בפרט, על פי קטע המידע המדעי?

מן המקרא


י כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. יב אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. {ס}

יג וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. יז וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם--כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ. {ס{

דברים, פרק יא, פסוקים י-כא



  • במה תלויה ירידת גשמים כסדרם בארץ ישראל, על פי דברים פרק יא?

  • אחרי שקראתם את הטקסט המדעי ואת הטקסט המקראי, מה, לדעתכם, משפיע על ירידת גשמים?
  • בידקו האם קשר כזה קיים רק במסורת היהודית, או קיים גם במסורות אחרות?
  • ממה, לדעתכם, נובע הקשר הזה?


תוכלו לקרוא באתר גלים סיפורי עמים ומנהגים שגם בהם ניתן לראות שהורדת גשם תלויה ברחמי האל, כמו בסיפור על :
נשות לסוטו –אפריקה (http://www.galim.org.il/nature/rain/world3.html )
"דודו של מלך השמים" מוייטנאם (http://www.galim.org.il/nature/rain/world41.html (ועוד...

מן האגדה

מלמד התינוקות שהוריד גשמים/ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, עמוד א.

ספר האגדה http://agadastories.org.il/node/353

הסבר ופרשנות http://agadastories.org.il/node/353


  • מה מיוחד באדם שהצליח לגרום להורדת הגשם? מדוע אלוהים נענה לתפילתו?

טקסט מדעי

"מים חמוצים" משמיים

במקומות רבים נפגעים יצורים חיים מגשם: מתברר, כי הגשם שיורד באזורים אלה מכיל חומצה רעילה ומסוכנת. כיצד זה קורה? חומרים רעילים שונים נפלטים לאוויר – בעיקר בעקבות שריפה של חומרי דלק במפעלי תעשייה, במכוניות ובבתים. הגשם שוטף את החומרים הללו מהאוויר אל פני השטח. מי גשם אינם חומציים בדרך כלל, אלא שהחומרים הנפלטים לאטמוספירה מתמוססים בטיפות המים הנמצאות בעננים, בערפל ובגשם וגורמים להיווצרות חומצה במים שבאוויר. מים אלה יורדים כמשקעים של מים חומציים. כך אנו "מרעילים" את הגשם, היורד עלינו ועל סביבתנו. גם הגשם החומצי משתתף במחזור המים: "מים חמוצים" נכנסים לסביבה ויוצאים ממנה. "המים החמוצים" משפיעים על הסביבה: הם פוגעים בקרקע ובחומרים החיוניים לקיום חיים, הנמצאים בקרקע. הפגיעה בקרקע משפיעה על התפתחותם של צמחים ועל קיומם של יצורים אחרים. פגיעה זו הופכת קרקעות פוריות לשוממות כעבור זמן. גשם חומצי יכול להגיע גם למקורות מים מתוקים לאגמים, לנחלים ולמי תהום. בצורה כזו עלולים הרעלים שבגשם החומצי להגיע למי השתייה שלנו ושל יצורים חיים אחרים. סביבות חיים שלמות נפגעות מהגשם החומצי. כך, למשל, משנה הגשם החומצי את תכונות המים באגמים ובנהרות, והופך אותם לסביבה שאינם מתאימה לקיום בעלי-חיים. יערות נכחדים, ועקב כך נהרסת סביבת החיים של יצורים חיים רבים. גשם חומצי עלול לפגוע גם ברכוש. למשל, במבנים ובמכוניות. שימו לב, אנחנו מרעילים לא רק את הסביבה הקרובה אלינו. חומרים נעים באטמוספירה מסביבה לסביבה. לכן, גשם חומצי יורד לעיתים במרחק רב מן המקום שבו נוצר הזיהום. כך, למשל, התברר כי באזור לא מתועש בירושלים הייתה כמות גודלה של חומרים רעילים באוויר. חומרים אלו הוסעו על ידי רוחות ממקורות זיהום באירופה. באזור הכרמל שבצפון הארץ, אין בדרך כלל גשם חומצי, אך גם שם נמצאו חומרים רעילים במי הגשמים. בדיקה הראתה, כי מקור הגשם החומצי בכרמל היה בעננים שהגיעו מאירופה.

שאלות לדיון מסכם


  • האם, לדעתכם, ירידת הגשמים אכן תלויה בהתנהגותו של האדם?
  • האם וכיצד ניתן לקשור את הדברים להתנהגות האדם בנושא השמירה על איכות הסביבה?
גשם גשם בוא