גולדה מאיר

ביוגרפיה

תחילת חייה

גולדה מאיר נולדה ב־ 3 במאי 1898


בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה) בשם גולדה מבוביץ', בת למשפחה יהודית ענייה, מסורתית.

בשנת 1903, אחרי שאביה התקשה למצוא עבודה כנגר, היגר בגפו לארצות הברית, ויתר בני המשפחה עברו לעיר פינסק בבלארוס.


ב-1921 הפליגו מאירסון ואחותה עם משפחותיהן לארץ ישראל בספינה רעועה בשם "פוקהונטס". הנסיעה ארכה 44 ימים (במקום כשבועיים) והייתה רצופת אירועים מוזרים; שביתת מלחים, רב החובל של הספינה התאבד, ואחיו – איבד את שפיותו. הספינה הגיעה ליפו, אולם הסבלים הערבים סירבו להוריד את העולים לחוף והספינה המשיכה לאלכסנדריה. משם הגיעה מאירסון ושאר העולים ברכבת לתל אביב, בחמסין של חודש יולי 1921.


עם הגעתם ארצה התגוררו שתי המשפחות בדירה שכורה בתל אביב. לימים, השתמשה גולדה מאיר בימיה הראשונים בארץ כדי להמחיש לעולים חדשים את העובדה שגורלם שפר עליהם


שבע שנים הייתה מאירסון שרת העבודה – חמש שנים תחת דוד בן-גוריון ועוד שנתיים תחת משה שרת. בתקופה זו שימשה זמן מה, בין השנים 1955–1956, יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר. בתקופת כהונתה הונחה התשתית למשפט העבודה הישראלי, ונחקקו דיני העבודה הראשונים:


חוק שעות עבודה ומנוחה,

חוק חופשה שנתית,

חוק עבודת הנוער,

חוק החניכות,

חוק עבודת נשים.


תפקידיה הבולטים של גולדה:

* ראש הממשלה

*יו"ר מפלגת העבודה

*שרת החוץ

* שרת העבודה

חדשות מהעבר- גולדה מאיר