חסידי אומות העולם

ראול ולנברג

איך, מתי ולמה הוכרז ראול ולנברג כחסיד אומות העולם?

ראול ולנברג נולד ב-1912 בשבדיה. הוא למד אדריכלות בארצות-הברית אך עסק בבנקאות ובסחר בין-לאומי.

ביולי 1944, לאחר שכ-437,000 יהודים מרחבי הונגריה נשלחו להשמדה באושוויץ, נשלח ולנברג מטעם משרד החוץ השוודי לבודפשט כדי לעזור בהצלת יותר מ-200,000 היהודים שנשארו בבירת הונגריה. בודפסט היתה הקהילה האחרונה שנותרה באירופה.

פעולת צירות שבדיה בבודפשט למען היהודים הנרדפים החלה זמן קצר לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים, ב-19 במרס 1944, כאשר אירגנו אדולף איכמן והקומנדו המיוחד שבפיקודו עם השלטונות ההונגריים את שילוח היהודים להשמדה. הציר השוודי, איוור דניאלסון, יזם הוצאת דרכונים שוודיים זמניים ליהודים הונגרים שלהם קשרי משפחה או קשרי מסחר עם נתינים שוודים. כבר לפני בואו של ולנברג הגיע מספרם של 'דרכוני חסות' הללו לכמה מאות. בהגיעו של ולנברג לבודפשט ב-9 ביולי 1944 הופסק השילוח על-פי החלטת ממשלת הונגריה בעקבות לחץ בין-לאומי עליה, ובכלל זה התערבות מלך שבדיה, גוסטב. ואולם, פעולות ההגנה של צירות שבדיה נמשכו, יחד עם הנציגויות הדיפלומטיות האחרות. ולנברג הועמד בראש מחלקה שהוקמה למטרה זו. לפי דרישותיו עוד לפני צאתו לבודפשט, הוענקו לו סמכויות מיוחדות שכללו סידורים להעברת כספים באמצעות ה'וועד לענייני פליטים' האמריקני. ה'וועד' קיבל את הכספים הללו מן הארגונים היהודיים בארצות-הברית.

הפסקת השילוחים הייתה רגיעה זמנית בלבד. ב-15 באוקטובר 1944 הייתה הפיכה בהונגריה, ועל השלטון השתלט הארגון הפשיסטי האנטישמי 'צלב החץ' בראשותו של פרנץ סלשי. מאותו רגע נשקפה סכנת כליה ליהודי בודפשט הן ממעשי הרצח של אנשי 'צלב החץ' והן מפעולת השילוח של אייכמן.

בשלושת החודשים הבאים הוציא ולנברג אלפי 'דרכוני חסות'. התברר שלרוב כיבדו השלטונות ההונגריים והגרמנים את חתימות צירות שבדיה, וכך ניתן היה להגן ב'תעודות החסות' על יהודים רבים. אך ולנברג לא הסתפק רק במתן אישורים במשרדו. כאשר אירגן אייכמן את צעדות המוות של אלפי יהודים הונגרים לגבול אוסטריה, רדף ולנברג במכונית אחרי השיירות והצליח להוציא מאות בעלי דרכונים ואחרים ולהחזירם לעיר. הופעתו הבטוחה והנמרצת אפשרה לו להוציא אנשים אפילו בתחנת הרכבת שממנה עמדו להישלח לאושוויץ, וכן מפלוגות שרות העבודה שלהן גויסו.

אולם ליהודי בודפסט ארבה סכנה גם מצד אנשי 'צלב החץ'. לפיכך הקים ולנברג מעונות מיוחדים ובהם רוכזו 15,000 נפש. בפעולה זאת שיתפו עמו פעולה דיפלומטים גם מנציגויות אחרות. ב-31 בתים שהיו הנתונים לחסות שבדיה הוקם 'הגטו הבין-לאומי', בנפרד מן הגטו המרכזי של בודפשט. ניהול הבתים הללו היה כרוך בבעיות ארגון רבות ומסובכות, היה צריך לדאוג למזון ולסידורי תברואה ובריאות. לכול אלו נדרש כסף רב ומספר היהודים שטיפלו בארגון ובאחזקה הגיע ל-600.

שני הגטאות נמצאו בחלק העיר פשט שהיה הראשון שכבשו הסובייטים. הסובייטים התייחסו לנציגות שבדיה בחשדנות רבה והאשימו את עובדיה בפעולות ריגול לטובת הגרמנים. גם מספרן הרב של תעודות שוודיות שבידי היהודים לא נראה להם. ולנברג חשב כנראה שחסינותו הדיפלומטית תגן עליו, מה עוד שצירות שבדיה היא שייצגה את ברית-המועצות כלפי הגרמנים. לכן הסכים לצאת אל מפקדת הסובייטים. ב-17 בינואר 1945 חזר ולנברג לבודפשט בליווי חיילים סובייטים, והעיר שאיננו יודע אם הוא אורח הסובייטים או אסירם. מאז נעלמו עקבותיו ועקבות נהגו וילמוש לאנגפלדר. גם שאר אנשי הצירות הוחזקו בידי הסובייטים אך הם חזרו אחרי כמה חודשים דרך בוקרשט ומוסקווה לשטוקהולם. גורלו של ולנברג נתון בערפל עד עצם היום הזה. היו דווחים שנראה בכלא הרוסי, ורק אחרי שנים רבות הודו הרוסים שהאיש מת בכלא.


ב-1966 הוכר ראול וולנברג בידי יד ושם כחסיד אומות העולם.

הצלה בידי חסיד אומות העולם ראול ולנברג בבודפסט
סדרה שנכתבה על ראול ולנברג - "המלאך"

סדרה בעלת שלושה פרקים שבהם מסופר ה כ ל על ראול ולנברג ועל הצלתם של אלפי יהודים - בזכותו.