דוד וגולית
מאת: אליאב אבן
הסבר אדות התמונה
בחרתי בתמונה זו מכיוון שתמונה זו מציגה את גודלו העצום של של גולית ואת גודלו המצומצם של דוד לעומתו, יתר על כן תמונה זו מציגה את ניצחונו המפואר של דוד על גולית, זאת ועד דבר נוסף שתמונה זו מציגה זה ניצחון עם ישראל על הפלשתים ואת נסיגתם של הפלשתים.
פרתים אודות הצייר ופרשנותו לגבי הציור:
מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19. הציור מתאר את המסופר בשמואל א' י"ז. דוד כרת את ראש גוליית הפלישתי לאחר שגבר עליו בקרב. "ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו".
בתמונה זו מתואר דוד המנצח את גוליית העצום בגודלו. משמאל מתוארים הפלישתים כשהם בורחים, ומימין כנראה אנשיו של דוד.
גוסטב דורה מדייק בתיאור הפרטים והמרחב בתמונה. ידו של גוליית, למשל, מתוארת על גידיה ושריריה, והיא בעלת נפח הנוצר באמצעות מעברים הדרגתיים בין אזורי אור לאזורי צל. המרקמים של השריון ושל המגן שבידו מתוארים בצורה מפורטת.
המרחב נוצר באמצעות הפרשי גודל בין המישור הקדמי (דוד וגוליית, האדמה עליה הם מצויים) לבין המישור האחורי (הדמויות מאחור, ההרים); באמצעות כניסה של גופים לעומק המרחב (גופו של גוליית מהווה דוגמה טובה לכך); ובאמצעות תיאורן הנפחי של הדמויות.
פסוק מוכיח שמואל א' פרק י"ז פסוק נ':
"וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. "
מוסר ההשכל
מקום הקרב
הסיבה לכך שדוד יצא לקרב
"וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה--כִּי לְחָרֵף אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֹלֶה; וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל. "
השיר גוליית כוורת
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.
יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".
בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.
דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.
"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.
כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,
הנה בא אלינו, בא אלינו...
מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
נקודות דימיון:
גוליית מתואר בתנ"ך כענק שגובהו שש אמות וזרת. גם בשיר גוליית מתואר כענק אשר מגיל קטן מטיל את מוראו על יתר האנשים:
"בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע."
בהמשך השיר מתואר ניצחונו של דוד על גוליית בעזרת רוגטקה:
"דוד מלך התעצבן
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה
קלע לו בול בפוני."
נקודות שוני:
רבות נקודות השוני בין השיר לבין הסיפור המקראי. ראשית, סיפור דוד וגוליית הונצח בחברה הישראלית כסיפור המראה את חוסנו של העם היהודי ואילו פתיחת השיר טוענת בהומור כי:
"זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת
לא יעזור לך שנתיים."
הרחבה על הקרב בעקבות הסרטון
בסרטון אשר צפיתי המרצה מסביר על הניצחון הנראה כ"נס" אך הוא בעצם דבר דיי הגיוני ושאין בו שום דבר שהופך את הניצחון של דוד לבלתי אפשרי. המרצה בסרטון מסביר גם על הכוחות הפיזיקליים אשר עזרו לדוד לנצח את גולית בקרב, הוא מסביר שכאשר דוד לקח את האבן ופגע בעזרת המקלע בגולית עוצמת האנרגיה שפגעה בגולית מקבילה לעוצמת העצירה של קליעה הנוראה מרובה בקוטר 0.45 מ"מ כלומר שהאבן פגע בגולית בעוצה מספיק חזקה שתוכל לגרום לגולית נזק משמעותי ואף להורגו. זאת ועוד, כאשר דוד מסובב את מקלע הוא מסובב אותו במהירות של בערך6-7 סיבובים לשניה ומשחרר את האבן במהירות של כ-35 מטר לשניה מה שאומר שדוד שחרר את המקלע במהירות הגדולה ברבה ממהירות כדור בייסבול אשר נזרק ע"י מגישי הבייסבול הטובים ביותר בנוסף לכך המרצה מסביר שהאבנים אשר היו בעמק זה היו עשויות מבריום גופרתי מה שומר שהיה להם צפיפות כפולה מאשר שניים רגילות. כמו כן כאשר האבן פוגעת באזור מסויים כלומר בעל שטח פנים קטן כל האנרגיה של הפגיעה מרוכזת באזור הפגיעה במיוחד שכשאר פוגעים באזור רגיש כמו הראש פגיעה מהווה נזק רב מאוד.
לגבי החוק והמשוואה הפיסיקאלים אשר נדרשתי למצוא איני מוצא משוואה כזו אך במהלך ההרצאה של המרצה הוא אומר "שאם עושים חישובים אז עוצמת הפגיעה מקבילה לעוצמת העצירה של כדור בעובי של0.45 ס"מ" משמה שישנו חוק ומשוואה אשר מחזקים את טענתו של המרצה כי חישוב זה נעשה.
דעתי לגבי טענותיו של המרצה:
ראשית עליי לספר שתחילה לפני הארצה חשבתי שניצחון דוד על גולית היה נס אלוהי אשר לא היה מתקיים ללא התערבות של כוח כלשהו אבל לאחר הארצה דעתי השתנתה ואני מסכים טענותיו של המרצה מכיוון שבמהלך ההארצה הוא מסביר בבירור כי הניצחון על גולית אינו היה בגדר נס אלא ניצחון זה היה הגיוני מבחינה פיסקלית ומדעית שדוד ינצח את גולית, זאת ועוד לדוד היה יותר סיכויי הצלחה מכיוון שגולית היה חולה והיו בעיות בריאותיות רבות כמו הסרטן ביותרת המוח.