עד כמה לסקר את הבוטה/הקיצוני?
ועד כמה להתעלם ממנו?
האם לתקשורת תפקיד חברתי? האם על התקשורת לחשוב על טובת הציבור בזמן עבודתה? האם התקשורת היא גם גוף שיש לו שיקולים חברתיים או רק גוף מסקר "אובייקטיבי"?
באופן ממוקד יותר: דילמה בין הרצון/צורך לשדר תכנים קיצוניים לבין הרצון/צורך לשמור על שלום הציבור והסולידריות החברתית.
עלה לאחרונה בכמה הקשרים:
1. בהכנות לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות – השרה האחרית, מירי רגב, הודיעה כי במקרה של הפרעות לטקס והבעת מחאה ציבורית, הבמאי יונחה לעבור למצלמה אחרת ולא להראות את ההפרעה
מקרים אלו מעלים דילמה כללית:
האם לסקר את הקיצוני/הבוטה/החריג או להתעלם ממנו ולהתמקד במתון/בשגרתי/במאחד?
לסקר את הקיצוני
יתרונות:
זה תפקיד התקשורת המרכזי, על התקשורת להציג את המציאות גם אם היא פחות נעימה לחלק מהאזרחים; להיפך, חשוב להראות את הקיצוני ואת החריג כדי שהאזרחים יקבלו תמונה אמינה ומלאה על המציאות בתוכה הם פועלים. אירועים קיצוניים מביאים הרבה רייטינג ואזכורים.
חסרונות:
מעצים את השסעים בחברה, גורר תגובות קיצוניות מהצד השני ומעצים את המאבק ואת הקיצוניות על חשבון המאחד; מפריע לסולידריות חברתית ופוגע בחברה. יכול להוביל לתגובת נגד כלפי ארגון התקשורת.
להצניע/להתעלם מהקיצוני
יתרונות: תרומה חברתית, הימנעות ממסרים בוטים ודרדור השיח הציבורי. שמירה על שיח תקין יותר ועל סולידריות חברתית. תרומה של התקשורת לשיח חברתי מכיל יותר (רב-תרבותי) ומפגיעה באחרים.
חסרונות: פחות רייטינג, מתעלם מתפקידי התקשורת לסיקור ופרשנות הסביבה.
ולגבי האירועים שהוזכרו מעלה:
- · האם לשתף פעולה עם השרה האחראית או להציב אנשים בקהל עם סלולארי שיוכלו להעביר מחאות מהן יתעלם הבמאי שכפוף להנהלת הטקס?
- · האם לשלוח הרבה צוותי שידור לטקס בבית העלמין בבאר שבע ובכך לתרום להקצנת האווירה או להצניע את השידור (או להתעלם ממנו) ובכך לתרום לריכוך ולאווירה פחות קיצונית?
- · האם לסקר שלטים ואנשים בוטים בהפגנות או דווקא להדגיש את המסרים המתונים יותר?
- · האם השלים עם דרישותיה של פיפ"א או להציג גם הפרעות בשגרה?