סוכרת נעורים

רננה קינן כיתה י3

Big image
מה זה אומר להיות סוכרתי סוג 1

תיאור המצב התקין

כחלק מתהליך ההומאוסטאזיס הקיים בגופם של בעלי החיים מתקיים תהליך של ויסות רמת הסוכר בדם.

ויסות רמת הסוכר בדם הוא תהליך המתרחש בגופם של כל בעלי החיים והודות לו אפילו בזמני צום ארוכים רמת הסוכר אינה יורדת במידה משמעותית.

רמת הסוכר בדם עולה כתוצאה ממגוון סיבות, (בהן אכילת פחמימות, , לחץ נפשי, ועוד. )

רמת הסוכר בדם גם יורדת מסיבות שונות כגון חום או פעילות גופני.

הרמה הרצויה של סוכר בדם היא 70-110 מ"ג/ דצ"ל.

תהליך ויסות רמת הסוכר בדם נעשה באופן טבעי באמצעות 2 הורמונים אשר מיוצרים בלבלב: אינסולין וגלוקגון.


גלוקגון –

הגלוקגון מופרש מתאי אלפא של הלבלב שבהם מיוצר וגורם לכבד לשחרר לדם את הגלוקוז (חד-סוכר) האגור בתאי הכבד.

הגלוקגון מעורר גם יצירה של גלוקוז מגליקוגן - רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים,

על ידי כך, הוא מביא להעלאת רמת הסוכר בדם בעת מחסור בו.

אינסולין –

האינסולין מופרש ע"י תאי בטא בלבלב .

הוא מסייע בהעברת הגלוקוז מהדם אל תוך תאי הגוף, ועל ידי כך מאפשר לתאים לייצר אנרגיה, ומביא להורדת רמת הסוכר בדם.

האינסולין מופרש במינון נמוך במשך כל שעות היממה כדי לשמור על רמת סוכר רצויה .

לאחר ארוחות מופרש יותר אינסולין בהתאם לכמות הפחמימות בארוחה.

ככל שהארוחה כוללת יותר פחמימות, כך על הלבלב להפריש כמות גדולה יותר של אינסולין.

מנגנון ויסות רמת הסוכר פועל כדי לשמור על רמת סוכר בתחום הנורמה.

המנגנון מגיב לעליות ברמת הסוכר הנגרמות עקב אכילת פחמימות, או לירידות הנגרמות עקב צום או פעילות גופנית הצורכת אנרגיה.


כאשר רמת הגלוקוז בדם עולה:

הלבלב מפריש אינסולין , האינסולין מסייע בהעברת הגלוקוז מהדם אל תוך תאי הגוף ורמת הסוכר בדם יורדת חזרה אל הרמה הרצויה

כאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת:

הלבלב מפריש גלוקגון ,הגלוקגון גורם לפירוק גליקוגן לגלוקוז ולשחרור גלוקוז מהכבד אל הדם ורמת הסוכר עולה לרמה הרצויה

סוכרת נעורים בראי ההיסטוריה

תיאור המחלה

סוכרת נעורים (Type 1 Diabetes Mellitus) היא מחלה אוטואימונית.

סוכרת נעורים היא סוג הסוכרת השכיח בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, אולם היא יכולה להופיע בכל גיל , הסוכרת מופיעה בפתאומיות והיא מחלה כרונית שלא ניתנת לריפוי.

הגורמים למחלה:

· גורם גנטי: אחוז הסיכון לחלות עולה כאשר יש קשר גנטי (משפחתי) .

לדוגמה: אחוז הסיכון של תאום זהה לחלות בסוכרת נעורים – אם אחיו חולה במחלה – הוא 35 אחוזים;

הסיכון של אח או אחות שאינם תאומים הוא שלושה עד ששה אחוזים והסיכון של בן או בת לאב סוכרתי הינו שבעה אחוזים.

· הגורמים הסביבתיים הגורמים הסביבתיים שיכולים לעודד את התפתחות הסוכרת עדיין לא הוגדרו בוודאות. רבים מהחוקרים סבורים כי הגורם למחלה הוא נגיף, ולאורך השנים הצביעו על נגיפים שונים שמשתתפים בתהליך המוביל להיווצרות סוכרת נעורים.

- ההידבקות בנגיף גורמת לחשיפת מרכיבים בתאי בטא, שלא היו מוכרים עד כה למערכת החיסון,

מערכת החיסון מזהה אותם כגורם זר ותוקפת אותם. כתוצאה מכך התאים נהרסים, ייצור האינסולין נפגע, רמת הסוכר בדם עולה ומתפתחת סוכרת.

- יתכן גם מצב בו הנגיף עצמו, המשתלט על תאי הבטא בלבלב, דומה בחלק מהרכבו למרכיבי תא הבטא וכתוצאה מכך מערכת החיסון מפעילה נוגדנים שפוגעים לא רק בנגיף, אלא גם בתא הבטא שבו הנגיף מתאכסן.


תסמינים

צימאון מוגבר, מתן שתן רב, עייפות, ירידה במשקל מצד אחד ועלייה בתיאבון מהצד האחר, ראייה מטושטשת ובחילות.


תיאור

מערכת החיסון העצמית של הגוף – שבדרך כלל מגינה עליו מזיהומים חיצוניים – פועלת נגד תאי הגוף עצמם. וגורמת להרס תאי הבטא שמייצרים את האינסולין בלבלב.

כאשר תאים אלו נהרסים - נוצר חסר/ חסר מוחלט באינסולין.

האינסולין אחראי על העברת הגלוקוז מהדם אל תוך תאי הגוף ובכך הוא מווסת את רמת הסוכר בדם

לכן, המחסור בו מביא למצב לא מאוזן (חריגה המאוסטאזיס):

· כניסת הסוכר מהדם אל תאי הגוף נפגמת והגלוקוז שאינו מנוצל מצטבר בדם -מה שמביא לעלייה נכרת של רמת הסוכר בדם.

· עודף הסוכר בדם גורם להפרשה מוגברת של גלוקוז אל השתן ואף עובר את קצה גבול היכולת של הכליות להחזירו מהשתן אל הדם.

· עקב הופעת הגלוקוז בשתן מתקשות הכליות לספוג גם את המים העוברים דרכן בחזרה אל כלי הדם והגוף מגיב בהשתנה מרובה.

· עקב ההשתנה המרובה קיימת סכנת התייבשות, שבעקבותיה הגוף מגיב בתחושה של צמא מוגבר (מכאן שני סימניה המובהקים של הסוכרת צימאון והשתנה תכופה.)

· נוצר חוסר של גלוקוז בתאים,

הגלוקוז הוא מקור האנרגיה הראשוני בתא ולכן בהעדרו הגוף צריך למצוא מקורות אנרגיה חלופיים.

מקורות האנרגיה שהגוף מוצא בלית ברירה הם השומנים והחלבונים שברקמות הגוף.

ניצול משאבים אלו מביא לפירוק רקמות והתוצאה היא תשישות ואובדן משקל.

· לאורך זמן, העודף של הגלוקוז בדם פוגע בכלי הדם הקטנים ובעקבות זאת נגרם נזק לעיניים, לכליות לקצות העצבים וכן למערכת הלב ולכלי הדם הגדולים.

סוכרת, מוסברת בפשטות
החיים של ילד "מתוק" עם סוכרת נעורים

הטיפול במחלה

אין טיפול אשר מרפא באופן מושלם סוכרת נעורים.

אולם בעזרת הקפדה על הנדרש, אפשר לאזן את הסוכרת, להימנע מתנודות חדות ברמת הסוכר ולחיות עמה באופן מלא:


הזרקת אינסולין

הטיפול בהזרקת אינסולין מספק לילד החולה את ההורמון החסר לו,

ההורמון מכניס את הסוכרים העודפים אל התאים(בכך מווסת את רמת הסוכר בדם) ,עוצר את תהליך פירוק השומנים ומגרה את חידוש הבנייה של רקמות הגוף.

כלומר, הורמון האינסולין המוזרק פועל באותו אופן שפועל הורמון האינסולין שמיוצר בתאי הבטא בכבד.

(זריקות אינסולין הינם הדרך היחידה בה אפשר להשלים לגוף את מלאי האינסולין, מכיוון שכדור אשר יכיל אינסולין עלול להתפרק במערכת העיכול.)

מטרתו של הטיפול באמצעות אינסולין היא להגיע לרמות גלוקוז תקינות בדם, קרובות ככל האפשר לרמות הגלוקוז באנשים בריאים – וזאת במהלך כל שעות היממה.

כיום ,הטיפול עומד על מתן שלוש עד ארבע זריקות אינסולין ביום או באמצעות הזלפה. מתמדת של ההורמון אל מתחת לעור באמצעות משאבת אינסולין.

מינון הטיפול באינסולין נקבע בעזרת גלוקומטר – מכשיר ביתי המודד את רמות הסוכר בדם מספר פעמים ביום ולעתים אף בלילה.

ישנן תופעות מסוכנות שיכולות להיגרם במהלך הטיפול זה:

· היפוגליקמיה - בסוכרת נעורים אין לגוף בקרה על קצב הפרשת האינסולין. לכן, האינסולין שהוזרק יכניס את הסוכר מהדם אל התאים, גם אם החולה לא יאכל. במצב כזה, רמת הסוכר תרד מתחת לרמה התקינה והגוף יהיה במצב של היפוגליקמיה.

במצב זה למוח אין מקור אנרגיה ופעילותו משתבשת- דבר היכול להוביל לפרכוסים, לאובדן הכרה ובמקרים קיצוניים אף למוות.

· הקטאוצידוזיס - (או בעברית: חמצת קטוטית סוכרתית). הקטאוצידוזיס הוא מצב של מחסור חמור באינסולין (אם, למשל, החולה שכח להזריק את מנת האינסולין היומית שלו) העלול להביא לרמות סוכר גבוהות בדם וליצירת "גופי קטון" – חומר המסוכן לגוף אם הוא מרוכז ברמות גבוהות.

התסמינים לקטאוצידוזיס דומים לתסמינים של הרעלת אלכוהול והם: עייפות, השתנה מרובה, צימאון עז, ריח אצטון מהפה, בחילות והקאות, כאבי בטן, הזעות, לחץ דם נמוך, כאבי צוואר והתנהגות תוקפנית.


פעילות גופנית

פעילות גופנית מסייעת באיזון רמות הסוכר ותורמת לבריאות כללית טובה.

פעילות גופנית משפיעה גם על מהירות ספיגת האינסולין המוזרק וגם על הפחתת הסיכון להתפתחות סיבוכי הסוכרת.

ההשפעה של פעילות גופנית על רמות הסוכר בדם יכולה להימשך בין 12 ל-72 שעות.


אכילה בראיה ומאוזנת

התזונה מהווה חלק עיקרי בטיפול במחלת הסוכרת.

תזונה נכונה מסייעת באיזון רמות הסוכר ומהווה גורם חשוב מאד ומוכח במניעת סיבוכים ייעוץ תזונתי אשר ייעשה עם תזונאית קלינית, יוכל לעזור בהתאמת תפריט לחולי סוכרת, בכדי למנוע אכילת מתוקים וסוכרים.


רפואה סינית

בנוסף לדרך המקובלת לטפל במחלת הסוכרת – בעזרת תרופות קונבנציונליות כמו זריקות אינסולין – ניתן גם לשלב טיפולים על ידי הרפואה הסינית.

רפואה זו אינה יכולה לרפא לחלוטין את מחלת סוכרת הנעורים, אך היא עוזרת להתגבר על סימפטומים, לחזק את גופו של החולה ולמנוע החמרה במצב.

לפי הרפואה הסינית, הגורמים למחלת הסוכרת הם גנטיקה, צריכת מזונות המזיקים לגוף (ממתקים, מאכלים שומניים), מערכת חיסון חלשה ולחץ נפשי.

הטיפולים שמציעה הרפואה הסינית הינם מגוונים: טיפולים בעזרת צמחי מרפא כדי להוריד את רמות הסוכר בדם, גירוי נקודות מסוימות בגוף ליצירת ריפוי בעזרת דיקור סיני, תזונה מתאימה ונכונה ואוריקולותרפיה – דיקור באוזן.

המטפל מתאים למטופל את טיפולו האישי בהתאם לנתונים גופניים ונפשיים.

חשוב לציין כי הרפואה הסינית באה ל, אך המטפל אינו רשאי להפסיק את הזרקות האינסולין.

יחד עם זאת, הטיפול בעזרת רפואה סינית יכול לגרום להפחתת מספר הזריקות שעל החולה לקבל מדי יום ביומו.

ריפלקציה

למדתי מתהליך העבודה דברים חדשים:

גיליתי שחייהם של החולים בסוכרת אינם פשוטים ועל אף הפתרונות הקיימים -ישנן מגבלות והתמודדויות לא פשוטות .

בנוסף , למדתי שיש חשיבות רבה על הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית

הבנתי שיש בכוחן למנוע את המחלה או לכל הפחות למנוע את תסבוכה.

עובדה נוספת שהתחדשה לי היא שההשפעה הגנטית על הסיכוי לחלות אינה כה גבוהה -, עד כה הייתי בטוחה שמדובר במחלה עם מרכיב גנטי דומיננטי..

גילתי שברפואה הסינית יש דרכי טיפול שונות ומגוונות למחלה זאת , ושאכן יש בכוחן לתמוך בגופו של החולה.

נהניתי לחקור את הנושא לעומק בכוחות עצמי ולגלות דברים חדשים באמצעות חיפוש עצמי במקורות מידע וקריאה של חומרים.

אני חשבת שהעבודה שהכנתי מסכמת באופן ברור ומובן את כל נושא סוכרת הנעורים והקשר שלו אל ההומאוסטאזיס שבגוף.