השפעת האקלים על פיתוח החקלאות בערבה

מגישים- גלעד לוי ודניאל לב. מורה- אורלי עבאדי אטיאס.

Big image



מבוא

נושא העבודה היא החקלאות המדברית בערבה התיכונה וכיצד הטכנולוגיה מסייעת להם להתמודד עם התנאים הקיצוניים ולהפיק גידולים איכותיים בכמות מסחרית.

אנו רואים חשיבות בחקר נושא כדי לבדוק את מידת הסיוע של הטכנולוגיה לחקלאיי הערבה המדברית.

בחרנו נושא זה מפני שחקלאות מאוד מעניינת אותנו ועצם שזה חקלאות מדברית זה עוד יותר מעניין. בנוסף סקרן אותנו לגלות את הטכנולוגיה שבה משתמשים היום החקלאות וכיצד מתמודדים עם הקושי אשר נוצר במקומות מדבריים צחיחים כמו אזור הערבה. כמובן שהעובדה שאבא של גלעד עוסק בתחום בחייו רק תרמה להבנה שזה הנושא העדיף לחקור.

שאלת החקר:

"מה הקשר בין הכנסת טכנולוגיות חדישות בחקלאות המדברית לשיפור בכמות היבולים, באיכותם ובצמצום העלויות (תשומות) בערבה התיכונה, ב- 15 השנים האחרונות?"

הקשר של שאלת החקר שלנו לגיאוגרפיה היא שהשאלה מתעסקת באקלים באיזור מסוים,בחקלאות ובפיתוח באיזור, שזה קשור לנושא הפיזי בגיאוגרפיה וכמובן האנושי שקשור לשימוש בטכנולוגיה במקום במשאבי אנוש פיזי.



השערות המחקר:

1. אנו משערים, שבעקבות פיתוחים טכנולוגיים (חממות, טפטפות) שמאפשרים פיתוח חקלאות מדברית, הייתה עלייה בכמות היבולים במהלך 15 השנים האחרונות בערבה התיכונה.

2. אנו משערים ששיטות העיבוד החדישות והמודרניות, שהוכנסו לחקלאות בערבה התיכונה ב-15 השנים האחרונות, למשל גידול בחממות (בקרת אור, אקלים- לחות, טמפרטורות), תרמו להשבחת התוצרת החקלאית (שיפור באיכות)

3. אנו משערים שבעקבות כניסת הטכנולוגיה הייתה עלייה בעלויות הגידול (תשומות)




מתודולוגיה

כלי המחקר, שהשתמשנו במחקר זה הם סקרים (שאלונים) שהועברו ל-10 חקלאים בתחומים שונים ובישובים שונים בערבה התיכונה (אוכלוסיית החקר).

שיטת המחקר היא כמותית.


בחרנו בשאלונים מכיוון ש:


1.נמנעות הטיות הקשורות במפגש האנושי

2. ניתן לשאול שאלות שקשה לשאול אותן בעל פה, או כאלו שלא ניתן לענות עליהן מיד והן דורשות חשיבה או שיקול דעת.




סקירה ספרותית
1.טכנולוגיה בחקלאות מדברית בעולם:

חקלאות מדברית באפריקה: החקלאות באפריקה נחשבת לחקלאות מסורתית ולא מודרנית, תעשייתית. חקלאות מסורתית הינה חקלאות שבה כוח העבודה מבוסס על עבודת כפיים. התוצרת החקלאית המתקבלת מכל יחידת שטח היא קטנה ומשמשת בעיקר לצורך קיום.

בעקבות תנאי האקלים הצחיחים והמדבריים באפריקה לחקלאיים מתמודדים עם הרבה קשיים ולרוב אין להם פתרונות לבעיות אלו.

כעת ישנה יוזמה שמספר חקלאים ישראלים מנסים להכניס טכנולוגיה של חקלאות מדברית מודרנית ולסייע לחקלאים באפריקה. כלומר לנסות ליצור שם *מהפכה ירוקה = תהליך שבאמצעות מכונות, תיעוש עוברים מחקלאות מסורתית למסחרית-מודרנית.

השקייה מדברית:

אחד מהשיטות הנפוצות ביותר בתנאי מדבר הינה טפטפות.

הרבה חושבים שהטפטפות הומצאו בישראל אך זוהי טעות מכיוון, שלראשונה הדבר פותח בגרמנייה בשנות ה60 של המאה ה-19, ורק המשיך להתפתח באוסטרליה ב1920 וכמעט מאה שנה לאחר המצאת הפטנט, (1960) הוא התפתח משמעותית בישראל ע"י שמחה בלאס בקיבוץ חצרים.

טפטפת הינה שיטת השקייה איטית בה נפרשים צינורות לאורך הגידולים. הצינור מחורר בחורים מתוחכמים שמאטים את הזרימה של המים,עד כדי טיפות. חורים אלו ממוקמים במרחקים קבועים אחד מהשני (תלוי בגידול) . שיטה זו נפוצה בעיקר באוסטרליה עקב שטחי המדבר העצומים שלה,וגם בישראל. ניתן למצוא שימוש בשיטה הזו גם בשטחי מדבר אחרים בעולם לדוגמא: מקסיקו וקליפורניה.

2. טכנולוגיה בחקלאות מדברית בישראל-


המקום עליו בחרנו לכתוב עליו בישראל הוא - בקעת הירדן, שיש לה אקלים דומה לערבה התיכונה (מדברי ומעט יותר לח).
בקעת הירדן הוא חלק מהשבר הסורי האפריקאי. על מרגלות נהר הירדן,מצפון המדינה עד ים המלח. גובהו של השטח הנרחב נע בין 10-40 מטר מעל פני הים. האקלים שם, כמו בערבה התיכונה, הוא מדברי וצחיח. העקבות האקלים יש מגוון גידולים שמתאימים לתנאי האזור.

סוג החקלאות שם הוא *חקלאות מסחרית.=

שימוש בטכנולוגיות מתקדמות , והתוצרת - רובה או כולה - מיועדת לשיווק ולא לצריכה עצמית של המגדלים.

הגידול המרכזי באזור זה הוא התמרים.

תמר הוא הפרי של עץ הדקל. גובה העץ נע בין 8-12 כשהוא בוגר.

הסוג הנפוץ בישראל הוא תמר מג'הול.

שטחים רבים מוקדשים למטעי תמרים, שמהווים ענף ייצוא רחב במדינת ישראל. ניתן לומר שאיזור זה נחשב כ*הינטרלנד מרכזי ביותר בייצור הסחר הימי של ישראל, מכיוון שכל התמרים שמיוצאים מאיזור הערבה והבקעה, עוברים דרך נמל אשדוד וחיפה. *הינטרלנד - עורף הכלכלי של נמל מסוים.

בגלל הישבותו הרבה לחקלאות במדינה, משקיעים בטכנולוגיה רבה, שתשפר את יכולת הטיפול בפרי, תייעל את עיבודו עד שמגיע לצרכן, ושתשפר את איכות המוצר.

דוגמאות לסוגי טכנולוגיות של תמרים:

  1. בעקבות גובהו הרב של העץ, פיתחו מכונה ממונעת הנקראת כלי גובה. לכלי יש זרוע ארוכה שביכולתה להגיע עד לגובה המקסימלי של העץ. בסוף הזרוע יש מעגל הליכה כדי שהבן אדם הנמצא למעלה יוכל להסתובב סביב העץ ולקטוף את הפירות הבשלים.

  2. השל הצורך להגן על הפרי מפני גורמים מפגעים, כגון ציפורים, פיתחו רשת שמכסה את התמרים שבאותה העת גם מגנה על התמרים וגם לא מפריעה להתפתחותם.

  3. מסוע ממיין לתמרים שמזהה לאחר איסופם מהעץ, את התמרים הלא איכותיים,שלא עתידם להישלח לייצוא.


טכנולוגיה ושיטות עיבוד חקלאיות בחקלאות המדברית בערבה התיכונה-

כמו בבקעת הירדן, האקלים בערבה התיכונה הוא מדברי וצחיח. אזור זה נמצא דרומית לים המלח סמוך לנהר הירדן.

בגלל דמיון האקלים בין שני האזורים, כמובן שהגידולים מאוד דומים, כמו התמרים למשל.

אנו בחרנו להרחיב על שני גידולים חשובים, שנמצאים בערבה התיכונה, שהם בצל וירוקים (כגון פטרוזיליה,כוסברה,שמיר ונענע)

גידולים אלו סופחים אלמנטים (מינרלים) מן האדמה בעת צמיחתם וככל שהמינרלים באדמה יפחתו האדמה תהיה פחות ופחות שמישה לגידולים בעתיד. לכן, חקלאים רבים משתמשים ב*חקלאות בר קיימא ובאמצעים שונים מנסים להחזיר את המינרלים לאדמה ובכך מתחשבים בחקלאות של הדורות הבאים.

* חקלאות בר קיימא = היא חקלאות השומרת על הסביבה ומתחשבת בדורות הבאים.


הטכנולוגיה העיקרית שבה משתמשים לגידול הבצל הוא "משתלת הבצל". זהו מכשיר ארוך עם גלגלים. אדם שנמצא מאחוריו מכוון אותו על פני השטח כדי שישתול את הבצל במקומו הראוי.

המכשיר עובד כך שממלאים בגיגית על המכשיר בצלים קטנים, וכאשר המכונה עובדת, ישנם זרועות קטנים שעושים חור בקרקע המוכנה לשתילה, והבצלים נופלים פנימה וזרוע אחרת אוטמת את החור באדמה. תהליך זה מתבצע בצורה מאוד מהירה ויעילה, שתתאים לכמות הבצל הנדרשת לספק את ענף הייצוא, ואת הצרכנים בתוך מדינת ישראל.(*חשוב לזכור שכל שתיל הוא רק בצל אחד, כלומר צריך כמות ענקית של שתילים.)

בגלל שישראל היא מדינה מפותחת, יש ביקוש נמוך להיות פועל חקלאי. לכן, עם השנים חלה הפחתה של *המשאב אנושי פיזי הישראלי לחקלאות - החקלאים מביאים פועלים זרים שכירים.

*משאב אנושי פיזי - כוח עבודה פיזי של בני אדם המתבסס על עבודת כפיים.



מפה של הערבה התיכונה:

Big image

תשובות לסקרים

Big image
Big image
Big image
Big image


דיון הסקת מסקנות מהסקר

שאלה 3:

משאלה זו ניתן להסיק שכל החקלאים בערבה התיכונה משתמשים בטכנולוגיה מסוימת בעת עבודתם, ורובם המכריע משתמש במיכון אף במידה רבה. תשובה זו מאששת את ההשערות שלנו מכיוון שאנו הנחנו שקיימת התקדמות רבה בנושא הפיתוח הטכנולוגי באיזור הערבה.


*ההשערה שעלתה כמות התוצרת החקלאית בעקבות כניסת הטכנולוגיה:

שאלה 4:ניתן להסיק שבאופן גורף אצל חקלאי הערבה, אין השפעה בין שימוש במיכון והטכנולוגיה לבין עלייה בכמות התוצרת החקלאית. כלומר למרות השימוש בטכנולוגיה חדישה, כמות היבולים לא גדלה. ממצא זה מפריך את ההשערה שלנו לפני תחילת המחקר (שעלתה כמות התוצרת בעקבות הטכנולוגיה).


*ההשערה שאיכות התוצרת החלקאית השתפרה בעקבות כניסת הטכנולגיה:


שאלה 5:

ניתן להסיק שהקשר בין השימוש בטכנולוגיה ובמיכון בחקלאות לבין שיפור בצורתו החיצונית של התוצרת החקלאית, תלויה בסוג הגידול. רק בתמרים היה קשר בין שני הדברים הללו, אצל שאר הגידולים לא השתפר צורתו החיצונית של הגידול. ממצא זה מפריך חלקית את ההשערה שלנו שאיכות המוצר תשתפר בעקבות הטכנולוגיה, מכיוון שברוב הגידולים הוכח שאיכות התוצרת לא השתפרה.

שאלה 7:

ניתן להסיק שאין כלל השפעה בין הכנסת המיכון והטכנולוגיה לעבודה החקלאית, לבין שינוי/שיפור בטעם התוצרת החקלאית. רק בעשבי תיבול יש קשר כזה. ממצא זה מפריך את ההשערה שלנו שאיכות המוצר (במקרה זה טעם המוצר) תשתפר בעקבות הטכנולוגיה.


שאלה 8:

ניתן להסיק שסך הכל לרוב החקלאים הופחתה התוצרת הפגומה שלא מיועדת לשיווק עקב כניסת הטכנולוגיה והמיכון לעבודתם. המיכון עזר להם להשביח את התוצרת כדי שתוכל לשווק. ממצא זה מאשש את ההשערה שלנו שאיכות המוצר השתפרה. למרות שהתוצרת הטובה מלכתחילה לא השתפר איכותה, מעשית ירדה כמות התוצרת החקלאית הפגומה מה שמוכיח שהטכנולוגיה הצליחה לשפר את איכות הגידול.


*ההשערה שהעלויות עלו בעקבות כניסת הטכנולוגיה:


שאלה 6:

ניתן להסיק שבאופן חד משמעי, אצל כל חקלאי הערבה העלויות ירדו ב15 שנים האחרונות עקב כניסת הטכנולוגיה והמיכון. רובם העידו שהעלויות ירדו במידה רבה מאוד, מה שמראה את הקשר בין הפן הכלכלי לבין השימוש בטכנולוגיה בחקלאות. ממצא זה מפריך את ההשערה שלנו לפני תחילת המחקר שהעלויות של החקלאים עלו בעקבות כניסת הטכנולוגיה החדישה.


מענה לשאלת חקר


את התשובה לשאלת החקר ניתן לחלק לשני חלקים:

בפן הכלכלי קיים קשר אדוק בין השימוש בטכנולוגיה ובמיכון לבין ירידה בעלויות בעבודתם של החקלאים בערבה התיכונה, ייעל את עבודת החקלאים וכמובן עלייה ברווחיות.


אך בפן המקצועי, של שיפור בכמות היבולים ובאיכותם, לא ניתן לראות באופן ברור קשר בין הכנסת הטכנולוגיה והמיכון לשיפור במובנים הללו. רק חלק העידו, שבעקבות הכנסת הטכנולוגיה איכות התוצרת החקלאית השתפרה והייתה עלייה בכמות היבולים, לכן אין תשובה חד משמעית לא כמו בנוגע לעלויות שיש תשובה חד משמעית.

סיכום:

כיצד העבודה תורמת להבנת נושא המחקר?:

עבודתנו גרמה לנו לגלות עולם חדש של דרכי התמודדות עם הקשיים שעוברים החקלאים המדבריים בעולם ובפרט בערבה. גילינו דברים חדשים שלא ידענו בעבר שבעזרתם ניתן למקסם את התועלת החקלאית באזורי המדבר. הממצאים תרמו להבנתנו בעניין עירוב הטכנולוגיה בכללי וכמובן בחקלאות המדברית.


האם יש תרומה מיוחדת מבחינת הדרך בה בוצע המחקר?:

הדרך בה בחרנו נתנה לנו תרומה מיוחדת של הבנת שאלת החקר והנושא אותו אנו חוקרים. כמובן שחלק הדרך בה הוצע המחקר אנו מחשיבים גם את החיפוש הנרחב בכלי המידע, השיחה עם אבא של גלעד, והסקרים עצמם. בעיקר העובדה שיכולנו לדבר עם אבא של גלעד בהרחבה ולהבין את העבודה של החקלאים בערבה, היא שעזרה לנו להבין יותר את הנושא שאנו חוקרים.


מקורות מידע:


ויקיפדיה - "בקעת הירדן" תמר מצוי"


ספר הלימוד - "ישראל במאה ה21"


ספר כותר - http://www.school.kotar.co.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=94410390&nTocEntryID=94415154&nPageID=94413758

מאמר מדעי -

http://www.arava.co.il/media/sal/files/1370/f6_Onion%20bulbies%202015.pdf


כתבה עיתנואית -

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3493392,00.html