תנאי החיים בגטו

תנאי החיי בגטו וילנה

החיים בגטו וילנה היו צפופים מאוד היו 10 אנשים בחדר והיו משהו כמו 40 איש ב -3 חדרים, לכל משפחה הייתה פינה בתוך החדר וככול שהוציאו יותר יהודים מהגטו כדאי כמובן לרצוח אותם הייתה רווחה גדולה יותר. זכות הקיום בגטו היה מקום עובדה.

סמטאות הגטו הצרות , מערכות המים והביוב המיושנות לא יכלו להועיל לאוכלוסיה כה גדולה כמו בגטו וילנה. צינורות שהתפוצצו גרמו למחסור במים ואשפה נערמה ברחובות הגטו. הצפיפות וחוסר היהגינה גרמו למכת פשפשים וכינים ולמחלות רבות אחרות. בתנאים אלה נדרשה לפעול מחלקת הבריאות בגטו, שלמרות התנאים הקשיים הצילה חיי רבים.

ילדים ויתומים בגטו

עדיפות ראשונה בגטו, הייתה ילדים וחינוכם. ילדים עד גיל 10 הוקמו בתי ילדים ופנמיות. בגטו היו עשרות יתומים בגילאי 9-15, שגנבו מזון מהבתים וממחסני המזון של היודנראט. רשויות הגטו ותנועות הנוער השקיעו מאמצים רבים לטיפול ביתומים. משטרת הגטו לקחה אותם לעבודה מועילה תמורת מזון ולבוש.

חיי דת

רוב רבני וילנה נרצחו באקציות. בגטו התקשה היהודי המאמין לקיים אורח חיים דתי.אנשים נאלצו לעבוד למען הגרמנים בשבתות ובחגים.