משפחתון

העיתון למשפחת פליישמן

נא לשלוח לשבוע הבא ציורים!

שלום וברכה!

כן זה אני סוכן שטח, זה שעומד לתת לכם

כל שבוע עדכונים חמים מהשטח, אבל זה

לא משנה כי השבוע יהיו שני נושאים, והנושא הראשון הוא:

יום הולדת שמח

השבוע, היה יום הולדת לסבא שלוימ'ה, והוא נהיה בן 66, היום הולדת הייתה ביום שני, בבית משפחת בלוי, בביתר עילית, וחוץ מזה היא גם הייתה נטולת אזעקות (!), ולכן היה לנו שקט (חוץ מהתיפופים בתוף של לוי בלוי), ובסך הכל זה היה יומולדת מאוד שמח.


וכעת בואו נעבור לנושא שני והוא:

בית המקדש

לוי בלוי כפי הנראה בנה לעצמו דגם של בית המקדש השני, אז דבר ראשון, אולי ידעתם ואולי לא אבל הבניה של דגם זה ארכה פחות משבוע (!) ובכל זאת זהו דגם מאוד יפה, דבר שני, ואם אתם רוצים לראות אותו הסתכלו בהמשך העיתון ותראו תמונה שלו.

דבר שלישי, לוי בלוי, לאחר שכנועים רבים, הסכים לתת את שמות המצרכים שאתם בנה את הדגם ואלו הם:

אבני פסיפס לבנות, אבני פסיפס כחולות, נייר זהוב, זוג קשיות, כיפות קלקר קטנות, דבק נגרים, גואש לבן, ספריי צבע נחושת, וספריי צבע לבן.





ועכשיו אנו נאלצים להיפרד אז להתראות בשבוע הבא

בברכה

סוכן שטח

גלריה

יומולדת לסבא
Big image

הרב שמואל לו מספר:

פעמים רבות הייתה הרבנית מבקרת בספריה במנהטן.

לפני שנים רבות היא הגיעה לספריה ומסרה את הכרטיס שלה. הספרנית שראתה את השם "שניאורסון" על הכרטיס, שאלה אותה "האם יש לך קשר לרבי המפורסם מברוקלין?" הרבנית השיבה בחיוב.

"מה הקשר ביניכם?"

"הוא בעלי", השיבה הרבנית.

כששמעה זאת הספרנית, החלה לרטון ולומר כי יש לה טענות כנגד הרבי. היא סיפרה שהיא חשוכת ילדים, "בהשתדלות רבה נכנסתי לרבי לפני כשנתיים וביקשתי ממנו ברכה שיהיה לי ילד. הרבי בירך אותי ואמר לי שאני צריכה לקבל על עצמי לקיים מצווה, כיוון שהברכה היא כמו גשם, וצריכים כלי לתוכו תיכנס הברכה. אמרתי לרבי שאני מקבלת על עצמי להדליק נרות שבת. מאז עברו שנתיים ועדיין אין לי ילד".

הרבנית הרגיעה אותה ואמרה "גם לי אין ילדים". הספרנית כששמעה זאת, פרצה בבכי, ואמרה לרבנית "תסלחי לי, אבל אני ניצולת שואה, והייתי במחנות ריכוז, וממשפחתי לא נשאר אף אחד, רק אני, לכן כל כך חשוב לי שיהיו לי ילדים כי מדובר על ההמשכיות של משפחתי".

הרבנית ביררה אצלה בזהירות "מה בדיוק אמר לך בעלי?"

הספרנית השיבה: "הוא אמר שאדליק נרות שבת".

"ואת מקיימת זאת?"

"כן", השיבה הספרנית בחיוב.

"איך את מקיימת את זה?" הוסיפה הרבנית לשאול.

"בכל יום שישי אני מדליקה נרות שעה שבעלי חוזר מהעבודה, בשבע-שמונה בערב".

הרבנית הסבירה לה שעניינם של נרות שבת זה לכבד את השבת ולא לחללה, ולכן צריכים להקפיד להדליק את הנרות לפני השקיעה. "תקבלי על עצמך להדליק נרות כמו שצריך". הספרנית אכן קיבלה על עצמה להדליק נרות בזמן, וכעבור עשרה חודשים נולד לה בן...

לאחר מכן המשיכה לשמור על קשר רצוף עם הרבנית, ואף הייתה מבקרת אותה בביתה.

Big image

אלה מסעי בני-ישראל (במדבר לג,א)

פרשת מסעי נפתחת במילים "אלה מסעי בני-ישראל", ואז התורה מפרטת את המקומות שבהם חנו בני-ישראל במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר. הדבר מעורר מיד תמיהה: אם הדגש הוא על המקומות שבהם חנו, מדוע נאמר "אלה מסעי בני-ישראל" ולא "אלה חניות בני-ישראל"?

השאלה מתחזקת עוד יותר על-פי תורתו הידועה של הבעש"ט, שארבעים ושניים המסעות שהיו אצל בני-ישראל קיימים בחיי כל אדם, מלידתו ועד כניסתו אל ארץ החיים העליונה. הבעש"ט מסביר, שכל אחד ואחד מהמקומות שבהם חנו בני-ישראל מסמל מדרגה מסויימת בעבודת ה', שאליה צריך האדם להגיע. הדגש הוא אפוא על ההגעה למדרגות הללו, ולא על המסע ("מסעי") אליהן.

לא לעמוד

אלא בכך מבקשת התורה לסמן לאדם את דרך החיים הרצויה - עליו להיות כל הזמן ב'מסע', בתנועה מתמדת של עלייה והתקדמות. האדם נדרש להיות במדרגת 'מהלך' ולא בדרגת 'עומד'.

'עמידה' פירושה שעומדים באותו מקום. גם אם יש בו עליות, אלה עליות יחסיות ומוגבלות, במסגרת אותו מקום. 'הליכה' (אמיתית) פירושה, שהאדם עוזב לגמרי את מקומו הקודם ועולה למדרגה גבוהה לאין-ערוך ממדרגתו הקודמת. לזאת רומזת התורה בפסוק "אלה מסעי" - צריך תמיד להיות בתנועה של "מסעי", עלייה מדרגה אל דרגה.

העלייה שבירידה

מבואר בתורת החסידות, שארבעים ושניים המסעות במדבר רומזים גם-כן לשלבים השונים בגלותו של עם-ישראל, כשהוא שרוי ב'מדבר העמים'. נמצא אפוא, שה'חניות' מסמלות את שלבי הירידה והגלות, כאשר עם-ישראל מתעכב בגלות. אף-על-פי-כן נקראות גם ה'חניות' בשם "מסעי", כי בעומק הדברים גם הן חלק מהנסיעה ומהעלייה.

התכלית והכוונה של הירידה בגלות, היא הגאולה שבאה לאחריה. זו ירידה שלצורך עלייה. דווקא על-ידי הירידה באה העלייה הגדולה, וזו עלייה לדרגה גבוהה לאין-ערוך מהמצב שהיה קודם הירידה, בדוגמת יתרון האור שבא מן החושך.

לא להתייאש

מכאן יכול כל יהודי לשאוב עידוד ותקווה: גם אם נכשל חלילה בחטא ועבר על רצון ה', אל לו להתייאש. עליו לפעול שיהיה "יתרון האור מן החושך"7, שדווקא מתוך הירידה והחטא יבוא לידי עלייה והתחזקות בעבודת ה', שבזה יתרונה של עבודת התשובה. כאשר יעשה כן יתברר בסופו של דבר, שגם הירידה הייתה בפנימיותה התחלה של העלייה.

וכך גם הירידה הגדולה של הגלות אינה צריכה לייאש אותנו חלילה. עלינו לזכור, שגם ירידה זו היא חלק מ"מסעי", שיביאו לעלייה הגדולה של "והפכתי אבלם לששון", עד ש"יהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים", במהרה בימינו ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 224)

Big image

קומיקס

יש בגירסה של בנות ובגירסה של בנים...
Big image
Big image
השתתפו בהכנת העלון: דיני ומלכי מלוב ולוי ומושקי בלוי


מקווים שנהנתם!!!