יצחק רבין

רצח רבין

תעודת זהות:

רצח יצחק רבין

נולד-1.3.1922

נפטר-4.11.1995

היה איש הפלמ"ח וההגנה, הרמטכ"ל השביעי של צה''ל ומפקדו במלחמת ששת הימים, וראש הממשלה בשתי קדנציות, היה חתן פרס נובל לשלום לשנת 1994. נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי שהתנגד להסכמי אוסלו על ידי יגאל עמיר.

הסכמי האוסלו:

בספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו עם הפלסטינים‏[14]. זכה רבין בפרס נובל לשלום יחד עם שמעון פרס ועם יאסר ערפאת.

ב-24 ביולי 1995 בתגובה לאזהרותיהם של חברי הכנסת מהימין הכריז רבין בשידור רדיו:

"סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלסטינית, לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום."

באוקטובר 1995 אושר בכנסת הסכם אוסלו ב'. בנאומו בכנסת הסביר רבין כי מטרת הסכמי אוסלו היא למנוע מצב של מדינה דו-לאומית, וזאת על ידי הקמת ישות עצמאית "שהיא פחות ממדינה" לצד מדינת ישראל. רבין הדגיש כי בהסכם הקבע לא תהיה חזרה לקווי 4 ביוני 1967, תישמר אחדות ירושלים, יסופחו גושי התיישבות וגבול הביטחון של ישראל יהיה בבקעת הירדן[15].

בהפגנת הימין בכיכר ציון בירושלים, שנערכה ב-5 באוקטובר 1995, ערב אישור הסכם אוסלו ב', הציג אבישי רביב בפני מצלמת הטלוויזיה תמונת פוטומונטאז' של רבין במדי אס אס. רבין הוצג בקרב הימין כאלכוהוליסט אשר אינו ראוי לשמש בתפקידו.‏‏‏[16] היו שטענו כי סגנונו הישיר של רבין ודבריו כלפי המתנחלים באותה תקופה היו מזלזלים ונתנו להם תחושה כי הממשלה מפקירה את ביטחונם ומעדיפה לדאוג ל-"98% מאזרחי המדינה"‏[17], כפי שניסח זאת רבין. תגובתו של רבין על המחאות הסוערות – התבטאויות (שדלפו) כמו "הם לא מזיזים לי"‏[18] – לא סייעו בהרגעת הרוחות. באותה תקופה קירבה העבודה המשותפת בינו לבין שר החוץ שמעון פרס, יריבו הוותיק, קירבה שהגיעה לשיא בחיבוק ביניהם ב"עצרת השלום" ב-4 בנובמבר.