הקיץ של אביה

המגיש:קווין דובינסקי

ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור

הסיפור מתקיים בשנת 1951 לאחר מלחמת העולם השנייה וקום המדינה,לפני כ 65 שנה התחיל כל הסיפור.
Big image

בתמונה זו ניתן לראות את גילה אלמגור ואימה הניה בשנת 1959

יום הולדת עצוב של אביה.wmv

כאן מדברים על כיצד חגגו לאביה יומולדת.

מראים בסרטון זה שאמה הבטיחה שכל חבריה יבואו למסיבה אבל אף אחד לא בא.

תקציר לספר :"הקיץ של אביה"

אביה היא ילדה בת 10 החיה בפנימייה. אימה הניה, ניצולת שואה, חולה בנפשה ומאושפזת במוסד לחולי נפש.


בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, אמה מגיעה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של ביתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה, הניה גוזרת ומגלחת לבתה את השיער כדי לבער את הכינים ומחליטה שאביה תישאר עימה.



במהלך הקיץ אביה עוברת חוויות קשות. היא רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר ואין לאמה כסף לקנות בגדים יפים וחדשים כפי שדורשת מאיה המורה לבלט, היא לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה, את בתה רות ואת אימה ולאחר שרות שופכת עליה דלי של מים - דבר המצחיק את הילדות, אביה כועסת על מאיה המורה עד כדי כך שהיא זורקת אבן על עינה השמאלית וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מכונה על ידי אחת הילדות "הבת הפושעת".


לא מפסיקים ללעוג לה מהסיבה שהיא קירחת אך בכל זאת מוצאת חברה (אחת הבנות של השכנים) אך גם קשר זה נפסק לאחר זמן.



בגלל שאחת השכנות מציעה להניה לקחת את הבת שלה לחוף הים, הניה מתעצבנת על אביה, יוצאת מכליה, שוברת כלים ולבסוף היא נלקחת בחזרה למוסד הרפואי.


דודתה של אביה, אליס, מגיעה ומנסה לנחם את אביה אך נכשלת.


בסוף הקיץ, אביה חוזרת לפנימייה ע"פ החלטתה של דודתה אליס.


ובקיץ לאחר מכן אמה לא שבה לפנימייה.

ערכים העולים מהסיפור :"הקיץ של אביה"

בתקציר עולים המון ערכים,כמו יחסים של אם-בת,בריאות לפני הכל,אחריות. ערכים אלו באים על ידי ביטוי בטקסט בכך שהיחסים של אביה ואמה הם מאוד מיוחדים.אמה חולה בנפשה ועדיין,למרות זאת היא עושה הכל כדי שבתה תרגיש טוב ותחיה כמו שצריך,מעשה אומץ הוא לגזור את כל שיערה של בתך מכיוון שהיא "מגדלת" המון כינים בראשה,זהו אומץ רב.

בחירת דמות מתוך התקציר:"הניה"

אני בחרתי בדמות הזו מכיוון שמבחינתי היא גיבורת הסיפור . היא הייתה מוכנה להקריב כל כך הרבה כדי שלה ולבתה יהיה טוב. למרות מצבה הנפשי,עשתה הכל כדי לעזור לאביה.

תעודת זהות על הסופרת:"גילה אלמגור"

שם:גילה

שם משפחה:אלכסנדרוביץ ושינתה ל אלמגור.

מקום לידה: פתח-תקווה

תאריך לידה:22/7/1939

עיסוקים:סופרת,שחקנית ותסריטאית

פרסים:פרס אופיר לשנת 1997,פרס ישראל בקולנוע (2004)

בספר כתבה גילה על מהלך חייה האישיים,על החיים שלה,וכמובן שמשנה את שמה לאביה.

נקודה אישית:

אני למדתי במהלך הספר שבאותה קופה היהודים ובכלל בישראל היה מצב כלכלי רדוד מאוד,המון בלגן. המעמד הסוציו אקונומי היה בממש מין "זכוכית מגדלת"

כל הזמן היה לילדים ולאנשים להגיד משהו על האחר.למשל הביוליים העיקריים היו בחוץ בגינה כאשר כל החברים ביחד,ימי הולדת וכו

חוות דעת על הספר:

כאשר אני קראתי את הספר הרגשתי במין חוויה כזאת שאני נשאב אל תוך הספר,צמרר אותי ברמות.ספר מרגש,מקורי,מעניין,מותח וכמובן ישיר בכל מילה ומילה. מדהים כיצד אנשים היו מקריבים מעצמם לטובת הכלל.

סיפור מדהים!!!

קצת קישורים מעניינים: