סביבתון
עלון מקוון למורים למדעי הסביבה גיליון מספר 10, ינואר 2019
אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון ינואר 2019 של הסביבתון תשע"ט – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.
הודעות מפמ"ר... על קצה המזלג...
ינואר הוא החודש הפותח את השנה האזרחית, בו חלה תקופת הפריחה של צמחים רבים. בתקופה זו התלמידים בעיצומו של תהליך החקר (האקוטופ) במיוחד התלמידים המשתתפים בתחרות חוקרים סביבה 8.
לכבוד ראש השנה האזרחית אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו שנה טובה בכל דרך שרק נאחל לעצמנו.
חוקרים סביבה 8
הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוקדמו בחצי שנה ממועד הבחירות המקורי, תיערכנה ב 9 באפריל 2019.וזה היה המועד של תחרות חוקרים סביבה 8 ולכן נאלצנו להקדים את התחרות ליום שני 8 באפריל 2019 (ג' בניסן, תשע"ט).
קהילת המורים למדעי הסביבה
קהילה לומדת תורמת לשיפור מתמיד בידע ובמיומנויות של המורים ולתחושת המסוגלות של המורים להביא את תלמידיהם (שחר,2007). הישגיהם של תלמידים בבתי ספר שהמורים שותפים בקהילה מקצועית לומדת עולים במידה ניכרת על הישגיהם של תלמידים בבתי ספר שהמורים עובדים לבד.מחקרים רבים מראים שמורים המתערבים בתהליכי ההתפתחות המקצועית אפקטיביים ונושאים באחריות רבה יותר ללמידת התלמידים ונוטים פחות לייחס קשיי למידה של תלמידים לבית או לסביבה.
בינואר אנו פותחים קהילת מורים למדעי הסביבה ומזמינים אתכם להירשם בקישור.
פיתוח מקצועי - ביקור במרכז מגלים
הערכה פנימית למורים החדשים – השנה נפתחו שתי השתלמויות למורים החדשים בנושא ההערכה הפנימית. אחת בצפון והשנייה במזרח ירושלים. ב 19 בדצמבר י"א בטבת תשע"ט נערך המפגש של המורים במרכז 'מגלים', שהוא מרכז החינוך הסביבתי של עמותת אקואושן (ecoocean) הפועל בקיבוץ שדות ים.
המרכז מציע מגוון רחב של פעילויות חנוכיות העוסקות בנושאי, אקולוגיה ימית, שימור הסביבה החופית והימית, חקר ימי ועוד. התלמידים מוזמנים לגלות, לחקור ולחוות את הים התיכון, בתי הגידול והיצורים השונים החיים בו בצורה חווייתית, תוך התבוננות, סיור ומשחק.
כחלק מחוויות הגילוי, מוצג במרכז שולחן מים המדמה את הים התיכון ובו ניתן להתבונן מקרוב בבע"ח החיים בו והתאמותיהם לסביבה הימית.
המורים השתתפו בסיור בחוף הסלעי ונחשפו למגוון הפעילויות והסדנאות הסביבתיות שאפשר לקיים במרכז. והתנסו בחלק מפעילויות שהמרכז מציע ובסוף המפגש נערך דיון בפעילויות שהמורים פיתחו ויכולים להתאים לאזור והתקיים משוב עמיתים. המפגש היה מעניין, מרתק ומעשיר מאד למורים החדשים.
עדכונים ממרכז מורי מדעי הסביבה
עם תחילת השנה האזרחית החדשה –צוות המרכז מאחל לכולנו שנה מוצלחת ופוריה.
תודה למורים שהשתתפו בסקר בנושא האתר "אקולוגיה בסביבה מתוקשבת" - רצינו לקבל את חוות דעתכם על מנת לבחור מאמרים שיש לגביהם צורך לתקן, להוסיף ולחדש. בהתאם לממצאי הסקר, נעשה כבר עיבוד מחודש למאמר "הנמלה כמהנדסת סביבה" שייכלל השנה במבחן הבגרות והוא נמצא כבר בתרגום לערבית. בקרוב נעלה את העיבוד והתרגום לאתר המפמ"ר לשימושכם עם התלמידים. המאמר הבא שיתוקן ויעובד הוא "ממשק דילול של תנים".
סקר חדש בו נשמח לעזרתכם –בשנתיים האחרונות קידם המרכז העשרה בנושא הגז הטבעי הישראלי בגישת הוראה ולמידה מדעית-חברתית (Socio-Scientific) - פורסמה חוברת בנושא כלכלה וסביבה הכוללת מערך פעילות שנמצאת באתר המפמ"ר. כמו כן הוקדשה הרצאה מקוונת לנושא זה ונערך גם מפגש במסגרת השתלמות מורים מובילים. נשמח לקבל מכם משוב ומידע שתוכלו לשתף מתוך הניסיון והעשייה שלכם בפועל – אנא מלאו את השאלון שבקישור. תודה!
השתלמות עדכון ידע מדעי נפתחה בהרצאתה של ד"ר שירה דסקל על טיפול בפסולת עירונית. ההרצאה המוקלטת תעלה בקרוב לאתר המפמ"ר לשימושכם עם התלמידים. לאחר ההרצאה התקיים דיון בו עלו מספר רעיונות לשימוש בכיתה:
ההרצאות הבאות הן:
7.1.2019 ד"ר דני נוה - תפיסת הסביבה ממבט אנטרופולגי קישור לדף המידע וללינק להרצאה.
28.1.2019 - פרופסור דוד ברודאי - שימוש באמצעים מתקדמים לבחינת איכות האוויר
שימו לב - הכנס הארצי השנתי שלנו יתקיים במכון ויצמן, ב 17.4.19. הכנס יתמקד בנושא של סוגיות ודילמות סביבתיות. אם יש לכם הצעות לנושאים בהם תרצו שהכנס יעסוק, הצעות למרצים ו/או תרצו להשתתף במושב "ממורה למורה" ולהציג פעילות וחומרי הוראה המתאים לנושא זה, אתם מוזמנים לרשום בטופס ו/או לפנות למפמ"רית.
לסביבתונים הבאים - נשמח לקבל מכם מידע על פעילויות שעשיתם עם התלמידים ולכן חומרים שפיתחתם בהקשרים אקטואליים וניתן לעבד ולהפיץ לשאר המורים.
מורים מספרים
במסגרת הסדנה הסביבתית נערך סיור לתלמידי כתה י"ב מתיכון חקלאי ימה, בהובלת המורה סוהיר סורה בנושא חורש חורשה ברמת הנדיב. הסיור היה בהנחיית צוות ההדרכה של רמת הנדיב.
הפעילות העיקריות של התלמידים בסיור הייתה התבוננות וצילום החורש, הכרת אורגניזמים (צמחים ובעלי חיים) אופייניים והתאמתם לתנאי בית הגידול, מדידה של גורמים ביוטיים וא-ביוטיים תוך שימוש בכלי מדידה ושיטות מדידה מקובלים במחקר בשדה. הכרת יחסי גומלין בין אורגניזמים בבית הגידול תוך דגש על חשיבות שירותי המערכת האקולוגית המתפקדת לאדם, זיהוי ודיון בהשפעות האדם על החורש.
במהלך הסיור התלמידים התמקדו בנושא : איך להקטין סכנת שריפות, וכמה להתערב בטבע? איך משפיע האדם על הטבע ברמת הנדיב? איך לשמור על מינים נדירים ומה עושים עם מינים פולשים.
הסיור היה חוויתי ומלמד והתלמידים נהנו מאד.
אקטואליה בכיתה
סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם הזמנה להשתתפות במדע אזרחי ופעילות חקר נתונים – ספירת ציפורי הבר בחצר הבית .
מדע אזרחי ומדע אזרחי בבית הספר
מדע אזרחי הוא שיתוף פעולה בין מדענים ושאינם מדענים בתהליך מדעי. בשנים האחרונות יש פריחה של מיזמי מדע אזרחיבנושאים שונים ומגוונים ברחבי העולם, בהם משתתפים קהלים שונים –ציבור רחב מכל הגילאים, חובבי טבע, מתעניינים "חצי מומחים", תלמידים ונוער, אזרחים ותיקים ועוד. ההשתתפות במיזם מדע אזרחי מאפשרת הזדמנות להכרת המדע מקרוב, להבנת מדע וכיצד נעשה ולתרומה ליצירת ידע מדעי חדש.
עבור התלמידים השתתפות במחקר מדעי, למשל בהגדרת שאלות המחקר, איסוף נתונים, ניתוח נתונים ו/או בפרסום ובהפצה שלהם היא דרך חדשה ומסעירה ללמוד מדע. מחקרים מלמדים שהשתתפות במיזמי מדע אזרחי תורמת לא רק ללמידת מדע אלא גם להתפתחות אישית, תחושת סיפוק ועניין, פיתוח מסוגלות עצמית, פיתוח מיומנויות חברתיות ותקשורתיות, הרגשת שייכות למקום ולקהילה.
מורים המתעניינים בתחום ורוצים לקבל מידע נוסף, להשתתף עם תלמידיהם במיזמי מדע אזרחי, ואף ולתרום להתפתחות התחום בישראל, מוזמנים להצטרף לקהילה של המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר https://www.tcss.center/
אסטרטגיית הוראה –למידת חקר
למידה בדרך החקר היא גישה חינוכית המבוססת על עקרונות המחקר המדעי.בין מטרותיה קידום מיומנויות חשיבה מדעיות כגון שאילת שאלות, העלאת השערות, ניתוח, הסקת מסקנות ופיתוח חשיבה ביקורתית ועידוד למידה פעילה ולומד עצמאי. היא מאפשרת לתלמידים להתנסות בתהליכי החקר בדומה לעבודתם של המדענים. למידת חקר יכולה לכלול תהליך חקר שלם כמו עבודת האקוטופ, או משימות חקר ממוקדות כמו משימות במסגרת הסדנה הסביבתית. לקריאה נוספת: למידה והוראה בדרך החקר
כלים מקוונים תומכי פעילות - eBird
מקובל לייחס לטכנולוגיה ולכלים המקוונים את הגורמים לפריחה של המדע האזרחי בעשורים האחרים. באמצעות כלים מקוונים ניתן לאסוף נתונים מהמחשב או בטלפון, לפרסם את הנתונים במאגר או במפה ולאפשר לכל מתעניין גישה ישירה וחיפושבנתונים גולמייםאו חשיפה לתוצאות המעובדות של המחקר. על פי רוב, לכל מיזם מדע אזרחי יש כלי ייעודי שפותח לצרכי המחקר.
בפעילות המוצעת להלן יעשה שימוש באפליקצייתeBird. אפליקציה זו פותחה ע"י אוניברסיטת קורנל ויותר מ 25 מיליון דיווחים הגיעו עד היום ממאות אלפי מדווחים ברחבי העולם שמשתמשים בה לדווח את תצפיותיהם. באמצעות המידע שנאסף יכולים אנשי חינוך, חובבי ציפורים ומדענים ללמוד על הציפורים ותפוצתם בעולם. למעלה מ 300 מאמרים מדעיים התפרסמו תוך שימוש בנתונים שנאספו באפליקציה וחשפו ידע מדעי חדש התורם גם לשמירת הציפורים ובתי גידולן. עוד על האפליקציה באתר: https://ebird.org/home ובסרטון https://ebird.org/about.
השנה אפליקציית eBird'עשתה עלייה'לישראל ותורגמה לעברית. החל מהשנה, יכול כל חובב ציפורים לדווח בקלות גם בעברית ולתרום נתונים למאגר העולמי של תצפיות הציפורים. גם ספירת הציפורים בחצר הבית השנתית תדווח באמצעות eBird. הנחיות מפורטות להורדה ולשימוש באפליקציה ניתן למצוא באתר ספירת הציפורים https://www.teva.org.il/birdscount
גם בהוראה,שילוב של כלים מקוונים הוא דבר מקובל ועשוי לסייע בבניית תהליכי לימוד, ביצירת גיוון ועניין ובקידום מיומנויות המאה ה-21. בפעילות זו ניתן לעבוד בסביבת עבודה שיתופית למשל מצגת שיתופית Google Slides או בלוח שיתופי Padlet, בו ניתן לרשום פתקים, לצרף קישורים, להוסיף תמונות וסרטונים ועוד
סוגיה סביבתית אקטואלית – שינויים במגוון המינים ובתפוצתם
מדי פעם אנו שומעים בתקשורת על היעלמותו של מין כזה או אחר, איומים שונים על מיני אורגניזמים ובתי גידולם, על מינים שנוספו לרשימת המינים בסכנת הכחדה ורק לעיתים רחוקות אנו שומעים על פעולות הנעשות להצלתם. באוקטובר 2018 הכריז השר להגנת הסביבה על הרחבת מספר מיני בעלי חיים המוגנים בחוק, פעילות משמעותית וחשובה שעשויה לסייע בהגנתם (מצ"ב קישור לכתבה בנושא).
הכחדת מינים הוא תהליך טבעי, אולם השפעת האדם על כדור הארץ הביאה להגברת קצב הכחדת המינים ופגיעה במערכות האקולוגיות באופן חסר תקדים. יש הטוענים שקצב ההכחדה מהיר פי 1000 מהעבר וכי אחד מכל ששה מינים ייכחדו עד שנת 2100!
הגורמים המרכזיים לשינויים במגוון המינים הם הרס, אבדן וקיטוע בתי גידול כתוצאה מתהליכי הפיתוח מואצים - הפיכת השטחים הטבעיים לשטחים מבונים וקיטוע השטחים ע"י כבישים ותשתיות ; מינים פולשים המשבשים תהליכים אקולוגים טבעיים כמו המיינה ההודית שהובאה לישראל לצפארי שבפארק הירקון בתל אביב והתפשטה משם לכל הארץ וכיום כנראה, פוגעת בצורה משמעותית באוכלוסיות של מיני עופות מקומיים;זיהום קרקע, מים ואוירמשפיעים על מרבית בתי הגידול ומאיימים על המגוון הביולוגי ; ניצול יתר של משאבי הטבע ושטחים טבעיים, שינויי אקלים(עלייה בטמפרטורות, שינוי בכמות המשקעים, בסופות ובשטפונות, בתדירות גלי חום וקור, במפלס פני הים ועוד), מאיימים על למעלה ממיליון מינים בעולם שעלולים להיכחד כתוצאה משינויים אקלימיים.
מחקרים רבים ומגוונים נעשים בעולם ובזכותם אנו למדים על שינויים במגוון המינים. חלק מהמחקרים מבוססי מדע אזרחי – כאשר הציבור מדווח על תצפיותיו במינים מסוימים יכולים החוקרים בעזרת ניתוחים סטטיסטיים ומודלים מורכבים, לעקוב אחר שינויים בגודל האוכלוסיות ובתפוצת המינים. ניטור שיטתי ומעקב מתמשך לאורך זמן, מאפשרים טוב יותר לעקוב אחר השינויים לאורך זמן. דוגמה לכך היא ספירת הציפורים השנתית.
לקריאה נוספת: עולם הולך ונעלם,זווית, 12.1.17
מאות צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה צורפו לרשימת המינים המוגנים בחוק, הארץ, 17.10.18
ספירת ציפורי הבר בחצר הבית
"ספירת הציפורים של חג המולד" התחילה בארצות הברית כבר בשנת 1900. ב-1979 החלה ספירת הציפורים הגדולה באנגליה וב-1998 הושקה ספירת הציפורים הגדולה בארה"ב אשר בשנת 2013 החלה להשתמש באפליקציית של eBirdוהפכה להיות ספירה עולמית המתקיימת במשך ארבעה ימים בה משתתפות למעלה ממאה מדינות. בישראל החלה היוזמה הזו בשנת 2006 ע"י המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה והחל מ 2016 שותפה לפעילות גם החברה להגנת הטבע.
במיזם מוזמנים המשתתפים, גם ללא ידע מוקדם, להביט בציפורים שבסביבה הקרובה (רצוי דרך משקפת) בטווח של מאה מטר, במשך עשר דקות בדיוק ולספור את כל המינים הנצפים. הספירה מאפשרת למדענים לעקוב אחר שינויים באוכלוסיות ציפורים, בעיקר בקרב הציפורים העירוניות שפחות מדווחות כמו העורבים, הדרורים, הבולבולים, החוחיות ועוד. בנוסף מאפשרת הספירה לעקוב אחר מגמת ההתפשטות של מינים פולשים כמו מיינה, דררה ותוכי נזירי, ולבחון האם וכיצד יש להם השפעה על האוכלוסיות המקומיות. בספירה של ינואר 2019 לראשונה שימוש במערכת הדיווח העולמית של eBird וכך נתונים שידווחו מישראל ישמשו מדענים מהעולם כולו.
כל המידע על ספירת הציפורים הגדולה נמצא באתר https://www.teva.org.il/birdscount כולל תמונות הציפורים השכיחות והנחיות לדיווח, חומרים ומידע ייעודי למחנכים, הצעות לפעילויות לקראת הספירה ואחריה וכן שם גם מתפרסמים סיכומים ותוצאות של הדיווחים מדי שנה.
הפעילות בכיתה
הפעילות המוצעת כוללת מספר שלבים, ניתן לבחור אלו שלבים לבצע בהתאם לזמן העומד לרשותכם:
א. היכרות עם מדע אזרחי בכלל ועם מיזמים של תיעוד מגוון ביולוגי בישראל וספירת הציפורים בפרט
ב. הכנה לקראת ספירת הציפורים – הכרת מיני הציפורים, תכנון שאלות חקר
ג. יציאה לתצפית בציפורים והזמנה לפעילות תורמת
ד. ניתוח תוצאות של התלמידים וניתוח תוצאות של כלל הספירה.
חלק א: הכרת מדע אזרחי. ספרו לתלמידים בקיצור מהו מדע אזרחי וחלקו אותם לקבוצות. בקשו מכל קבוצה להכנס לאתר של מיזם מדע אזרחי בתחום של מגוון ביולוגי המתקיים בישראל, ולהכין עליו "כרטיס ביקור" קצר שיכלול את הפרטים הבאים:
שם המיזם/הנושא:
הגוף היוזם/ הגופים השותפים:
קהל היעד:
אופן ההשתתפות:
מקום בארץ:
תוצאות מעניינות:
הערות/מידע נוסף:
למשל:
שם המיזם/נושא: ספירת הציפורים בחצר הבית
הגוף היוזם/הגופים השותפים: מרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה ומרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע
קהל יעד: פתוח לכולם
אופן ההשתתפות: כל שנה, בתקופה מוגדרת וקצרה (בחודש ינואר, עשרה ימים) יציאה לסביבה הקרובה ליד הבית, זיהוי וספירה של כל הציפורים בטווח מאה מ' , במשך עשר דקות, דיווח באפלקצית eBird
מקום בארץ: בכל הארץ, ביישובי אדם
תוצאות מעניינות:הציפור השכיחה ביותר בדיווחים, הייתה עורב אפור שנצפתה ב% 66 מהדיווחים.בשנים האחרונות ניכרת התבססות של המיינה (מין פולש) ושכיחותו התייצבה סביב50% מהדיווחים. בשנים האחרונות רואים מגמה של ירידה בשכיחות של הצופית בישראל שיש להמשיךולעקוב אחריה.
הערות/מידע נוסף: כל התוצאות מוצגות גם במפה.
יש פעילויות מותאמות לבתי ספר על כל קבוצה להציג את המיזם שהכירה לשאר המשתתפים. ניתן לעשות זאת באמצעות הכנת מצגת שיתופית דוגמת Google Slides (כל קבוצה תכין שקף או שניים על המיזם שהכירה) או באמצעות לוח קיר שיתופי כגון Padlet או בכל דרך אחרת. לנוחיותכם ריכזנו מידע קצר על המיזמים בנספח.
1. ספירת הציפורים הגדולה https://www.teva.org.il/birdscount
2. תצפיות ציפורים לכל אורך השנה https://www.birds.org.il
3. מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל ע"ש יהורז כשרhttp://www.birdsbase.com
4. התכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל http://www.gluecad-bio.com
5. תצפיטבע http://tatzpiteva.org.il/
6. מן השדה http://www.wildisrael.com
7. יש טבע בעיר https://www.teva.org.il/tevabaeir
8. ניטור סלמנדרות https://www.teva.org.il/salamandra .
9. סקר קינון בז אדום https://www.teva.org.il/bazadom.
10. ראיתי צבי https://www.teva.org.il/zvi
11. אתר הצמחים בסכנת הכחדה https://redlist.parks.org.il/
12. אתר המדוזות הישראלי http://www.meduzot.co.il/
13. דיווחים על חיות בר דרוסות https://www.teva.org.il/roadskill
14. אפליקציית SeaWatch http://mafish.org.il/.
לסיכום, הדגישו כי המידע שמתקבל במיזמי מדע אזרחי אלו תורם לגופים השונים ידע חשוב על מינים ("מצויים" או בסכנת הכחדה) ומסייע לשמירת הטבע, ומסיבות אלו נשתתף במיזם ספירת הציפורים בחצר הבית.
חלק ב: הכנה לקראת ספירת הציפורים. חשוב מאוד שלפני היציאה לביצוע ספירת הציפורים, התלמידים יכירו את אופן ההשתתפות, את האפליקציה וכמובן ידעו לזהות את המינים המרכזיים.
לרשותכם מצגת כללית להצגת הספירה, פוסטר עם תמונות הציפוריםהמרכזיות וערכה עם הצעות לפעילויות עם תלמידים. מומלץ להיעזר באימון לזיהוי ציפורים באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה. בערכה תמצאו הצעות לפעילויות שונות כמו חידונים לזיהוי ציפורים, הכנת "תעודת זהות", יציאה לתצפית היכרות ללא ספירה ועוד. בקשו מהתלמידים להוריד מראש את אפליקציית eBird וודאו שהצליחו להרשם ומבינים כיצד לדווח. בקשו ממי שיש לו להביא משקפת לתצפית.
ניתן לשלב גם פעילות של חקר ציפורים מקומי. בקשו מהתלמידים לנסח שאלות הקשורות לציפורים בסביבה הקרובה ולהציע שיטות לאיסוף הנתונים על מנת לענות על השאלה – למשל :
חלק ג: יציאה לתצפית בציפורים והזמנה לפעילות תורמת. לאחר פעילות ההכנה נצא עם התלמידים לביצוע תצפית וספירה. ניתן לחלק את התלמידים לקבוצות ולשלוח כל קבוצה לאזור אחר בחצר בית הספר או בסביבה הקרובה. כך ניתן יהיה גם לבצע השוואה בין התוצאות שיקבלו. אם תכננו שאלות חקר נוודא שמבצעים את התצפית בהתאם לשאלות שניסחו. כדאי לחלק תפקידים בין חברי הקבוצה – למשל תלמיד שיהיה אחראי על זיהוי הציפורים וספירה, תלמיד שיהיה אחראי על רישום בדף או ישירות באפליקציה, תלמיד שיהיה אחראי על תיאור המקום ובדיקת הגורמים הביוטים והא-ביוטיים וכו'. חשוב לוודא שהתלמידים מבצעים את הספירה לפי ההנחיות (כל הציפורים בטווח של מאה מטר במשך 10 דקות בדיוק) ומדווחים כהלכה באפליקציה.
אפשר להזמין את התלמידים לבצע את הספירה ליד הבית שלהם, עם משפחה וחברים ואפילו להפוך את הפעילות לפעילות תורמת – אם יובילו ספירת ציפורים בקרב קהלים אחרים כגון תלמידים צעירים, אזרחים ותיקים או משפחות בשכונה.
אם ברצונכם לקבל תעודת השתתפות בספירה עבור בית הספר יש למלא את הטופס שבקישור. אתם מוזמנים גם לשלוח תמונות מהפעילות.
חלק ד. ניתוח תוצאות של התלמידים וניתוח תוצאות של כלל הספירה. בקשו מכל קבוצת תלמידים לתאר את תוצאות התצפית שביצעו ולרכז את כל התוצאות בטבלה. בקשו מהם להסיק מסקנות מתוך הנתונים שהתקבלו ולענות על שאלות המחקר שניסחו.
הצעה לטבלה לרישום התצפיות
בנוסף, ניתן לערוך חקר בנתונים של כלל ספירת הציפורים שהתקבלו בשנים 2016-2018. קובץ האקסל וכן הנחיות והצעות לניתוח נמצאים באתר.
אירועים
להתראות בגליון הבא!!
כותבות ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור
נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com