מסע בעקבות הפרשה

שירלי יפת

תאריכים חשובים:

תאריך עברי: י"ז אדר התשס"ד

תאריך לועזי: 9.3.2004

אהיה בת 12 ב: י"ז אדר התשע"ו 26.2.2016

השבת הקרובה ביותר: י"ח אדר תשע"ו (27.2.2016)

משמעות השם : "שירלי"

השם שירלי לקוח מן השפה העברית והתנ"ך, משום שמכיל את המילה "שיר" והמילה "לי". המילה "שיר" לקוחה מן התנ"ך ומשמשת לתיאור זמר, מזמור או פיוט, כפי שנזכר בספר תהילים, פרק קכ"א, פסוק א': "שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי". המילה "לי" מייצגת שייכות, חיבור אינטימי, יחסים קרובים ואהבה משפחתית חזקה. על כן, החיבור בין השניים יוצר את המשמעות של השיר שלי, השמחה שלי והאור שלי, המעיד על משמעות החזקה של הילדה עבור הוריה. הוריי קראו לי בשם "שירלי", משום שכאשר נולדתי הוספתי אושר לחייהם של הוריי, והמילה "שיר" בשמי "שירלי" מבטאת את האושר שהענקתי להם. המילה "לי" מתוך השם "שירלי", מתארת את השייכות שלי אליהם ואת האהבה שלהם אליי.

טעימה קטנה משיר ששרה שירלי טמפל - When I Grow Up

Shirley Temple - When I Grow Up

מידע על הפרשה:

שם הפרשה: "כי תשא"

ספר: שמות

פרקים: ל' עד ל"ד

פסוקים: י"א (בפרק ל') ועד ל"ה (בפרק ל"ד)

האזנה לפרשה (:

תקציר הפרשה

בתחילת הפרשה ה' מורה לספור את העם. הספירה נעשית באמצעות תרומה של כחצי שקל שכל אזרח מעל גיל עשרים חייב לתת. ה' מדגיש בהוראותיו כי העשירים לא יכולים לתרום יותר מחצי שקל, ואילו העניים לא יכולים לתרום פחות מחצי שקל- כולם שווים. ה' מבקש ממשה לקחת את הכסף שנאסף ולבנות איתו אוהל מועד.

ה' אומר למשה לקדש את כלי המקדש ואת החומרים שבהם משתמשים הכהנים, למשל: שמן זית, בשמים, קטרת ועוד.

אחר כך, בצלאל בן- אורי, אמן שה' מילא אותו ברוח ה', בחכמה, בתבונה, בדעת ובכל מלאכה, התבקש להיות זה שיכין את כלי המקדש. יחד איתו עבד אמן נוסף ששמו אליאהב, ושניהם היו צריכים להכין דברים כגון בגדי קודש לאהרון הכהן.

בהמשך, הפרשה מתארת את אחד הרגעים הידועים והחשובים ביותר בתולדות עמנו- חטא העגל. משה נמצא על הר סיני כבר ארבעים יום, והעם מחכה לו. הצפייה קשה לבני ישראל, וכאשר ראו כי משה לא יורד מן ההר, הם ביקשו מאהרון "לעשות להם אלוהים". אהרון נענה לבקשתם והורה להם להוריד ולהביא לו את כל הזהב אשר על גופם, כדי שאהרון יוכל להתיך את הזהב. מהזהב שהתיך, אהרון פיסל עגל זהב. בני ישראל פנו אל העגל ואמרו: "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". ה' ראה את כל המתרחש בקרב בני ישראל, ומרוב כעס רצה להשמיד את החוגגים. משה הרגיע אותו והזכיר לו את הבטחתו לעם ישראל, וה' חזר בו, אך כאשר משה ירד מהר סיני וראה את העגל, מרוב זעם על החגיגה, הוא שבר את לוחות הברית לשניים, שרף את העגל וטחן אותו. את האבקה שנותרה משה השליך למים ועם המים האלו השקה את בני ישראל.

הנקמה היתה גדולה- משה הורה לאנשיו להרוג את האחראים לחטא, ובאותו היום נהרגו שלושת אלפים איש. לאחר מכן משה ביקש מה' מחילה, וגם הפעם ה' סלח לבני ישראל, הבטיח להם את ארץ כנען (ארץ זבת חלב ודבש) וכרת ברית עם העם.

Big image

ערכים העולים מן הפרשה שלי

ערך 1- שיוויון:

בתחילת הפרשה ה' סופר את העם באמצעות תרומות של כחצי שקל מכל אזרח בן עשרים ומעלה, וה' מדגיש, כי העשיר לא ייתן יותר והעני לא ייתן פחות. כאשר ה' מורה זאת, הוא רוצה לייצר שיוויון בקרב העם, כלומר, שגם אם לעשיר יש יותר- הוא לא ייתן יותר, וגם אם לעני אין, אז הוא ייצטרך למצוא. השיוויון שה' מנסה לא ליצור הוא לא באמת שיווין, משום שהערך של חצי שקל אצל בן אדם עני, הרבה יותר גבוה מאשר אצל בן אדם עשיר.

ערך 2- דייקנות:

בפרשה המלאה מתואר תהליך בניית המשכן בדייקנות רבה ובפרטי פרטים: מידות, כמויות, חומרים. אמנם לא מסתירים דבר, אך לבני ישראל לא היה כלל דעה בנוגע לעיצוב המשכן ולבגדי הכהונה.

ערך 3- אמון:

כאשר בני ישראל החליוט ש"נמאס להם מה'" והם רוצים ה' חדש (עגל הזהב), הם בגדו בה' ובאמון שלו. דבר זה מעיד על חוסר אמון שקיים בבני ישראל, ועל חוסר האפשרות לדעת אם ומתי שוב יבגדו וירצו ה' חדש, או מתי "יימאס להם".

עילי בוטנר ורן דנקר - שווים

2 ערכים החשובים מכל

ערך 1- דייקנות

בחרתי דווקא בערך זה, משום שאני מאוד דייקנית ומצפה כבר כהרגל שאעשה כל דבר הכי טוב והכי מושקע שאני יכולה. ערך זה מתחבר אליי, בדיוק מאותן הסיבות. אני כל כך דייקנית, עד לרמה שזה כבר מציק, מעצבן, וכלל לא רצוי בתהליך ההתבגרות שלי. לעומת זאת, ישנם מקרים שאני משתחררת ואני ההפך הטוב של ערך זה, כלומר "ספונטנית". למשל, אני מאוד אוהבת הפתעות ומסיבות הפתעה, והציפייה כאשר אני פותחת מתנה.

בתהליך ההתבגרות שלי, אני אנסה לשמור על ערך זה בתוכי, אך לא בקיצוניות, וכך הדייקנות תעזור לי רבות בתהליך ההתבגרות שלי!

ערך 3- אמון

בחרתי דווקא בערך זה, מפני שכאשר אני חושבת עליו עולה בי סימן שאלה אחד גדול, ושאני לא יודעת האם אני כזו שבוגדת באמון של אחרים או שאני אמינה ואפשר לסמוך עליי? כמובן שכל אחד חושב שהוא אמין ובטוח בכך, אך אתה לא יכול לדעת זאת על עצמך, אלא אתה יכול לדעת זאת רק מדעתם של חברייך הטובים ושל חברייך הפחות טובים. זה מובן שכל אחד רוצה להיות בצד הטוב וה"מושלם", ואני מודה שגם אני כזאת, אך אי אפשר לדעת זאת בעצמך...

ערך זה יוכל לעזור לי מאוד בתהליך ההתבגרות, מפני שכאשר אעבור לחטיבת הביניים בשוהם ואצטרך להכיר חברים חדשים, אנשים יתחברו אליי בקלות כי ידעו וירגישו שאני אמינה ויסמכו עליי.

Big image