שערי ירושלים
שער ציון
נִמְצָא בָּחוֹמָה הדרומית קָרוֹב לָרֹבַע הַיְּהוּדִי
עַד 1967 שימש כמוצב ירדני מוּל הַר צִיּון .
שער ציון היה סגור משנת 1948עד שנת 1967
ונפתח רק אחרי מלחמת ששת הימים.
שער זה שימש כנקודת יציאה צדדית לכיוון בתי הקברות ולהר ציון.
דרך שער זה נכנס דוד המלך והצבא שלו כשכבש את ירושלים.
במלחמת העצמאות חטיבת הראל פרצה את השער והכניסה לרובע היהודי אספקה וציוד.
שער יפו
נִמְצָא קָרוֹב למצוּדַת דָוִד.
צוֹפֶה אֶל שְׁכוּנַת יָמִין מֹשֶׁה
דרכו יָצְאָה הַדֶּרֶךְ מִיְּרוּשָׁלַיִם ליפו.
הערבים קוראים לו גם שער חברון.
מעל לפתח שלו נמצאת כתובת גדולה המציינת את בונה החומה והשער ואת שנת הבניה.
השער נסגר במלחמת השחרור ונפתח ביוני 1967 לאחר מלחמת ששת הימים.
שער הרחמים
שער זה, הקבוע בחומה המזרחית של העיר העתיקה נמצא מול הר הזיתים.
השער הקרוב ביותר להר הבית.
נקרא בפי הנוצרים שער הזהב.
לשער שתי קשתות רשת רחמים וקשת התשובה.
השער סתום באבנים כמר מאות שנים.
אגדה יהודית, האומרת שהמשיח עתיד להיכנס דרך שער זה.
שער הפרחים
השער נמצא בחומה הצפונית של העיר העתיקה.
השער נקר גם "שער הורדוס" על שם הורדוס שהיה מלך בעיר.
הורדוס הרבה לבנות בארץ ובירושלים והמשיך את בנין בית המקדש אותו ציפה באבני שיש וזהב.
הצורות סביב שער זה נראות כמו פרחים מכאן הגיע שמו "שער הפרחים".שער האשפות
נמצא בחומה הדרומית, סמוך לכותל המערבי.
הַקָּטָן בִּשְׁעַרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
מְמֻקָּם בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר בְּחוֹמָה.
קָרוֹב לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי .
דרכו הוֹצאה אַשְׁפָּה מֵהַר הַבַּיִת .
נקרא גם שער המוגרבים.
שער האריות
השער היחיד הפתוח, נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה.
הוא נקרא גם על שם שני זוגות האריות שנמצאים משני צידי פתח השער.
דרך שער האריות פרצו הצנחנים במלחמת ששת הימים ושחררו את העיר העתיקה ואת הכותל המערבי.
דרכו פָּרְצוּ חיילי יִשְׂרָאֵל ב- 1967 .
השער החדש
נמצא בחומה הצפונית.
השער הגבוה ביותר מבין שערי העיר העתיקה.
בשונה מהשערים האחרים הכניסה של השער ישירה ולא כניסת תפנית.
נבנה לפי בקשת כמרים נוצרים כדי להקל על הקשר בין המנזרים הנמצאים באזור זה.
בין השנים 1948-1967 השער היה סגור. לאחר מלחמת ששת הימים נפתח השער.
הַגְּבוּל בֵּין יַרְדֵּן וְיִשְׂרָאֵל עָבָר בצידו
שער שכם
נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העותמאנית. דרכו נִּכְנָסִים לָאֵזוֹר הַשְּׁוָקִים.
השער נבנה בתקופה העותמאנית בהוראת הסולטן סולימאן.
השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם .
ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.