חג השבועות וספירת העומר

מגיש : גיא כרמי

ספירת העומר :

ספירת העומר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה ומצווה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר. ביום החמישים של הספירה חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך על שם שבעת השבועות של הספירה.

מקור מצוות ספירת העומר

מקור מצוות ספירת העומר הוא בספר ויקרא וכן בספר דברים.

מדוע אנו סופרים ימים אלו? מספר סיבות לכך :


בראש ובראשונה, ספירת העומר ממחישה את התרגשותנו לקראת מתן תורה בחג השבועות


בנוסף לכך, תקופה זו מוקדשת לשיפור האישיות שלנו. כשעם ישראל גר במצרים, לפני למעלה מ3,400 שנה, הוא אימץ התנהגות בלתי-מוסרית שהייתה פופולרית ביותר במצרים. היהודים שקעו בזוהמה רוחנית של ממש, וברגע האחרון נגאלו על-ידי הקדוש ברוך הוא. לאחר יציאת מצרים, הם עברו תהליך של לידה מחדש וחיש-מהר התעלו לדרגה הגבוהה ביותר אליה הגיעו אי-פעם. עד כדי כך, שכשהם עמדו למרגלות הר סיני לפני מתן תורה, הם היו דומים למלאכים.


היו אלו 49 יום בהם עברו היהודים שינוי כה קיצוני



מתוך אתר : "ויקפדיה" "וחב"ד" (חכמה, בינה ודעת...)

חג השבועות

שמות נוספים לחג השבועות

לחג מספר שמות :



שבועות : על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.




חג הקציר : משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה.




יום הביכורים : בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה.




חג מתן תורה : שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל עם ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי והורה להם את עשרת הדברות, החקוקים על לוחות הברית שהושמו במשכן.




יום הקהל : ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם.




יום החמישים : מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.




כינוי נוסף שניתן לחג הוא חג המים, מכיוון שילדים ונערים נוהגים לעשות בו מלחמות מים בפארקים ציבוריים, בעקבות מנהג קדום בקרב יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה ביום שבועות.

חג השבועות חל ב-ו' בסיוון על פי לוח השנה העברי

לימוד תורה כל הלילה :


בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי "תיקון ליל שבועות". על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה.



קריאת מגילת רות :


בנוסף לקריאת התורה, נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא במגילת רות העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים.



טקסי ביכורים :

החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים במרבית המושבים הכפרים והקיבוצים לערוך טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים.



התזת מים :

מנהג קדום בקרב יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה ביום שבועות.


מגילת רות

תקציר מגילת רות

הספר מתאר משפחה משבט יהודה בתקופת השופטים. בני המשפחה, אב אם ושני הבנים יורדים ועוברים למואב בגלל הרעב הכבד בארץ. הבנים מתחתנים עם נשים מואביות, לא יהודיות. במשך הזמן מתו שלושת הגברים {האב והבנים}. נותרו האם, נעמי ושתי כלותיה : ערפה ורות. נעמי החליטה לחזור ליהודה, הכלה - ערפה נשארה במואב. רות, הכלה השנייה, לא הסכימה לעזוב את נעמי והצטרפה אליה ליהודה.

רות הולכת ללקט שיבולים בשדה של בועז, קרוב משפחה של נעמי. רות מוצאת חן בעיני בועז והוא מזמין אותה לשוב לשדה עד תום ימי הקציר. רות ובועז מתחתנים ולאחר כמה דורות נולד דוד מלך ישראל.

הספר נקרא על שמה של רות , הדמות הבולטת ביותר בספר.

Big image

הקשר של מגילת רות לחג השבועות

חג השבועות הוא חג הקציר, כמו שכתוב בספר שמות. הסיפור במגילת רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר בפתיחת מגילת רות. מרבית האירועים במגילה מתרחשים בשדה או בגורן : רות מלקטת בשדה, בועז פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז.

כמו כן, הרקע החקלאי של הסיפור במגילת רות הולם את האופי החקלאי של חג השבועות – חג הקציר


חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע התאריך ו' בסיוון כזמן מתן תורה. מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה. מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן תורה.


הסבר אחר קשור לדוד המלך : על-פי המסורת, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. על-פי הסיפור במגילה, הייתה רות המואבייה סבתא רבתא של דוד המלך (דוד המלך היה הנין שלה), כפי שמפורט בפסוקים המסיימים את המגילה. ולכן ראוי ומתאים לקרוא בחג זה – הקשור להולדתו ולמותו של דוד המלך – את המגילה המספרת על מוצאו.