ולאייה ירושלים
מחכה לאחיה היהודים
אחיי יהודי הגולה ירושלים מחכה לכם - עלו בהמוניכם
יהודים יקרים, אם ירושלים בליבכם, זה הזמן להגיע אליה, לחזק אותה, לבנות
אותה, לפעול למען כלכלתה ולטפח חינוך יהודי ערכי ואיכותי.
אנחנו חייבים לשמר את מה שנותר ולשקם את חורבותיה למען עתידנו ועתיד
ילדנו.
אם גם בכם בוערת אש התמיד לשמור על עירנו הקדושה, הגיעו בהמוניכם.
אני עשיתי זאת, השנה היא שנת 1312. הגעתי עם משפחתי מספרד יחד עם קבוצת תלמידי חכמים נענינו לקריאתו של מורנו ורבנו משה ב"ר נחמן זצוק"ל שחי בקרבנו, עלה לארץ ישראל ושלח אל בנו נחמן, חברינו, מכתב ובו תיאור מרגש של עיר קודשנו.
הרמב"ן עורר את ליבותינו להגיע לכאן, תיאורו על העזובה וגודל השממון של העיר הקדושה לנו מכול, "כל המקודש חרב...ירושלים חרבה יותר מהכל ועם כל חרבנה היא טובה מאוד". וכמה שהוא צדק. ירושלים הכי טובה מבין כל ערי הארץ. מוקפת בוסתני פרי ומטעי גפנים, תאנים ותפוחים. אין בה אויב זר המתקרב, איננה על אם הדרך וחסרים בה מפעלי רבים, רוב בני העיר חיים בצנעה.
בירושלים אנו חיים בשכונה משלנו, "שכונת היהודים", השכונה נמצאת בחלקו הדרומי של הרחוב המוליך משער שכם אל שער ציון הנקרא בשפת המקור "באב ח'רת אל יהוד". היחסים בינינו בני החסות, לבין שכנינו המוסלמים, הם יחסים הוגנים. השנה קיימנו טקס משותף עם שכנינו הנוצרים והמוסלמים להקלת המצוקה והבאת הגשם.
כל המגיע לעיר יכול להתפלל איתנו בבית הכנסת יחד עם משפחת הצבעים היהודים הוותיקה,לבית הכנסת עמודי שיש וכיפה יפה,יש לנו ספרי תורה שהובאו בימי רבינו הרמב"ן, משכם, אך אין באפשרותנו לעלות להר הבית בתוקף הצו שהוציא ביברס לפני 51 שנים. במקום זאת אנו עולים להתפלל בכותל המערבי הנותר מבית מקדשנו.
יוקרתה של ירושלים היא בזכות הביטחון הרב , אפילו המצודה לא פעילה, פשוט חיים חיים שלווים . ירושלים היום היא סמל דתי גם עבור שכנינו המוסלמים והנוצרים.
הממלוכים אדוני סוריה שולטים בארץ, הם מוסלמים אדוקים אוהבי ירושלים שבאהבתם הרבה הפכו אותה לעיר ראשה מוסלמית. הם המנהלים את מוסדות ההקדש, מקדישים את רכושם להקדש, בני משפחה מנהלים אותם, זו הדרך להוריש את רכושם ולהבטיח את שלום בניהם. אלה חיים ברווחה כלכלית יחסית. מכירים בירושלים כמקום קדוש ומעודדים עליה לרגל אמנם בעיקר עולים מוסלמים אך גם עולים נוצריים מגיעים ומידי פעם גם עולים יהודים שאינם מוותרים על ירושלים של מעלה.
לממלוכים יש חיבה לבנייה, הם בונים ומפארים את מבני הקודש שלהם, האדריכלות הממלוכית ניכרת בכל מקום בעיר. סביב חומות הר הבית הקימו מדרסות שהם מבני חינוך דתיים מוסלמים, (בולמוס הבנייה נובע מכך שהממלוכים רוצים להוריש לבניהם את רכושם לבל יוחרם על ידי השלטונות), מתקנים לרחיצת ידיים וזאוויות. והם דואגים לספק מי שתייה לקהל המאמינים הגדל לעירנו.
אין לי ספק שחלקכם תוכלו להשתלב בעבודות צביעה, טיוח, בניה,נגרות, נפחות, מסחר, צורפות, אריגה ואף רקמת משי וכן להתפרנס מעולי הרגל הרבים הפוקדים אותנו בשנים האחרונות, פרנסה תהיה עד כי תרוויחו למזונכם. מסים על העבודה גובה ג'נדי, הממונה על הניהול התקין של העיר.
לסוחרים המעוניינים להגיע נבנו שווקים אחדים כמו שוק מוכרי המשי, שוק המבשלים, שוק מצחצחי כלי נחושת ושוק הצורפים וגם חאן הנקרא חאן אל סולטאן, החאן נמצא במפגש השווקים – לא רחוק מכנסיית הקבר הידועה של הנוצרים. אם תראו תור ארוך דעו שהמוסלמים מחזיקים במפתחות הכנסייה ועולי הרגל משלמים דמי כניסה.
מושל דמשק שהוא גם המושל שלנו, סיף א-דין תנכיז א-נאסרי הגדיל לעשות ובנה עבורנו את אחד השווקים המיוחדים הוא שוק הכתנים, השוק מקורה באורך 100 מטרים ומוביל אל שער שנפרץ בחומת הר הבית (באב אל קטאנין), בדיוק מול כיפת הסלע והוא השער המרכזי והעיקרי להר הבית. במקום ניתן להתרענן בבתי המרחץ (חמאם אל עין וחמאם אל שיפא).
גם לנו האזרחים דאגו. אנו יכולים לאגור מים בבורות וכמעט בכל חצר יש בור מים, האדונים ה ממלוכים, שיפצו ותיקנו את מאגר המים בעין ערוב שבהרי חברון כדי שלא יחסרו מים. בחלקים שונים של העיר נבנו בארות ציבוריות – "סביל".
מרכזי התרבות והבילוי בירושלים:
מי שיטייל ליד המצודה יראה את החיילים השומרים מלווים בלהקת מנגנים המשמיעה מנגינות בתופים וחלילים כל ערב לאחר תפילת ערבית. חסידים צופים הפוקדים את ירושלים בהמוניהם, עושים מעשי כשפים וקוסמות. אלה מסתופפים בדרך כלל בחאנקאה אלצלאחיה, חלקם נשארים בעיר וחלקם באים לתקופות קצרות, משמשים כמורים ורוכשים נחלות ומקדישים אותן למטרות צדקה, מידי ערב מופיעים הצופים בסמוך לחומת העיר .
הגיעה העת שגם אנו היהודים נגשים את דבריו של רבינו משה בר נחמן, המכונה בפי הבריות נחמנידס,
"טוב לי יום בחצרך לבקר בהיכלך החרב ומקדשך השמם, לחזות לרצות אבניך ואת עפריך לחונן ועל חרבותיך לקונן", בואו ירושלים "כי הם אינם הגונים לך, וגם את אינך ראויה להם....בואו לירושלים כי למרות שירולים שדודה, והיהודים מעטים בה ולעדה אין מקנה וקנין עדיין היא זבת חלב ודבש ליושבים בה.
מקורות: בן דב מאיר, ירושלים בראי הדורות, מדריך כרטא, 2008
דרורי יוסף, ירושלים לדורותיה, כרך 7, אוניברסיטה פתוחה
דרורי יוסף, ירושלים בתקופה הממלוכית, בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, יד בן צבי תשל"ט
הד אריאל, בתוך ירושלים לדורותיה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1968
יערי אברהם, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון, מודן