כבוד גורר כבוד

שוברים את הסטיגמות!

תתעוררו!

אתה רוסי- אתה שתיין!

אתה מזרחי- אתה "ערס"!

את אישה- את שווה פחות...

אתה שחור- אתה לא רצוי!

אתה ערבי וישר חושבים שאתה טרוריסט!

הדוגמאות עוד רבות אך לכולן מכנה משותף, הן כולן סטיגמות! עוד לא הספקת לפתוח עיניים בפעם הראשונה וכבר הודבקה לך על המצח לפחות סטיגמה אחת, והנורא, המדבקה לא תרד לעולם! אנשים אינם שופטים אותך כראוי, ואינך מקבל את מה שמגיע לך.

בואו נדמיין עולם אחר...

אתה רוסי- אתה אדם!

אתה מזרחי- אתה אדם!

את אישה- את אדם!

אתה שחור- אתה אדם!

וגם ערבי הוא בעצם בן אדם!!

בעולם זה, לכולם אותם זכויות, וגם חובות. בעולם זה כנראה גם לא יהיה את המושג הידוע שאנחנו תמיד שומעים, "בלי הבדל דת, גזע ומין". ישפטו אותך רק לפי מי שאתה ומה שאתה. בעולם זה תממש את אחת הזכויות הטבעיות שלך והיא הזכות לכבוד, לשם טוב!

אך אל תחשבו שהסטיגמות קיימות רק בישראל...

שימו סוף לגזענות!

I Am NOT Black, You are NOT White.

ומה החוק בישראל אומר?

סימן א'1 לחוק העונשין, שנוסף לחוק באוגוסט 1986 עוסק בגזענות, המוגדרת בסעיף 144א: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". סעיף 144ב קובע: "המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים".

על פי החוק, אסור להיות גזען. משום מה, כמעט כולם- גזענים. הסטיגמה בעצם זו גזענות לשמה! אך לא נאמר כלום על הסטגימה בחוק!

קצת כתבות בנושא...

Big image

ימי ספירת העומר

בקצרה על הכתבה...

הכתבה נכתבה בימי ספירת העומר בהם העם היהודי מתאבל מפני ש24000 תלמידי ר' עקיבא נפטרו משום שלא נהגו כבוד זה בזה. הסטיגמה, שהיא גילוי של אי כבוד אחד כלפי השני, מסוגלת להפיל אנשים בזמן קצר מאוד.

בכתבה מסופר על 2 אירועים. באירוע הראשון מתואר כיצד נוצרת סטיגמה, כשחלק קטן מקבוצה גדולה עושה מעשים לא הולמים: "קצין צבא בא לבקר חייליו באחת משכונות ירושלים, קבלת הפנים אשר קידמה פניו לא היתה סמל לסבר פנים יפות ול"דרך ארץ אשר קדמה לתורה". משחזר לרכבו גילה לתדהמתו כי שמשת חלונו נופצה." האירוע השני מסביר כיצד מפרקת סטיגמות מה שאנשים בנו, כולל חתונה: "כמה ימים לאחר חגיגת האירוסין, אשר נחוגה ברוב פאר ובשמחה גדולה, דאגו אנשי "חסד" להטביע סטיגמה גרועה על הכלה המהוללה. צד החתן שחשש מהדברים שהושמעו, ביטל את השידוך."


הזכויות המופרות

הכתבה מדברת בכללי על הפרת הזכות לשם טוב. האנשים שהרסו את שמה של הכלה, המיעוט שהרס את שמה של קבוצה שלמה (חרדים) הם הפרות של זכות זו. הם הדביקו סטיגמות שבגללן אותה כלה לא התקבלה על ידי החתן, ואותה קבוצה נתפסת כאלימה. זכות נוספת שמופרת בכתבה היא הזכות לקניין חומרי. זכות זו מופרת כאשר מיעוט מהחרדים הורס את שמשת רכבו של הקצין.

.

Big image

אהבה ודעה קדומה

בקצרה על הכתבה...

בחרנו בכתבה זו כדי להראות דווקא את הצדדים שלמרות הסטיגמות שהיו החליטו ללכת על זה.

הכתבה אכן אינה כתובה אלא כתבה מצולמת, אך דבר זה אינו אומר שאי אפשר ללמוד על הסטיגמות בחברתנו.

כתבה זו מדברת על שניי זוגות שהקימו משפחה כנגד כל הסיכויים.

זוג אחד-הוא דתי והיא חילונית.

זו שני- הוא רוסי והיא אתיופית.

אם נסתכל על החיים מהצד של אותה משפחה הכל נראה מעולה, הם הקימו משפחה הביאו ילדים לעולם וחיים ביחד בחיים מעולים. אך דבר זה אינו אומר שלא היו קשיים בדרך.

אותה אישה אתיופית סיפרה סיפור איך נהג מונית אחד אמר "אתיופים אני אוהב,רוסים אני שונא".


הזכויות המופרות

בכתבה זו אין דווקא הרבה זכויות מופרות אלא יותר , ניצחון למרות הסטיגמות.

היו בכתבה כמה סיפורים קצרים על סטיגמות שניתן להבין מהם כי הזכות לשם טוב מופרת גם היא כאן!

והכל בגלל גזע,דת,צבע עור.

.

Big image

"משהו פה לא בסדר"

בקצרה על הכתבה...

בעצם כל הכתבה מדבר על הפגיעה הקשה שסובלים ממנה אנשים בעלי מחלות נפש. אותם אנשים צריכים להתמודד עם אותה מחלה ועם הסטיגמות הלא נכונות שהודבקו להם כמון: שרוט. בנוסף לכך בכתבה מוצגים מחקרים וסקרים מראים את החוסר יגע, האפייה הקשה והרצון לשמור מחרק מאותם אנשים. בלי שום סיבה מוצדקת במיוחד. למשל מרבית האנשים אינם רוצים לעסוק מישהו שחולה במחלה זו או שיהיה להם חבר קרוב כזה. הסטיגמות כל כך קשות שכאשר שאלו את האוכלוסייה הכללית מה הם היו עושים במידה והיו מגלים שהם חולים, רובם טענו כי לא היו הולכים לאשפוז בבית חולים מתאים אלא לבית חולים כללי. אך אותם אנשים מקבלים תגובות וסטיגמות לא רק מאנשים זרים אלא אפילו מהקרובים, מהמדגם עלה כי מרבית החולים מעדיף שלא לספר על כך, חלקם שסיפרו דיווחו כי קיבלו דחייה גם מהקרובים ביותר!

אך לבסוף מנסים בכל זאת לגשר בין כולם, ליצור שלום ואחווה לכן מגשרים בין שנהם. בשנים האחרונות מספר נפגעי נפש הולך וגדל במוסדות הלימוד השונים.


הזכויות המופרות

הזכות המאוד בולטת כאן והמופרת היא הזכות לשם טוב!

בעצם אנשים תמימים שבסך הכל חולים במחלה שלא תמיד הם אשמים צריכים להתמודד עם סטיגמות קשות והפליות מאד רציניות!

הסטיגמות שאותה אוכלוסייה מקבלת הן לרוב: "משוגע","שרוט","מוזר".

ההפליות שהם חווים קשות אף יותר: הרבה לא רוצים להיות שכנים שלהם, לקבל אותם למקומות עבודה וליצור קשרים חברתיים

סטיגמה כלפי אנשים עם הפרעות נפשיות - בית אקשטיין.wmv

מה דעתינו עליכן, סטיגמות?

הסטיגמות קיימות בכל העולם. יש סטיגמות שקיימות בעיקר בארץ כמו הסטיגמה הידועה שערבים הם מחבלים, אך הן קיימות בכל העולם! לדוגמה, בארה"ב, ולא רק שם, קיימים המון מקרים בהם הורשעו שחורים רק בגלל שהם נולדו עם צבע עור שונה שבגללו הודבקה עליהם הסטיגה "פושעים". הסטיגמות היו קיימות גם בעבר. בשואה, הגרמניים היו ה"עלייונים" והם חיזקו את דבק הסטיגמה שהייתה מודבקת על היהודים המון זמן, "הנחות", "השונה".

יש מקרים נדירים בהם הסטיגמה מוצדקת- פושע שהורשע והודבקה עליו הסטיגמה "פושע".

לנו הייתה דעה מאוד מגובשת עוד מתחילת העבודה, הסטיגמות הן דבר רע מאוד שלעיתים מונע מאנשים רבים לממש את עצמם עד הסוף. גם כשהסטיגמה נראת כ"מוצדקת" כמו שהצגנו קודם, עדיין אין בה שום דבר טוב. היא גורמת להתפלגות בחברה שלנו.


אנו רוצות להתחיל במקרה שקיים ברוב, אם לא בכל העולם הנאור. נדמיין שבאים אליכם שני עובדים, האחד- בעל עור לבן והשני- בעל עור כהה. לשניהם אותם מאפיינים בדיוק, אותו גיל, ניסיון, השכלה, תכונות, לא הורשעו או הואשמו בשום פשע בעבר. במי הייתם בוחרים? בעובד בעל העור הבהיר?

ולמה?

כי השחורים "פושעים"? חלקינו אפילו תופסים אותם כ"ניאנדרטלים"?

נמשיך ונאמר שקיימות דוגמאות רבות, והבאנו כמה מקרים בכתבות שהתייחסנו אליהן קודם. ניקח את הדוגמה מהכתבה השלישית. אנשים רגילים לחלוטין, בני אדם בדיוק כמונו, בעלי רגשות ודעות. דבר אחד קטן אולי עושה את כל ההבדל היא הנפש שלהם. אותה אוכלוסייה לוקה במחלות נפש. מחלה זו נגמרת בכלל לא באשמתנו, מחלות אלו עולות כתוצאה מגנים, טראומה שעברה או כל דבר אחר שגרם לנפש שלנו ליצור מחלה זו. אותה אוכלוסייה צריכה להתמודד עם קשיי המחלה ועם הקשיים העצומים שהחברה שלנו "מעניקה להם". צוין בכתבה זו חלק שמאד נגע ללבנו, העובדה שהחברה לא רוצה להיות בקרבת אותם אנשים ולא ליצור איתם קשרי חברות מאד מרתיעה ואינה הולמת כלל!

ולמה?

כי הם "משוגעים"? "לא יציבים"?

יתכן מאוד שחלקם נשארים לוקים בנפשם בגלל שהחברה מצפה מהם להיות כאלו. החברה הדביקה עליהם סטיגמה, ועכשיו לך תוריד אותה.

נוסיף גם שהסטיגמות גורמות לקרעים בחברה שלנו. בכתבה הראשונה יש דוגמה לסטיגמה, שהודבקה על קבוצה שלמה בגלל מיעוט מתוכה, שגורמת לשאר העם לחשוב עליהם דברים שקריים. והקבוצה, מה כבר ביכולתה לעשות? רק לראות בקרע ההולך וגדל. אך הקרע לא קיים רק בכל העם, אלא גם במשפחה, או כמו במקרה שהבאנו בכתבה הראשונה- במשפחה העתידה לבוא. אנשים הדביקו על הכלה סטיגמה שגרמה לחתן לבטל את השידוך.

ולמה?

בגלל שקרים? בגלל מיעוט מקבוצה שלמה?

בגללם אתם מאמינים לסטיגמות האלו?

יש כאלו שנלחמו בסטיגמות, אך החברה לא עוזרת להם לשכוח שהסטיגמות האלו קיימות. בכתבה השנייה הבאנו דוגמה לזוגות שנלחמים בסטיגמות. הם בעצמם ניצחו אותם, ובנו משפחה. אך החברה לא מקבלת אותם. זה מוזר לחברה בגלל שזה לא יתכן! הרי הסטיגמות גורמות לנו להאמין זה לא יתכן!


ישנה הרגשה שכל אחד צריך דקה לעצור את חייו, להסתכל ימינה ושמאלה, לראות את האחר.

לראות אותו כמי שהוא. לא להאמין לכל הסטיגמות!

ישנה הרגשה שהגיע הזמן שנפתח את העיניים ונוביל לשינוי חברתי!

נלחם בעזרת הסברה!

על התוצר שלנו...

הפתרון היצירתי שלנו לבעיית הסטיגמות שנמצאת בכל העולם ומתבצעת 24/7 (כן,כן אפילו עכשיו), הוא לצלם סרטון הסברה שבו ניתן לראות בני נוער בגילינו, אשר אינם בקיעים מספיק עדיין בעולם הבוגרים, שרובם חוו סטיגמה על בשרם ולראות, האם הם אכן מושפעים מהעולם הסובב סביב שמלא בסטיגמות.

בסרטון אכן גילינו, כי מרבית המצולמים אכן מושפעים מהסטיגמות למשל על תימנים, הסטיגמה הכי נפוצה היא שהם קמצנים. אפשר להבין שאם אותם בני נוער פשוט מושפעים ממה שהם שומעים!

מאיפה הם שומעים?

מהסיבה הקצת יותר בוגרת בחדשות,בעיתונות ואפילו לעיתים בבתי ספר.

אנו רוצות להמחיש את המציאות, את מה שקורה באמצעות הסרטון זה!

אנו רוצות להעמיד לכל אחד מראה מול הפרצוף שיראה איפה הוא טועה, איפה הוא צריך להשתפר. שיראה שהסטיגמות נמצאות בפיו של כל אחד!

שתינו יודעות כי אם מגיל הגן יתחילו ללמד את הילדים שאין סטיגמות, הן לאט לאט יעלמו. ולא רק ממוחו של הדור הצעיר.

כמו בחוק שיצא פעם- על פרחים מוגנים. הוא הופץ באמצעות ילדי הגן שלמדו זאת, הגיעו הביתה סיפרו להורים והשפיעו בענק גם על הסיבה הבוגרת!

כך גם על הסטיגמות נפעל!

צפייה מהנה ומלמדת.

https://youtu.be/hiZqhe4R9C4

השאיפה המרכזית שלנו לשנה זו!!!

ביביליוגרפיה

- יוטיוב

- ויקיפדיה: הערך גזענות בישראל.

- האתר מאמע ("סטיגמה, ותו לא!")

- מאקו ("זוגות מעורבים מגשרים על הפערים" וגם הסרטון "ערבי תמיד עם סכין ואתיופים מתנצלים? הסטיגמות שצריך לנפץ ב-2016")

- קשר, פורטל של המשפחות המיוחדת ("אל תקראו לנו משוגעים")


הקישורים נמצאים במהלך העבודה

משוב

העבודה עצמה הייתה מהנה. לעבוד יחד דרך smore, לשכנע את חברינו להצטלם לסרטון וגם לצלם אותו. המסע למקום צילומים שקט. החיפוש אחר החומרים ומיליון הרגעים בהם התעצבנו עליה. העבודה עם smore הייתה נחמדה, אך כשפרסמנו אותה (בטעות) כמעט איבדנו את כל מה שכתבנו. מטעויות לומדים.

נהנו להכין אותה, אך הופתענו ונותרנו מזועזעות לאור הממצאים. העבודה לימדה אותנו המון. היא לימדה אותנו על רוחב התופעה ,אך לא רק. למדנו לעבוד עם כלים דיגיטלים, לצלם וליצור סרטונים, לחפש חומרים כמו שצריך ולא לוותר גם כשלא מוצאים.


הכותבות: אירן זילברג ודניאלה קפוסטין, ט1