כפר גלובלי
כפר גלובלי
המצב בו תאר מרשל מקלואן את החברה המערבית ומשלב בין שני מרכיבים סותרים:
כפר = קטן, אינטימי, כולם מכירים את כולם, יש קשר ישיר בין הגרים בכפר, יש דמיון תרבותי ביניהם
גלובלי = עולמי, גדול, מגוון של אנשים ותרבויות, שוני גדול בין אנשים/תרבויות/חברות, לא ניתן להכיר את כולם.
את המושג הציג מרשל מקלואן בשנות החמישים (!) כשהוא התייחס למעבר מתקשורת דפוס לתקשורת אלקטרונית. לטענתו, החברה האנושית היתה במצב של כפר, לאחר מכן עברה למצב אחר וכעת (בעידן התקשורת האלקטרונית: רדיו וטלוויזיה) החברה עוברת למצב חדש: כפר גלובלי.
הרחבה
מקלואן מתאר התפתחות אנושית של שלושה סוגי תקשורת:
תקופה של תקשורת בעל פה – כפרים קטנים, מסביב למדורה, סיפורים מיתולוגיים
תקופה של תקשורת דפוס – מעבר לעיר, במקום כפרים עגולים עוברים לבתים מרובעים והעיר בצורת רחובות חוצים זה את זה. מתפתחת חברה שמתבססת על דחיית סיפוקים והגיון קר.
תקופה של תקשורת אלקטרונית – חזרה לסוג חדש, שמשלב בין הכפר הקדום לבין ההתפתחות החברתית: כפר גלובלי.
בתקופה העתיקה – תרבות של תקשורת בעל פה - כולם הכירו את כולם והחברה היתה בנויה מכפרים קטנים עם קבוצות קטנות שמכירים זה את זה ויש דמיון. עיקר התקשורת = פנים אל פנים.
בתקופה המודרנית נוצרה תקשורת דפוס –תקשורת דפוס מעמיקה הבדלים בין אנשים: אפשר לקרוא רק בשפה שאני מכיר, לכל שכבת גיל יש התוכן המתאים לה, השכלה שונה מובילה לתכנים שונים וכו'. כלומר, תקשורת דפוס מחדדת את הגבולות ואת הפערים בין הקבוצות השונות (גיל, לאום, שפה, השכלה ועוד).
בתרבות התקשורת האלקטרונית יש מאפיינים של חזרה לתקשורת בעל פה: הקריין מדבר אלי, אני רואה בעיניים את התכנים. אפשר לצרוך תכנים בשפות שונות (או אפילו תכנים "אילמים"). ילדים יכולים לצרוך תכנים של מבוגרים (אבדן הילדות) ועוד.
כלומר, תקשורת אלקטרונית מטשטשת את ההבדלים בין הקבוצות השונות (שפה, תרבות, גיל, השכלה וכו').
לכן, טוען מקלואן, יש חזרה אל הכפר, אבל בהיקף גלובלי. עכשיו הכפר אינו מקום קטן ובו קבוצה מצומצמת, אלא הכפר הוא גלובלי = כל האזרחים בעולם רואים את אותם התכנים (לעיתים באותו הזמן). אירועים פוליטיים חשובים, אירועי ספורט עולמיים וכן הלאה.